דיון חסימת האתרים הסתיים ללא תוצאות

היום בבוקר, נערך בוועדת הכלכלה בכנסת דיון על הצעתו של ח"כ אמנון כהן (ש"ס) להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, לאחר שההצעה עברה בקריאה טרומית לפני יותר מחודשיים. להזכירכם, ההצעה באה להכריח את ספקי האינטרנט בארץ לחסום את האתרים המתאימים למבוגרים, אשר כוללים בין השאר פורנוגרפיה והימורים, כברירת מחדל בעת החיבור לרשת. אם ההצעה תהפוך לחוק, כל מי שירצה לגלוש לאתרי מבוגרים יידרש להזדהות בעזרת אמצעי זיהוי ביומטרי כמו קורא טביעות אצבע, לאחר שנרשם למאגר המנוהל על ידי ספקית האינטרנט.
החלטה לא התקבלה בישיבה הזאת, כיוון שההצבעה תתקיים רק בעוד שבועיים, אבל יו"ר הוועדה ח"כ משה כחלון הנחה את אנשי משרד המשפטים ומשרד התקשורת למצוא נוסח מוסכם להצעה, אשר יאפשר הן להגן על הילדים והן על חופש המידע. כמעט ולא עלתה השאלה האם בכלל יש מקום להעביר את האחריות על המדינה בתחום הזה מההורים לממשלה, ומי שהתייחס לזה היה עו"ד חיים רביה שייצג בדיון את נטוויז'ן, באומרו "היום במחיר של מנת פלאפל – 10₪ יכול הורה להגן על ילדיו. הצעת החוק לא תיצור מרחב בטוח יותר. מי שרוצה להגן על ילדיו יכול לעשות זאת כבר היום ואין לפתור את ההורים לחלוטין מאחריות." גם ח"כ יורם מרציאנו ממפלגת העבודה רצה להשאיר את האחריות בידי המשתמשים עצמם, ואמר "אסור להישאר אדישים אל מול העוול הנוראי שנגרם לילדנו בעקבות חשיפה לתכנים פוגעניים. יש לקדם את הצעת החוק אולם ללא חסימה של כלל אתרי האינטרנט לכל בית ישראל. על הלקוחות מוטלת החובה להחליט האם ברצונם לחסום או לאו".

מנגד, עמדו להם מספר חברי כנסת שלא סומכים על ההורים בכל הקשור לאינטרנט, ומעדיפים רגולציה ברמת המדינה. ההסבר של שר התקשורת אריאל אטיאס (ש"ס) הוא ש"ההורה הממוצע שגר בפריפריה אינו מודע לעוצמתו של האינטרנט כי אין מספיק הבנה. ילדים יודעים יותר מההורים. יש צורך אמיתי לקדם את חקיקה בנושא ולא לחכות להסדרה עצמית". ח"כ יעקב כהן מיהדות התורה הסכים אתו, באומרו "עוצמתו של האינטרנט היא בלתי נתפסת. חייבים ליצור מחיצות לילדים כדי לשמור עליהם מהשחתה".

עמדתו של דידי לחמן - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נמצאת באמצע. "כולנו מעונינים להגן על ילדינו השאלה היא איך? ובאיזה מחיר?." אמר, והוסיף כי "הצעת החוק המוצעת שמבקשת כי כל ספק יתקין תוכנת סינון לכל בית ישראל היא מרחיקת לכת. הצעתו למשרד התקשורת היא לשקול שכל ספק יחויב ליידע את הלקוחות על תוכנות הסינון ועל הלקוח להחליט האם ברצונו להתחבר לשירות. במקרה שכזה מתעוררת בעיית העלות ולכן יש מקום לתת לשר התקשורת לקבוע מחיר לתוכנה זו .אנו חוששים כי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית היא לא חוקתית".

אחת השאלות הבאמת מעניינות היא באשר ליכולת הטכנית של הספק לחסום את התכנים אותם רוצים לחסום, ובדיוק בשביל זה הביאו לוועדה מומחים. עו"ד יהורם הכהן, ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים, טען בדיון כי "יש כלים לחסימת אתרים פוגעניים אולם יש להם מגבלות .רב רובם של האתרים לא נמצאים בשרתים בארץ. קיימים 30 מיליארד דפים המוגדרים כאתרי סקס ברשת .לאתרים יש יכולת רמייה כאשר הם מבחינים כי מנסים לחסום אותם. כמו כן יש יכולות רמייה גם למשתמשים . תוכנות הסינון אינן אפקטיביות דיו". אריאל פיסצקי, מנהל אבטחת מידע בנטוויז'ן, הסכים, והזהיר ש"היכולות לבצע חסימה קיימות בעולם אך רק באופן וולונטרי. בשיטה הנהוגה כיום אין ביכולותינו ליצור "קירות" וחסמים ללא פגיעה מהותית באינטרנט".