הקרב על הקסדה

לפני כמעט עשרים שנים, נפתח במרכז חיפה בית עסק קטן ומוזר. בתוך חדר קטן ישב בעל העסק ומכר חוויה עתידנית. בתמורה לכמה שקלים, זכו המבקרים הלא-רבים לשים על ראשם קסדה ולברוח אל מציאות מדומה. עם מבחר משחקים חדישים כמו Doom 2 ו-Heretic, דובר על שיא הטכנולוגיה של אותה התקופה. והשיא הזה, הוא היה מזעזע.

בתחילת שנות ה-90 הרים תחום המציאות המדומה את ראשו, מושפע מסדרות כמו ?מסע בין כוכבים? ורוכב על גל גימיקים עבור המחשבים האישיים, שהפכו אט אט לפופולריים. הקסדות היו כבדות, המסכים היו ברזולוציה מזעזעת, כאב הראש היה בלתי פוסק וכל העניין היה מתכון לכשלון. מציאות מדומה הפכה לבדיחה לא מצחיקה עבור אנשים רבים, והתעשיה איבדה בה עניין.

בתחילת העשור הנוכחי, העניין הזה חזר, נישא על כנפי סטארט-אפ אמריקאי קטן ושמו Oculus VR (אוקיולוס), ואתר מימון ההמון Kickstarter בו זכתה גרסה ראשונית של קסדת Oculus Rift, שיועדה למפתחים בלבד, להצלחה מסחררת.

שנה וחצי לאחר מכן, בחודש מרץ האחרון, נקנתה Oculus VRעל ידי פייסבוק בכ-2 מיליארדי דולרים - זאת כשעדיין אין לה מוצר שמיועד לצרכנים. מה שכן יש לה, זו גרסה חדשה של קסדת המפתחים - אחד משני מוצרי המציאות המדומה הבולטים בתערוכת המשחקים E3 השנה.

המוצר הבולט השני הוא Project Morpheus (פרויקט מורפיוס). גם כאן מדובר בקסדה, אך מאחוריה לא עומד סטארט-אפ קטן כי אם ענקית הטכנולוגיה סוני. Morpheus, עליו הכריזה החברה במרץ האחרון, גם אינו מוצר צרכני כי אם הדגמה טכנולוגית.

לסוני ייתרון תיאורטי בולט על Oculus - הקסדות מסתמכות כיום על מסכי סלולר, וסוני מייצרת טלפונים סלולריים, כך שתיאורטית יש לה גישה טובה יותר למסכים. אך בפועל, המצב שונה. הקסדה של Oculus מנצחת את Project Morpheus כמעט בכל פרמטר. והסיבה העיקרית לכך הוא אותו המסך המדובר.

בשתי ההדגמות של Morpheus נראה היה שהמסך לא באיכות גבוהה מספיק - ניתן היה לראות בקלות פיקסלים בודדים, וגרוע מכך, כל תנועת ראש לוותה בטשטוש מסויים שגרם לאי נוחות. התוצאה הייתה שהקסדה לא באמת הצליחה לעבוד על המוח - הוא לא חשב ?אמא?לה, הגוף שלי נמצא כרגע על מזחלת כביש, נע במהירות 100 קמ?ש נגד כיוון התנועה?, כי אם ?משחק סביר, אבל לא נראה משהו?.

ב-Oculus החוויה הייתה מלאה ונוחה הרבה יותר, בזכות טכנולוגיה ייחודית - במקום לנסות ולהציג כמה שיותר פריימים של משחק, אוקיולוס מכניס בכוונה פריימים שחורים לתוך הוידאו. למה זה טוב? ההסבר הפשוט, והפשטני, הוא שקצב ההבהוב הזה וחוסר המידע הזה מאפשרים למוח להשלים אותו בעצמו, בלי הצורך לאמץ את העניניים, בלי טשטוש ראייה. וזה באמת גם מרגיש ככה - הקסדה של אוקיולוס הציקה לי ב-20 דקות של התנסות הרבה פחות מאשר הקסדה של סוני ב-10 דקות.

גם במקרה של סוני, וגם במקרה של אוקיולוס, הקסדה היא כיום רק חלק מהערכה. בשתי הערכות יש גם מצלמת עומק, שמטרתה להפוך את כל הגוף שלכם לשלט. אם בגרסה הראשונה של אוקיולוס יכלתם רק להסתכל לצדדים, עכשיו אתם יכולים גם להזיז את הראש קדימה ואחורה - הקסדה תשנה את נקודת המבט שלכם בהתאם.

מה שיש לסוני וחסר לאוקיולוס הוא השלט. סוני השיקה לפני מספר שנים את בקר ה-Move שלה - גליל ארוך ומעוגל עם פנס עגול בקצהו. ה-Move לא באמת הפך ללהיט, אבל כאן הוא יכול לשמש היטב כיד וירטואלית. אחזו בו, והמצלמה של סוני תדע איפה היד שלכם נמצאת. אחזו בשני שלטים, וקיבלתם שתי ידיים וירטואליות, עם ההדק שנמצא בדיוק מתחת לאצבע המורה שלכם. בהדגמה שהחברה הציגה, ההדק פתח וסגר אגרוף, ואפשר לכם לאחוז בדברים בעולם הוירטואלי. זה היה, ללא ספק, החלק המגניב ביותר בהדגמה.

באוקיולוס השיא הגיע בהדגמת שלב מיוחד של המשחק Superhot - כותר פעולה בו הזמן זז רק כשאתם זזים ובעצמו פרויקט מצליח בקיקסטארטר. לראות כדור אקדח מתקרב אל העיניים שלכם במהירות נמוכה אך ברזולוציה גבוהה יחסית זו חוויה מעניינת מאוד. ואפילו שהמשחק נשלט על ידי שלט אקס-בוקס רגיל, הגוף שיחק תפקיד בו - אפשר להציץ אל מעבר לפינות ולהטות את הגוף של הדמות כדי לשרוד את מטח הכדורים.

אין ספק שסוני נמצאת רק בתחילת דרכה, והיא תשתפר - אך נכון לעכשיו, דווקא אוקיולוס היא זו שמציעה את החוויה החדשנית והטובה יותר, ובחברה אומרים כי הכסף שפייסבוק הזרימה ברכישה, מאפשר להם לחדש ולשפר במהירות גבוהה יותר מאי פעם. הם עובדים כעת על מפרט הגרסה הצרכנית של הריפט עם התכוונות על תמחור, וכל מה שהם מוכנים לומר לגביו הוא שמדובר יהיה בעוד קפיצת מדרגה משמעותית. אבל גם עכשיו, כאשר אוקילוס עדיין בשלב הניסוי, היא מצליחה להפוך לאחד השיאים של היום בתערוכת E3.