המשחק הרביעי בסדרת מאס אפקט - אנדרומדה - הוא פרויקט מסקרן שנראה כאילו נזנח באמצע הפיתוח. יש במשחק הרבה מהמרכיבים הדרושים למשחק תפקידים ופעולה מרתק, בדיוק כמו קודמיו, אך הוא מפספס בפרטים הקטנים. הגימור הטכני הפתיע אותנו לרעה, בעיקר בשל ההערכה שאנחנו רוחשים לצוות הוותיק והמוערך שעומד מאחורי המשחק. הבעיות הללו אינן מספיקות כדי להפוך את אנדרומדה למשחק גרוע, אלא פשוט כזה שרחוק מהסטנדרטים הגבוהים אותם קבעה הסדרה בעבר. מדובר בעיקר בפספוס כואב עבור המעריצים, אם כי יש עדיין תקווה שדברים ישתפרו בהמשך.
עלילה חזקה, ביצוע חלש
העלילה של אנדרומדה סובבת סביב דמותו של ריידר, בנו או בתו (אתם בוחרים) של מפקד אחת מארבע חלליות ענק הנושאות בתוכן מתיישבים המחפשים אחר חיים חדשים בכוכבי לכת מרוחקים. המסע הזה בהחלט לא מתנהל בשלווה, והעלילה הולכת ומסתבכת. כרגיל במאס אפקט, החוויה מורכבת משילוב בין דיאלוגים בהם עליכם לבחור בתגובה ההולמת ביותר לדעתכם, ובין משימות רוויות אקשן ויריות שלא ברור איך הן יסתיימו.
קו העלילה הראשי, למרות שאינו קשור באופן ישיר לאפוס של שלושת המשחקים הראשונים, מעניין למדי. לעתים הוא נסחף מעט לכיוון של מדע-בדיוני הוליוודי אפוף פאתוס וגבורה מוקצנת, אך לכל אורך ההרפתקה יש מספיק אירועים מסקרנים והתפתחויות פתלתלות שתרצו להמשיך כדי לגלות לאן יובילו. הדיאלוגים עצמם, לעומת זאת, נוטים לרוב לכיוון הבנאלי וגם לא משוחקים בצורה מוצלחת במיוחד.
החולשה העיקרית של המשחק, כאמור, היא רמת הגימור הטכני, שגם לאחר כמה עדכונים נותרה חובבנית באופן מפתיע. בגרסת פלייסטיישן 4, בה שיחקנו, הבחנו לעתים קרובות כיצד קצב המשחק מאט באופן אקראי, פני הדמויות מתעוותות או יוצאות מסנכרון לעומת קולם, והעיצוב הכללי נראה זול והרבה פחות מוקפד מכפי שציפינו. בעניין זה, נדמה לפחות שהמפתחים לוקחים את התלונות ברצינות רבה, ועובדים על עדכונים נוספים שאמורים להפוך את אנדרומדה במרוצת השבועות הקרובים למשחק מוצלח יותר, לפחות ברמה הוויזואלית.
בחלל, אף אחד לא יכול לשמוע אותך משתעמם
ברמת המשחק, יש בעיה אחת מרכזית אותה לא בטוח שעדכונים יוכלו לפתור - המשימות עצמן; הן פשוט משעממות. המשימות מתרחשות בעולמות ריקים וחסרי פירוט, וחוזרות על עצמן ללא רחמים. זה מצער מאוד כי מערכת הקרב היא ללא ספק המוצלחת ביותר שראינו בסדרה עד כה, והקרובה ביותר לשילוב הכה-נדרש בין אקשן דינאמי ומאתגר ובין משחק טקטי שלא נשען על זריזות תגובה.
על חלק מהמשימות המשעממות אפשר לדלג, אך אם תבחרו לוותר על כולן תמצאו עצמכם, כמו ברוב משחקי התפקידים, בלי כלי-הנשק והציוד הנדרש בכדי להתקדם הלאה במשחק. אפילו את החלק הזה סיבכו המפתחים יתר על המידה, עם מערכת המיועדת להרכבה של כלים חזקים ויעילים יותר, שתהפוך תוך זמן שיא לסיוט הכי גדול שלכם במשחק. המערכת הזו מייגעת ומסובכת ללא שום הצדקה, ובניגוד למשחקים קודמים בסדרה, הסיכוי שתמצאו כלי-נשק מצוינים במהלך המשימות נמוך, ועל כן לא תהיה לכם שום ברירה אלא לשבור את הראש מול התפריטים האפרוריים.
מעבר לתקלות הטכניות המעצבנות, המשימות הבנאליות והדיאלוגים המשמימים, מתחבא באנדרומדה עולם מדע-בדיוני מרשים עם דמויות מסקרנות ועלילה מוצלחת למדי לעתים. על כן המלצתנו לחובבי הז'אנר אינה להימנע ממנו לחלוטין, אלא להמתין מעט עד שהתקלות יטופלו והמחיר ירד. ההמלצה הזו יכולה להיות נכונה עבור כל משחק, אך מאכזב שהיא נכונה במיוחד עבור הפרק האחרון באחת מסדרות המשחקים המוערכות ביותר בהיסטוריה.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.