נושאים חמים

הווירוס "הישראלי" סטקסנט שפגע בכור האירני החל להופיע בבנקים ברחבי העולם

חברת אבטחת המידע קספרסקי דיווחה כי גרסה חדשה של הווירוס מצאה את דרכה ליותר מ-140 מוסדות פיננסיים ב-40 מדינות שונות. החדשות הטובות הן שלפחות בינתיים, גרסה זו של סטקסנט מתוכננת לשדוד מוסדות גדולים כגון בנקים וקרנות, ולא לקוחות פרטיים

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

שבע שנים לאחר שהופיע לראשונה, מוסיף "סטקסנט" (Stuxnet), הווירוס שפותח על ידי מעצמת סייבר גדולה במטרה לפגוע בפרויקט הגרעין האירני, ממשיך לעשות שמות במערכת מחשב מאובטחות ברחבי העולם. האצבע המאשימה אז הופנתה כלפי ישראל וארה"ב שנחשדו בשיתוף פעולה בעניין, אבל מאז הווירוס כבר עבר כמה גלגולים.

חברת אבטחת המידע קספרסקי דיווחה כי גרסה חדשה של הווירוס מצאה את דרכה ליותר מ-140 מוסדות פיננסיים ב-40 מדינות שונות ברחבי העולם, ושם היא שואבת מזומנים מחשבונות כמעט ללא הפרעה.

וירוס מחשב (ShutterStock)
וירוס מתוחכם שממשיך לעשות שמות בווריאציות שונות. (צילום: ShutterStock)

במקור אמור היה הווירוס לשבש את תזמון פעילות הצנטריפוגות ובסופו של דבר להביא לקריסה של כל מערכת העשרת האורניום אבל ייחודו של הווירוס הוא התנהגותו לאחר ההדבקה הראשונית. הווירוס מוחק כל זכר לקיומו ואיננו פועל ברקע; לכן יכולים לעבור חודשים רבים עד שמנהלי המערכת שמים לב לפעילות חשודה במחשב. בקספרסקי מסבירים כי הם עוקבים אחרי גרסה זו של הווירוס כבר יותר משנתיים, אך רק עתה היא הפכה לפופולרית והתפשטה במערכות מחשב רבות ברחבי העולם.

החדשות הטובות הן שלפחות בינתיים, גרסה זו של סטקסנט מתוכננת לשדוד מוסדות גדולים כגון בנקים וקרנות, ולא לקוחות פרטיים. אבל המדיניות הלא רשמית הזו של העבריינים יכולה להשתנות ברגע.

>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.

צנטריפוגות להעשרת אורניום במתקן ליד נתנז, אירן, מרץ 2005 (AP , Vahid Salemi)
במקור נועד הווירוס לפגוע בהעשרת האורניום במסגרת תכנית הגרעין האירנית. (צילום: AP)