במהלך שנת 2014 נרשמו במדיה החברתית הישראלית למעלה ממיליון פוסטים שכללו אלימות מילולית, קללות, שפה בוטה, ביטויי גזענות ואף עידוד לאלימות פיזית - כך עולה מהדוח השנתי על התקשורת בישראל שהוציא גם השנה המכון לחקר מדיה חדשה, חברה ופוליטיקה בבית-הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם יפעת מחקרי מדיה וקנטאר מדיה מחקרי TGI.
על-פי הדוח, מדי יום נכתבו ברשת העברית 100 אלף פוסטים ביקורתיים כלפי אדם, חברה או מותג.
על-פי הדוח, שיצא בשנה שהייתה בסימן המערכה הצבאית של "צוק איתן", אמון הציבור בתקשורת נמצא בשפל חסר תקדים. האמון בעיתונאים נמצא במקום ה-21 מתוך 32 מקצועות של משרתי ציבור.
על-פי נתוני "מדד הדמוקרטיה הישראלית", רק 29.7% מכלל הציבור הביע אמון בתקשורת - שיעור נמוך מזה שחשים הישראלים כלפי צה"ל, הנשיא, המשטרה או הכנסת.
ביותר מחמישית מימי השנה עסקה התקשורת בנושאי ביטחון, ובכללם מבצע "שובו אחים", "צוק איתן", ורצח אבו-חדיר. ב-21% מכלל השנה נזנחו כל הנושאים האחרים, ותשומת-הלב התקשורתית הוקדשה בראש ובראשונה - ואף לחלוטין - לאירועים אלה.
סוגיית יוקר המחיה המשיכה אף היא להעסיק את התקשורת במהלך שנת 2014, ערב היציאה לבחירות. האירוע הבולט בתחום זה במהלך השנה שחלפה היה מחאת המילקי והשוואת המחירים בישראל לאלה שבבירה הגרמנית ברלין.
עוד ריכז הדוח נתונים על השימוש הסלולרי בישראל - שיעור החדירה של הטלפונים הסלולריים בישראל 2014 עומד על כ-95% לפחות. כ-64% מאלה שעדיין לא מלאו להם 18 שנה, מחזיקים ברשותם מכשיר טלפון חכם. 54% ממחזיקי הסמארטפונים משתמשים בו לגלישה אינטרנטית. 48% מעדיפים לגלוש ברשתות חברתיות באמצעות הנייד ולא דרך המחשב ו-45% קוראים דווקא באמצעותו חדשות.
80% מהישראלים משתמשים בוואטסאפ, ו-70% אף השיבו כי זו האפליקציה האחרונה עליה היו מוותרים. מתברר כי לאפליקציית ההודעות המידיות הזו יש מאפיין דמוגרפי - היא פופולרית בקרב 86% מתושבי תל-אביב, לעומת 55% מתושבי הפריפריה.