רבים מאיתנו לא עוסקים במוות ביום-יום, ובטח שרובנו לא חושבים מה יקרה לפרופילים שלנו ברשתות החברתיות, ובכלל לנוכחות המקוונת שלנו, אחרי שנלך מהעולם הזה. בכל הנוגע לרכוש יש הסדר ברור של צוואה או ירושה חוקית, אבל בחשבונות הדיגטליים אין חוק מסודר או פתרון אחיד בכל האתרים. אז כיצד מנהלים את הנכסים המקוונים של קרוב שנפטר ואיך ענקיות הרשת מתנהגות כלפי חשבונות של משתמשים שנפטרו?
שוחחנו עם ורד שביט, חוקרת מוות דיגיטלי ישראלית: "זמן קצר אחרי שאח שלי נהרג לאחר שפגעה בו מכונית, חבר טוב התקשר אליי וסיפר שבזה הרגע הוא קיבל מייל מאחי", מספרת ורד ומוסיפה שזה הכניס אותה לשוק. איך זה יתכן שלמרות שאחיה נהרג, חשבון המייל שלו ממשיך לתפקד וכל המשפחה מקבלת ממנו לכאורה מיילים של ספאם? "אלה שני מצבים שונים לגמרי - אם פורצים לך למייל כשאתה בחיים או שפורצים למייל של קרוב משפחה שנפטר".
איזה פתרונות מציעות חברות האינטרנט הגדולות?
"פייסבוק וגוגל היו הראשונות לעשות צעד בכיוון אבל זה עדיין לא מספיק טוב", אומרת ורד. "גוגל הייתה הראשונה להציע בשנת 2013 כלי שנקרא Inactive account manager. אתה יכול להגדיר שאם החשבון שלך לא פעיל לתקופה שבין שלושה ל-18 חודשים, יצאו לפועל פעולות מתוכנתות מראש בחשבון. אפשר להחליט שהוא יימחק ואפשר גם לבחור עד עשרה אנשים שיקבלו מייל עם לינק דרכו ניתן להוריד את המידע מכל המוצרים השונים של גוגל, בסינון לפי בחירה שלכם (לא שליטה מלאה על כל השירותים). כלומר, מישהו יקבל שליטה על גוגל פלוס, מישהו אחר על התמונות או שכולם יקבלו הרשאה לכל השירותים".
לדברי שביט, "זה צעד בכיוון הנכון אבל לא מספיק טוב. פייסבוק השיקה כלי בשם Legacy content. הכלי של פייסבוק מאפשר מינוי של משתמש אחר ברשת החברתית שינהל את הפרופיל, שיהפוך לעמוד הנצחה. פייסבוק מאפשרת להעניק רק הרשאות מסוימות ואי אפשר לבחור שהפרופיל לא יונצח אחרי המוות. הבעיה היא שאפשר לדווח על כל אחד שהוא מת, גם אם לא מדובר בחברים קרובים וזה עלול לפגוע בזכות של המשפחה לפרטיות. בבריטניה, לדוגמה, משפחתה של קורבן רצח ניסתה במשך שנתיים להילחם בפייסבוק דרך התקשורת ואף פתחו עצומה כדי שפייסבוק תסיר את התמונות של בן זוגה הרוצח, שפורסמו לפני הרצח על ידי הקורבן".
כיצד ניתן להתכונן ליום שאחרי המוות בעידן הדיגיטלי?
לכל אתר או שירות מקוון יש (או אין) מדיניות משלו לגבי טיפול בפרופיל או חשבון אחרי המוות, ולעתים בני משפחה מגלים בדיעבד שהרצונות שלהם מתנגשים עם תנאי השימוש בשירות. יש אתרים שלא מאפשרים כלל למישהו אחר לנהל את הפרופיל, גם אחרי המוות של בעל הפרופיל.
בגוגל, למשל, אפשר להירשם אבל לקבל רק עותק של תכולת החשבון אבל לא גישה מלאה לחשבון. מי שכן רוצה לתת גישה להכול, חייב להכין מסמך עם הסיסמאות ושמות המשתמש שניתן להעביר ולא לסמוך על מנהלי השירות המקוון.
חשוב גם לנהל שיחה הנכסים הדיגיטליים אחרי המוות, לדברי שביט. "שיחות על מוות דיגיטלי יכולות לסייע לנו בשני מישורים. כשהאיש בחיים אנחנו צריכים לנהל את ההרשאות ואחרי המוות לרוב יש התמודדות כי רובנו לא מטפלים בזה מראש. המשפחות צריכות להבין שהן לא לבד בהתמודדות הזאת ובבלוג שלי ניתן למצוא חוברת חינמית להתמודדות מול המוות בהיבטים הדיגיטליים. יש המון דברים שלא חושבים עליהם, או שאין זמן לעסוק בהם בערפל של היגון. מישהו צריך לבוא ולהגיד להם, למשל, שחשבון שלא נעשה בו שימוש נמחק אחרי זמן מסוים. יכול להיות שעד שהמשפחה תגיע לחשוב על זה - הוא לא יהיה קיים. בפייסבוק, לדוגמה, אם יש עדיין גישה לחשבון צריך לגבות הכול לפני שהוא יהפוך לעמוד הנצחה.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.
ורד שביט תרצה על הנושא באירוע TEDxWhiteCity, שיתקיים בבית האופרה-המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב, מחר (25 בינואר) בשעות 10:00-18:00.