אם תקלל, יבוא שוטר

ח?כ מירי רגב הגישה תלונה למשטרה נגד משתמש פייסבוק שהעליב אותה. על פי ידיעה שפורסמה באתר BizPortal, חברת הכנסת התלוננה במשטרה על מפיק בשם גילי גולן, אשר אף נחקר במשטרה בחשד להעלבת עובד ציבור. גולן, שלא אהב את דברי רגב על הנשיא לשעבר שמעון פרס (?לאור אמירותיו של הנשיא לשעבר פרס כי המבצע בעזה מיצה את עצמו, אני אומרת כי פרס הוא זה שמיצה את עצמו?), החליט להגיב לרגב בצורה בוטה דרך הפייסבוק. כך כתב: ?מירי רגב! אני אגיד לך משהו! מי את בכלל שתלכלכי על שמעון פרס???את בסך הכל זו** עם פה ג?ורה!!! עפת על עצמך מעל ומעבר יא אנאלפביתית עלובת נפש!!! שקופצת מאולפן לאולפן. אני בז לך! רפש אנושי עלוב!?.

בתגובה, כך מספר גולן בעמוד הפייסבוק שלו, הוא הוזמן לחקירה בחשד ל"העלבת עובד ציבור". לאחר שנחקר, צולם ונלקחו לו טביעות אצבעות, הוזהר גולן שלא להתקרב ולא לפנות לח"כ רגב במשך 14 יום. גולן הזועם מיהר לספר על המקרה בפייסבוק שלו:

אצבעות שהניחו בקלפי פתק של מרצ בשלוש מערכות הבחירות האחרונות מתקשות לפרגן למירי רגב באמצעות מקלדת, אבל אין מנוס מלומר כל הכבוד לחברת הכנסת, שלשם שינוי עשתה משהו שאיתו אני יכול להסכים. הדרך אמנם מוזרה, שהרי רגב אינה עובדת ציבור כי אם נבחרת ציבור, והסעיף בחוק באמצעותו בחרה להתגונן הוא סעיף שנוי במחלוקת, אבל אם כולנו נגיש תלונות במשטרה על נסיונות לפגוע בנו דרך הרשת - אולי העולם שלנו יהיה טוב יותר.

אתם אשמים. הגזמתם. עד לפני 15 שנים לא היה לכם קול, לא הייתה לכם איך להביע את דעותיכם. שמרתם אותן לעצמכם, מקסימום שיתפתם אותן עם המשפחה או החברים, אבל המרחב הציבורי של כולנו היה נקי יחסית. הוא נשלט על ידי אליטה פובליציסטית מוטה פוליטית ולעתים קרובות גזענית, אבל לפחות היה שקט.

ואז הגיעו הטוקבקים. אבל טעיתם לחשוב שרק בגלל שיש לכם משהו להגיד, בגלל שיש לכם זכות ויכולת, יש לעולם גם צורך קיומי לשמוע אתכם.

בהתחלה טעינו לחשוב כי מדובר בתוצר לוואי של האנונימיות שהרשת מספקת לנו. אנשים נשכרו כדי לסנן טוקבקים אנונימיים פוגעניים באתרי אינטרנט. אבל אז הגיעה רשת פייסבוק, והתמונה התבהרה: לא אכפת לכם לאחל מוות לשמאלנים ולילדים בעזה גם כשהשם שלכם מתנוסס בגאון מעל לפרסום. זה אשכרה, באופן בלתי נתפס כמעט, נראה לכם כמו שיח לגיטימי.

צפו: האם צריך לתת לגולשים להתבטא בחופשיות ברשת?

אז זהו, שלא. יש חוקים במדינה הזאת, והחוקים אולי לא ישמרו על המרחב הציבורי שלי נקי מרעש של מוזיקה שמושמעת מהסלולרי בלי אוזניות, אבל הם בהחלט אמורים לשמור עליי מפני איומים ברצח ואלימות בגלל שלא אהבתי משחק וידאו שסיקרתי (?אני אחתוך לך את הפנים אם עוד פעם תגיד מלה רעה על GTA? הוא הציטוט המדוייק, למיטב זכרוני); וכן, גם לשמור על חברת הכנסת מירי רגב מצעקת ?זונה עם פה ג?ורה? במרחב הווירטואלי.

יצויין, אגב, כי חברת הכנסת מירי רגב לא חסינה מפני הצד השני של המתרס עליו נמצאת. אותו המנגנון שמאפשר לה להתלונן על מי שקילל אותה, צריך לאפשר לחבר הכנסת זחאלקה להתלנן נגדה על שקראה לו ?טרוריסט?. למעשה, דווקא הרטוריקה של הימין הפוליטי בישראל צפוייה להיפגע מאכיפת החוקים הרלוונטיים יותר משל השמאל, מכיוון שהשמאל בדרך כלל תוקף רעיונות ומוסדות (כיבוש, צה?ל), ואילו הרטוריקה של הימין נבנתה בעשורים האחרונים על תקיפת אנשים (מוות ל[הכנס קבוצה כאן]).

וכן, יש בעיות למחוק לאנשים את הקול או להכריח אותם להתבטא בדרך מסויימת. זה מסוכן, מגביל ומוביל למדרון חלקלק של סתימת פיות. אבל אני ודעותיי אינו תוצר של ואקום תרבותי, כי אם של מעבר על מאות אלפי טוקבקים, פוסטים ודיונים - אנונימיים ולא אנונימיים - ואתם גרמתם לי לחשוב ככה. ומזלכם שאין לי כוח פוליטי, כי גם אם אני מבין שהרעיונות שלי בעייתיים, הבאתם אותי למקום בו נראה לי שאין ברירה אחרת.