אינטרנט לכולם

אם בכוונתכם להזדקן בישראל ואתם אוהבים לגלוש באינטרנט - כדאי שתדעו מה מצפה לכם. תקנות השירות של חוק הנגישות באינטרנט אושרו בכנסת באוקטובר 2013, והינם חלק מחוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות.

לחיצה על הקישור לחוק מ-1998 באתר משרד הכלכלה לא תמכה בהקראה קולית של הקישור, והובילה לעמוד שגיאה (להגנתם המידע זמין שם בקישורים נוספים). זו דוגמא משקפת למצב ובו מי שזקוק לאינטרנט נגיש יותר בישראל מקבל מענה חלקי בלבד.

דוגמה להיעדר נגישות אפשר למצוא כמעט בכל מקום שבו לא ניתן לנווט באתר, אלא באמצעות עכבר. גולשים עם מוגבלות מוטורית שלא יכולים לתפעל עכבר ועושים שימוש במקלדת או בחלופות דומות למקלדת, לא יכולים לנווט ולהשלים משימות באתרים כאלו. התקנות מסדירות את תחום נגישות השרות באופן כללי, כאשר תחום הנגישות לאינטרנט הוא חלק אחד מתוך מגוון נושאים. על פי התקנות, אתרים קיימים מחויבים לעמוד בדרישות החוק עד אוקטובר 2016 ואילו אתרים חדשים עד אוקטובר 2015.

"החוק הוא בהחלט בשורה", אומר ניל אוסמן, מפתח צד לקוח והבעלים של חברת WW3 המתמחה בתחום נגישות אינטרנט, " קודם כל למספר לא מבוטל של אנשים שלא יכולים לממש את הפוטנציאל המעצים של האינטרנט. זה אולי נשמע גרנדיוזי, אבל אם זה אומר שבחורה מרותקת לכיסא גלגלים תוכל לשלם מע"מ במקום להיגרר לאתר פיזי שלא תמיד מונגש - אז זו בהחלט בשורה. ככלל, ברמת המקרו, מבחינה כלכלית וערכית, ללא ספק מדובר על מהלך חיובי".

אנחנו מבינים את הבעיה כשאנחנו רואים כיסא גלגלים מול מדרגות, אבל מה הביטוי של נגישות באינטרנט?

"אחד היתרונות היותר משמעותיים של נגישות, אם היא נעשית נכון, זה שיפור בחוויית המשתמש הכללית. למשל, כשהייתי ילד למדתי בבית ספר 'דוגמא' ששילב ילדים עיוורים בכל כיתה. מה שמעניין זה שמהר מאוד התגלה שהנגשה לילדים העיוורים משרתת יפה מאוד את כלל הילדים. המורה לאנגלית אייתה בקול את מה שכתבה על הלוח עבור הילדים העיוורים ובסופו של דבר אף אחד מהילדים לא טרח להרים עיניים ללוח. לכן התשובה הפשוטה היא שנגישות זו הפרקטיקה שמבטיחה שהתחום המונגש, אם זה מוצר טכנולוגי, פלטפורמה כמו דפדפני ווב, או מרחב ציבורי, תהיה שמישה גם עבור אנשים עם צרכים מיוחדים: עיוורים, חרשים, אנשים עם מוגבלויות מוטוריות, חולי פרקינסון עד שיתוק מלא, אנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות כמו דיסלקטים ואנשים עם הפרעות נפשיות"

בהנחה שלא עושים אינטרנט נפרד לבעלי מוגבלויות, איזה פתרונות אפשר להציע בתוך האתרים?

"זו תשובה מורכבת ויש לה מספר גרסאות. לשיטתי, העדיפה היא זו שבדרך כלל קוראים לה הגישה אוניברסלית, על פיה מושאי ההנגשה צריכים להיות שמישים By Design ולא כטלאי שמוסיפים בדיעבד. מעבר לכך, אני לא מסמפט את המונח 'בעלי מוגבלויות', לא רק בגלל שאני ככבד ראייה נמנה עם הקטגוריה הזו, אלא כיוון שהיא מבטאת גישה מחריגה. כאילו יש אנשים נטולי מוגבלות ויש כאלו שכן. בפועל, מוגבלות היא דבר דינמי ותלוי הקשר. בחברה נאורה מוגבלות היא קודם כל נסיבתית ולא משהו מהותי לאדם".

אתרי האינטרנט הם מסחריים בעיקרם. נכון שמחייבים אותם לבצע נגישות אבל איזה אינטרס יש להם להטמיע את הנגישות? זה משתלם להם? זה עוד קהל שילחץ על פרסומות?

"לפי דו"ח של 'הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות' משנת 2011, יש בישראל כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלויות. סקר אחר שפרסמה מיקרוסופט לפני די הרבה שנים, מדבר על כ 30% מהאוכלוסייה שזקוקים לפתרונות נגישות. לא כולם מודעים לזה אבל יש הרבה אנשים שבגלל יכולות שונות, לא מתאפשר להם למלא תפקיד פעיל ומועיל בחברה. מצב התעסוקה של מי שנקראים 'נכים' אינו אלא מחפיר. התקנות, גם אם אינן תנאי מספיק, הן ללא ספק תנאי הכרחי לשינוי המצב הקיים. לגבי בעלי עסקים, מדובר בהוצאה כספית. אף אחד לא אוהב הוצאות יש גם כאלו שהעלות היא נטל קשה עבורם, גם אם מדובר בהשקעה כדאית. הנציבות מוסמכת לפטור מחובת הנגשה במקרים כאלו, אבל בפירוש יש יותר מקרים בהם ההשקעה בנגישות משתלמת, אם זה בזכות שיפור ב-SEO (אופטומיזציה במנועי חיפוש) או הגידול בקהלי היעד".

הזכרת את המקרה שלך, איך באמת כבדי הראייה גולשים באינטרנט?

"עיוורים משתמשים בתוכנה שנקראת קורא מסך. בעקרון התוכנה סורקת את העמוד ומקריאה למשתמש את התוכן. אחת ההתפתחויות הבולטות בעשור האחרון בממשקי ווב זה שימוש בטעינה א-סינכרונית. תאר לך את הסיטואציה הבאה: עיוור שמשתמש בקורא מסך מגיע לעמוד, מתחיל 'לקרוא', כשהוא מגיע למחצית הדרך מתרחשת טעינה של תוכן קריטי לראשית העמוד. העיוור או נכון יותר, קורא המסך, לא יבחין בכך. כדי להנגיש ממשק כזה לא צריך להיות מדען טילים, אבל זה כן מצריך ידע שבדרך כלל חסר".

חסר למי? מי בעצם אחראי בסוף על המימוש בפועל של הנגישות?

"אני מתכוון למפתחים. במקומות רבים עדיין אין הבחנה ארגונית חד משמעית בין מפתחי צד שרת ומפתחי צד לקוח שאמונים על הממשק. מניסיוני גם מתכנתי צד לקוח לרוב אינם מיומנים בפרקטיקה של נגישות. בסופו של יום, מי שצריך לממש נגישות הם מפתחים בכלל ומפתחי צד לקוח בפרט. יש אינסוף מידע ברשת, יש גם מקורות טובים, ובכל זאת יש בעיה כללית בהכשרה מסודרת של תחום ה-Front end ועוד יותר מכך יש חסר בתחום הנגישות. אני נפגש הרבה עם צוותי פיתוח סופר מיומנים שבהתחלה זה נראה להם נושא מעצבן, אבל האמת שלרוב, בעיקר כשמדובר במפתחים מיומנים, אני מזהה תהליך בו הנגישות הופכת ממעצבנת למאתגרת".

התמונה שניל מצייר אינה מפתיעה. מישהו בישראל באמת מופתע לשמוע שמצב הנכים בישראל מחפיר? העלמת העין היא ברוב המקרים גם נחלת הציבור ולא רק של הממשלה. היא מצידה צריכה לעשות יותר לשיפור המצב, ותקנות האינטרנט לחוק הנגישות נראות כמו צעד בכיוון הנכון, אך קשה לשים את הפתרון שיוביל לשינוי חברתי על כתפיים של מפתח באתר אינטרנט מסחרי. משיחות עם מפתחים באתר וואלה! עולה שאכן תהליך ההטמעה התחיל אולם הוא מורכב והוא חלק מהמון משימות נוספות של היום-יום.

ראיתי את מסמך הנחיות ההנגשה לאתרים. זה 43 עמודים. אף אחד לא רוצה לקרוא את זה.

"נוצר בלבול סביב חובת ההנגשה" אומר אוסמן, "כולם עסוקים עכשיו בעמידה בדרישות החוק, חלק מהעניין זה חשש של ארגונים מפגיעה תדמיתית ומקנסות שעלולים להיות מאוד כואבים. אני מזהה מגמה, מן הסתם בלתי נמנעת אבל מאוד בעייתית, להתייחס לנגישות באופן צר מאוד, כמעט בירוקרטי, ולכן לחפש פתרונות צרים ומיידים ברמת הקוד. בפועל, אף מוצר לא יכול לספק נגישות ברמה סבירה ומעלה בלי ממשק שהושקעו בו מחשבה ואמצעים. ככל ששיקולי הנגישות יוטמעו בשלב מוקדם, כך ייטב. לטענתי, מי שאמון על תכנון ממשקים הוא הגורם המרכזי שצריך להוביל את האחריות לנגישות".

אתה אופטימי?

"אני בסך הכול אופטימי. להערכתי, לאחר שהאבק ישקע, כולם יישרו קו. זה תהליך. תאימות לדרישות החוק אינה ערובה לחוויית נגישות טובה, אבל מחזור החיים של מוצרים, במיוחד מוצרים אינטרנטיים, קצר עד קצר מאוד. נגישות תילקח בחשבון וארגונים שישכילו לעשות זאת מהר, ייהנו מיתרון. הנקודה שאני מבקש להדגיש היא שנגישות היא חלק אינטגרלי של חוויית המשתמש, וכמו שלא מטפלים בחוויית המשתמש בסוף התהליך, כך גם נגישות, ראוי שתתוכנן מראש".

מי שרוצה ללמוד עוד על נגישות באינטרנט, או להפוך את האתר שלו למותאם, יכול למצוא באינטרנט את התקנות המלאות, או ללחוץ על הקישור הזה.