גם אתם קיבלתם הודעת ספאם ב-SMS ממשרד הפנים? משעות הבוקר אתמול מאות אלפי אזרחים ישראלים קיבלו הודעה אישית ממשרד הפנים במסרון (הודעת SMS) המזמינה אותם לעשות שימוש בשירות החדש לזימון תורים לתיעוד בביומטרי. כלומר להירשם ולקבוע תור להחלפת תעודת הזהות והדרכון באתר משרד הפנים, בשל עומסים כבדים בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה.
כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בסניפי משרד הפנים ברחבי הארץ נרשמו תורים ארוכים, המתנה שבסופה נשלחו אזרחים הביתה בלי מענה ואיטיות רבה אצל מי שכן זכה להגיע לראש התור. מתקפת המסרונים ככל הנראה נועדה להקל על הלחץ בסניפים באמצעות קביעת תורים ברשת.
שוחחנו עם עו"ד דן חי, מומחה לדיני פרטיות וטכנולוגיה, כדי להבין האם מדובר במשלוח המוני של הודעות ספאם בניגוד לחוק? "חוק הספאם קובע שאסור לשלוח מסר פרסומי בלי הסכמה של הנמען ואם אתה שולח מסר כזה אתה צריך לאפשר להסיר כל אחד מהרשימה", מסביר בקצרה עו"ד חי.
"אם לא נתתי הסכמה מראש אסור לשלוח אליי", מבהיר עו"ד חי. לדבריו, "ההודעה שנשלחה ממשרד הפנים עשויה להוות ספאם כי היא מסר פרסומי הגורם לי להוציא כסף בדרך זו או אחרת וגם כי לא הייתה אפשרות להסרה מרשימת התפוצה. המסר בהודעה הוא שכדאי להוציא תעודה, כלומר לשלם אגרה בחלק מהמקרית ולעמוד בתור - והרי גם זמן שווה כסף". עוד אומר עו"ד חי כי "לא ברור לגמרי האם זה מסר פרסומי או שירות לציבור אבל יש פה מקרה מעניין שבית המשפט רשאי לבחון אותו. אפשר להגיש תביעה על אלף שקל נגד משרד הפנים, אבל זה קורץ יותר לייצוגית".
בנוסף, אומר עו"ד דן חי, יש פה עניין של הטעיית הציבור: "זה חמור מאוד מבחינה ציבורית כי יש פה הטעייה. המאגר אינו חובה ובהודעה לא נמסר כי נושא טביעות האצבע היא בחירה של כל אזרח. המסר גם לא מבהיר שהמועד לחדש את התעודה הוא לא עכשיו. משרד הפנים מזמין אותנו לקבוע תור אבל מי שהוציא דרכון רגיל לפני חצי שנה, יש לו עוד 9.5 שנים עד שיצטרך להוציא אחד ביומטרי. אם זה היה חובה, שר הפנים היה יכול להפעיל את מנגנוני החוק ולחייב את כל האזרחים".
בתוך כך, התנועה לזכויות דיגיטליות הגישה אתמול (יום א') עתירה לבית המשפט העליון בדרישה לעצור את הפרסום של המאגר הביומטרי. "אנחנו מבקשים למנוע הטעיה של הציבור. מה שהמדינה מנסה לעשות בקמפיין הזה הוא לעודד אנשים להצטרף למאגר שנוי במחלוקת", אמר עו"ד יונתן ברוורמן. "הפרסום הזה חורג מהסיכומים אליהם הגיעה התנועה לזכויות דיגיטליות עם המדינה בבג"ץ הקודם, ונדמה שהם אף חורגים מהסמכות שניתנה למדינה בחוק".
מדוברת רשות האוכלוסין במשרד הפנים נמסר בתגובה כי הודעת ה-SMS נשלחה "רק למי שרלוונטי ורק מי שמסר את מספר הטלפון שלו והמידע על החוק רלוונטי לגביו". רבים מהאזרחים שקיבלו את ההודעה תהו מתי הם הסכימו לקבל חומרים פרסומיים במסרונים ממשרד הפנים בכלל ומשר הפנים בפרט, כפי שקרה במסרון האחרון ובניגוד להנחיית היועמ"ש כי אסור לשרים להשתתף בקמפיינים של משרדי הממשלה בעצמם.
לדברי דוברת רשות האוכלוסין, מי שקיבל את הסמס אישר זאת "בטפסים שמילא באחת הפעמים". עוד הוסיפה הדוברת כי "אין לנו מספרי טלפונים של מיליוני אנשים. הסמסים נשלחו לכל מי שרלוונטי ומסר את מספרו. מאחר שההודעה היא הודעה אינפורמטיבית על פי חוק בנוגע לפעילות המשרד - היא נשלחה".
כזכור, חוק הספאם נכנס לתוקפו בתאריך 1 בדצמבר 2008 (תיקון לסעיף 30 לחוק התקשורת, התשס"ח2008). התיקון לחוק אוסר משלוח פרסומת מסחרית במייל, בפקס, בהודעת SMS או באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, ללא אישור של הנמען. מטרת החוק למגר את תופעת ההפצה ההמונית של פרסומות בלתי רצויות המכונה "ספאם". כפי שמציין עו"ד דן חי, המקרה הזה הוא לא חד-משמעי מאחר ומדובר במשרד ממשלתי אבל אין ספק שמדובר בהודעה בעייתית, שעשויה להיחשב כספאם, עליה בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של אלף שקלים לכל מי שקיבל אותה. לדבריו, בית המשפט עשוי לקבוע כי ההודעה נשלחה בניגוד לחוק.
>> לעוד כתבות מעניינות - עקבו אחרינו גם בפייסבוק.
