וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביקורת: Call of Duty 4

Call of Duty 4: Modern Warfare הוא אחד ממשחקי הפעולה הטובים ביותר, והמלחיצים ביותר, של השנה

קשה לי לכתוב ביקורת על "Call of Duty: Modern Warfare', והקושי הזה נובע לא רק ממה שאני חושב עליו, אלא גם ממה שאני חושב על עצמי אחרי ששיחקתי בו. אתם מבינים, אני שחקן פעולה כבר יותר מ-10 שנים – זה תמיד היה הז'אנר האהוב עלי. זה התחיל מ-Rise of the Triads, משחק שלא נכנס לפנתיאון כותרי פעולה, וחבל שכך. מאז, שיחקתי בערך בכל משחק פעולה גדול שיצא למחשב, וברבים מכותרי הפלייסטיישן. ומעולם, אבל באמת מעולם, לא עברה לי בראש המחשבה שלא הפסיקה להטריד אותי במהלך CoD:MW – משחק הזה היה גדול עלי.

לא קל להודות בדבר מביך שכזה, אבל אין ברירה. רגעי החלץ הנוראי שהיוו עד כה את שיא המשחק בשביל כותרים רבים וטובים, הם השגרה כאן. למרות שזה לא אמיתי, ומערכת השמירות האוטומטיות מספיק טובה בשביל שלא אצטרך לחזור על עקבותיי יותר מדי אם אמות, כמעט כל שנייה של משחק במפלצת הזאת מלחיצה.

אנחנו מדברים כאן לא רק על רגעי הקרב הגדולים, בהם הרבה מאוד דברים מתפוצצים סביבכם, אלא גם – ובעיקר – על רגעי השקט. הסיבה לכך שהם כל כך מלחיצים היא שיש מעט מאוד מהם, ומדובר בהפסקות מאוד קצרות מקרב כאותי ועקוב מדם בו אתם תמיד נמצאים בנחיתות מספרית. אז כשכבר יש זמן להירגע, אתם יודעים שבעוד כמה שניות האקשן המטורף יתחיל שוב, ואיתו גם המאבק האינסופי לשרוד.

לחץ, תנו לו לצאת

אי אפשר להגיד שיש כאן חדשנות בתחום המשחקיות, בבסיסו זהו משחק יריות מגוף ראשון. אבל הפיתוחים הטכנולוגיים אפשרו ל-Infinity Ward - מפתחי המשחק, להפוך הכל לגרנדיוזי יותר ומהודק הרבה יותר. כך, למשל, אנשי הצוות שלכם (שמתחדש כל הזמן), כבר לא מפריעים – ההפך הוא הנכון. הם פועלים כצוות מהודק, ותפקידכם הוא לעקוב אחר ההוראות ולעזור להם, או למות. זאב בודד לא יכול לשרוד בקרבות כאלה. כנ"ל לגבי האויבים שלכם, שאמנם לא מפגינים אינטלקט אנושי, אבל מצליחים להלחיץ בפעילויות להם אתם לא מצפים. הם מאגפים, מסתתרים ובאופן כללי יודעים איך לשרוד.

אני לא רוצה שישמע כאילו מדובר בחוויה מאוד צפויה בה אין מקום לחדשנות. למרות שהשלבים, בבסיסם, הם לינאריים, והמשחק מבוסס באופן כבד מאוד על הופעות מתוסרטות של אויבים, מראית העין אותה מצליחים המפתחים ליצור בעזרת תכנון שלבים מרשים, היא של בחירה חופשית כמעט בכל רגע נתון.

סיפור מתח אינטראקטיבי

מה שמוסיף למעורבות הרגשית שלכם במשחק היא העלילה. בכל משחקי CoD לדורותיהם הייתה איזושהי עלילה עם דמויות אותן ניתן היה לזהות, אבל הפעם מפתחי המשחק מ-Infinity Ward השקיעו לא מעט בתסריט ובדמויות, כשהדרך בה מועבר הסיפור היא פחות במילים ויותר בקטעים אינטראקטיביים שמתרחשים מנקודת מבט של השחקן. לאורך המשחק, אנחנו לומדים להכיר ולאהוב את הדמויות השונות, רובן עם אישיות מופגנת.

רואים גם שהסיפור נכתב במיוחד למשחק, והקצב שלו נועד לספק לכם משימות "מיוחדות" השזורות בין משימות קרב רגילות. החלטה מוצלחת נוספת היא לנתק את הסדרה ממלחמת העולם הראשונה – נושא שנטחן בלי סוף במשחקי פעולה, ולהעביר אותה לזמנים מודרניים, עם כלי נשק עכשוויים ואויבים שכוללים רוסים וערבים. נכון, זה עדיין קצת סטריאוטיפי, אבל מה לעשות שכיום המערב מאוים על ידי שני הכוחות האלה.

הפקה גרנדיוזית

זכיתי לשחק הן בגרסת אקס-בוקס 360 והן בגרסת הפלייסטיישן 3 של המשחק, ושתיהן נמצאות ברף הגבוה של רמת הגרפיקה האפשרית כיום. אם ב-X360 מדובר במשהו שכבר ראינו, במקרה של הפלייסטיישן 3 אנחנו רק מתחילים לראות משחקים כאלה.

אלמנט נוסף שחשוב מאוד לאווירת משחק פעולה הוא הצלילים. מוזיקת אווירה, צלילי ירי, צעדים של האויבים וקול המנועים של כלי הרכב הם חלק בלתי נפרד מהחוויה, וכל זה טופל כאן על הצד הטוב ביותר מבחינת האווירה. הסתייגות קלה היא הטקסטים – בהיותי דובר רוסית, התלהבתי מכך שסוף סוף שכרו שחקנים יודעי רוסית ולא אמריקאים שמקריאים את המילים מהדף בלי להבין אותן. עם זאת, ניסוח המשפטים שהם אומרים לא תורגם כהלכה, וכולל משפטים שטבעיים לשפה האנגלית אך זרים לרוסית.

sheen-shitof

עכשיו בישראל

הפטנט המתקדם בעולם שמבטיח שיפור עור הפנים מהטיפול הראשון

בשיתוף נומייר פלוס

לא רק לשחקן יחיד

הדור החדש של הקונסולות קידם אותן לעידן האינטרנט. נכון שהיו יכולות רשת באקס-בוקס ו-PS2, אבל הן מחווירות בהשוואה למה שיש לנו עכשיו. Call of Duty 4 משתמש ביכולות האלה בשביל לאפשר למשחק אורך חיים שנמשך הרבה מעבר למערכה לשחקן יחיד. ההישגים שלכם במצבים המקוונים מאפשרים לכם לעלות בדרגות, מה שפותח בפניכם גם מצבי משחק חדשים (ויש הרבה מהם כאן) וגם יכולות התאמת דמות.

הבעיה שהייתה לי עם המצבים המקוונים בפלייסטיישן 3 היא אי היכולת לבחור שרת באופן ידני. המשחק מחפש אותם ומתחבר אליהם באופן אוטומטי לגמרי, מה שיכול לתסכל מאוד אם הוא לא מוצא שרתים פנויים עם איכות חיבור טובה מספיק במשך כמה דקות. אבל כשאתם כבר מתחברים לשרת, הכל עובד חלק.

סיכום

קשה לי להגיד אם Call of Duty 4 הוא משחק הפעולה הכי טוב בו שיחקתי השנה, יש לו תחרות מאוד קשה מכותרים כמו ביושוק והאף לייף. עם זאת, הוא ללא ספק אחד המהנים שבהם, וכנראה המלחיץ ביותר, בזכות הצגה מאוד לא מחמיאה של מלחמה – אתם לא נהנים מלירות באנשים, אלא מכך שאתם מצליחים לשרוד קרב, וכל זה בלי להפוך אותו לקשה מדי גם בשביל שחקנים חדשים. וזה, גברותיי ורבותיי, הישג.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully