הבחירות לכנסת ה-20: כיצד נראים ראשי המפלגות באינטרנט?

ייתכן שלציבור זיכרון קצר אבל לגוגל יש זיכרון מעולה. לפעמים זה יכול לעלות לנו ביוקר: הזיכרון של גוגל טוב עד כדי כך שלפני פחות משנה המציא בית המשפט העליון של האיחוד האירופי חוק שנקרא "הזכות להישכח". החוק אומר שבשם הזכות לפרטיות, יכול אדם או מישהו מטעמו להגיש לגוגל בקשה למחוק אזכור שפוגע בו (בגוגל אירופה בלבד).

כולנו סיגלנו לעצמנו אורח חיים דיגיטלי שמעודד שיתוף חיינו הפרטיים וחיי הקרובים לנו. מה שנחשב נרקיסיסטי או מוחצן טרם עידן הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות, נחשב היום מיינסטרים. באופן זה נוצר עבור כל אחד מאתנו פרופיל דיגיטלי, שלעתים שונה מהפרופיל שיש לנו בעולם ה"אמיתי". פרופיל זה הוא המוניטין האינטרנטי שלנו. הבעיה היא שבשונה מהעולם האמיתי, בו דברים נשכחים ומתעמעמים עם הזמן, באינטרנט הכל נשמר לתמיד ומאוד קשה עד בלתי אפשרי להיפטר לגמרי מאזכורים לא רצויים.

בסקירה זו לקחנו את המאפיינים העיקריים המרכיבים את המוניטין האינטרנטי של ראשי המפלגות, ובדקנו איך הם משקפים לגולש את דמותו של המועמד.

אם תקלידו שם או סתם ביטוי בגוגל, הוא מיד יציע לכם מספר השלמות אוטומטיות. גוגל מנסה "לנחש" איזה ביטוי ברצונכם לחפש כדי לחסוך זמן. תוצאות ההשלמה שגוגל מציג נגזרות ממספר פרמטרים כאשר שני פרמטרים עיקריים הם כמות האזכורים של הביטוי ברשת וכמות החיפושים שנעשים על אותו ביטוי בגוגל. אז אילו השלמות מקבלים כשמקלידים את שמותיהם של המועמדים לכנסת?

ב-1999 נחקר בוז'י הרצוג בפרשת עמותות ברק, במסגרת תפקידו כמזכיר הממשלה באותה תקופה. מאז עברו חכי"ם רבים במשכן וגם הרצוג הספיק למלא שורה של תפקידי שר, אך אם תקלידו את שמו המלא, תוכלו לראות שגוגל, כמו רובנו, מאוד לא אוהב שנבחר ציבור שותק בחקירה ואת זה הוא לא שוכח גם אחרי 16 שנה. גם ההשלמה "אריה דרעי בכלא" לא הולכת להימחק בקרוב. גוגל רוצה להיות בטוח שהמצביע הפוטנציאלי לא שכח במי מדובר.

אצל יאיר לפיד עניין הזקן העסיק כנראה הרבה מאוד ישראלים. 3 מתוך 10 תוצאות החיפוש מצביעות על כך. לזהבה גלאון נדבקה התוספת דאעש (חפשו בעצמכם מדוע).

נהוג לחלק את הנכסים האינטרנטיים לשלוש קטגוריות:

1. אתרים שהם בבעלותנו וגם בשליטתנו המלאה (כגון אתר אישי ואתר המפלגה במקרה של פוליטיקאים). אדם פרטי יכול להקים ולנהל אתרים כגון: פרופיל אישי, דף אישי באתר הארגון ובלוג אישי.

2. פרופילים ודפים שהם בשליטה חלקית אך הבעלות היא של האתר המארח (פייסבוק, לינקדאין, טוויטר, גוגל+ ועוד). רמת השליטה על התוכן לא מוחלטת אך עדיין גבוהה. מצד שני צריך לזכור שהנכס האינטרנטי שאתה מטפח לא באמת שייך לך (ראה מקרה "סטטוסים מצייצים").

3. כתבות, מאמרים, ערך וויקיפדיה ועוד. במקרה זה אין לנושא המאמר שום שליטה על התוכן ולכן זו הקטגוריה הבעייתית מבין השלושה. כתבות חיוביות ומחמיאות טובות עבור יחסי ציבור ולעיתים קרובות אף מתברגות במהירות בדף הראשון של מנועי החיפוש, אך באותה מהירות יכולות לצוץ תוצאות פחות מפרגנות וזה בדיוק מה שקורה בעת משבר.
אז כיצד נראים המועמדים שלנו בדף התוצאות הראשון של גוגל ישראל?

להרצוג, לבני, בנט, דרעי ואלי ישי, יש ערך וויקיפדיה, עמוד פייסבוק, ערך באתר הכנסת ואזכורים באתרי החדשות המובילים.

לפיד, ליברמן, גלאון וכחלון הלכו צעד אחד קדימה. יש להם דף פרופיל באתר המפלגה שבאופן טבעי מופיע בדף התוצאות הראשון בגוגל. למה זה כל כך חשוב? בדיוק מהסיבה שתיארנו קודם לכן.

ליעקב ליצמן יש פרופיל אך מבין כולם הוא היחיד שלא מופיע בדף הראשון של תוצאות החיפוש (אולי זה בגלל שהפוסט האחרון הוא ממאי 2013?). לאיימן עודה אין פרופיל חברתי והוא גם היחיד מבין המועמדים שגוגל לא מציג עבורו " Knowledge Graph" - אוסף מידע ממספר מקורות באינטרנט שגוגל מייעד בין השאר לאנשים מפורסמים (ואם גוגל חושב שעודה לא מספיק מפורסם, מי אנחנו שנחליט אחרת).

נתניהו הוא הצדיק היחיד שמלבד פרופיל באתר הליכוד, יש לו גם אתר מעודכן בעברית ובאנגלית.

אם אתם רוצים להשפיע על מוניטין האינטרנט שלכם, יש שתי דרכים שהן הרבה יותר פשוטות וזולות מהקמת אתר:

1. רכישת דומיינים. קיימים היום הרבה סוגי סיומות וכמובן שלא מעשי לרכוש את כולם אך רכישת דומיינים הכוללים סיומת מקומית (co.il) וסיומות בינלאומיות עיקריות (.com ו - .net) תהיה צעד נכון. כאשר מדובר על אישיות ישראלית, מומלץ לרכוש גם את שמות הדומיין בעברית.

2. תפיסת שם פרופיל. מלבד תפיסת הבעלות על הדומיינים העיקריים, מומלץ מאוד לתפוס את שם המשתמש בכמה שיותר פלטפורמות בלוגים חינמיות ואתרים חברתיים מובילים. knowem.com הוא שירות נחמד שתמורת 84.95 דולרים, יתפוס עבורכם את השם הרצוי ב-25 האתרים החברתיים המובילים ברשת.

אם אתם ממש מפורסמים או ממש פרנואידים, כדאי לכם לשריין את הווריאציות של שמכם יחד עם כל מיני מילים שמתחילות ב- "F". לפני מספר חודשים נערכו הבחירות לראשות עיריית טורנטו בקנדה וזו התוצאה שהופיעה בדף הראשון של גוגל תחת שמו של אחד המתמודדים המובילים רוב פורד:

בגזרה זו המצב בעייתי בקרב רוב המועמדים. יש כאילו שלא תפסו אפילו דומיין אחד תחת שמם ויש שרכשו פה ושם אך אף אחד לא ממש עשה עבודה יסודית בנושא.

למעט ליצמן ועודה, כל המטות פעילים מאוד בעיקר בפייסבוק (פחות בטוויטר שאינו פופולרי בישראל). שותפי המחנה הציוני מתרכזים בעיקר בניגוח ביבי ובנט. ביבי משחק על האיום האיראני וגם זה שנשקף מכיוונו של מוזס (לא דווקא בסדר הזה), בנט מפסיק להתנצל, דרעי מחזיר את הקיפוח החברתי, וליברמן את אום-אל פאחם. אין חדש.

מדובר בכמות השיתופים של תוכן שלרוב מקורו אינו במטות ראשי המפלגות. התוכן יכול להיות חיובי או שלילי כאשר מה שמעניין אותנו הוא מספר השיתופים. במקרים רבים, התוכן הוויראלי ביותר הוא דווקא תוכן מהסוג הצהוב, זה פשוט מעניין יותר.

המובילים בקטגוריה זו הם בנט ולפיד. ראיונות וידאו שלהם מה–BBC וה–CNN הם התוכן ששותף הכי הרבה פעמים ומדובר בתוכן חיובי. הבאים בתור הם ביבי, לבני וגלאון. במקרה שלהם רוב התוכן ששותף אינו מחמיא. שאר המתמודדים לא ממש באים לידי ביטוי.

דירגנו כל מועמד בציון שנע בין 1 ל – 5 עבור כל אחת מהקטגוריות שהוזכרו, כדי לראות מי בעצם "מנצח" באינטרנט - ואולי, כתוצאה מכך, מנצח גם בדעת קהל ובבחירות בכלל.

כך נראה החישוב:

והזוכים הם... נתניהו – לפיד – בנט. נשמע מוכר?

שיהיה בהצלחה ולכו להצביע!

אלעד הוגן הוא בעלים ומנכ"ל חברת PanPrestige.com העוסקת בניהול מוניטין באינטרנט