לקספייר פוג'ה יש משימה בחיים. מנהל תחום הלימוד בחברת התוכנה הצרפתית "דאסו סיסטמס" (Dassault Systemes) שואף להצעיד את כיתת הלימוד מהקונספט הישן והמיושן שלה לכזה שהוא חדשני, מודרני וממוחשב יותר. כמובן שהוא ישמח שזה יקרה בעזרת מוצרי חברת הענק בה הוא עובד (חברת התוכנה השנייה בגודלה באירופה), הקיימת כבר 30 שנה ומגלגלת מחזור שנתי של כשני מיליארד דולר.
"כבר 3,000 שנה או יותר שמערכת החינוך מתבססת על הדרכה פרונטלית של מורה לתלמיד. זה הקונספט שעיצב את המערכת שקיימת עד היום", הוא אומר בכנס השנתי של דאסו, שנערך בפאריז בסוף נובמבר ומארח שלל חברות ושותפים עסקיים לשורה של דיונים וסשנים. "כיום בבית הספר, בשיעור אחד אתה לומד נושא אחד ובשיעור אחר אתה לומד נושא אחר. אבל מה קורה במצב בו כדי לפתור בעיה אתה צריך ללמוד שילוב של שני הנושאים האלה? לא מלמדים לפתור בעיה, אלא סוג של "אלקטרוניקה" של נושא מסוים. זו גישה של פעם, שהיא מכשול שמערכת החינוך עדיין מציבה גם היום. מורה, גם אם הוא מודע לבעיה, לא יכול לשנות בעצמו את המערכת.
אז אנחנו מנסים לעזור למורים במוסדות חינוך שמשתפים איתנו פעולה לאמץ טכנולוגיות חדשות. אנו מפתחים חומר לימודי עבור מורים, ונותנים להם גישה ליותר מ-400 קורסים חינמיים בהם הם יכולים להשתמש בכיתה. זה לא רק נושא טכני, אלא עניין של חינוך מחדש של דור שלם של מורים. אנחנו יכולים לעזור להם להאיץ את הזרם לכיוון הזה".
"כשמשחקים - אפשר ללמוד"
הטכנולוגיות עליהן מדבר פוג'ה הן בעיקר טכנולוגיות תלת-מימד. זהו תחום ההתמחות של דאסו, הבונה פלטפורמות שונות המשמשות חברות רבות ברחבי העולם כדי לתכנן ולעצב מוצרים באופן תלת-מימדי כבר כשאלו נמצאים רק על שולחן (או יותר נכון: מחשב) השרטוט. חברות רכב, למשל, משתמשות בפלטפורמה של דאסו כדי לעצב את דגמי מכוניותיהן. בחברה מאמינים שהטכנולוגיה הזאת יכולה לשמש גם ככלי לימודי.
"כדי להבין את תיאוריית היחסות כיום צריך לקרוא כעשרה עמודי טקסט", אומר פסקל דלוז, סגן נשיא לפיתוח שוק ואסטרטגיה בדאסו. "אבל יש דרכים יעילות יותר: אם אני בונה אנימציית תלת-מימד פשוטה שממחישה את התיאוריה, וכמורה אני מסביר אותה כאשר הסרטון מוקרן ברקע לתלמידים יהיה קל יותר להבין. כך הרי עובד החינוך הראשוני שנותנים לילדים קטנים: קודם כל מראים להם, ואז מסבירים".
דלוז מתפאר ביכולותיו של קו תוכנות התלת-מימד של החברה 3dvia, המאפשר לפתח מודלים בתלת-מימד. "זה קל מאוד לשימוש בחינוך", הוא מבטיח. "יש דור צעיר שיודע לשחק, וכשמשחקים אפשר ללמוד. בתוכנה ניתן לייצר סצינות מורכבות בצורה פשוטה. רק צריך למקם חפצים על המסך. ניתן גם להגדיר את הפיזיקה שלהם. זה אומר שאם אתה נותן מאפיינים לכלי כלשהו - ניתן לראות כיצד הוא ייפול אם יוצא ממשטח העבודה".
כעדות לאפקטיביות של למידה בשיטה הזאת מביאה דאסו כדוגמה את מחלקת ההנדסה המכנית באוניברסיטת קוריאה. זו הכניסה לתוכנית הלימודים שלה התנסות בעיצוב בתוכנת 3dvia. במסגרת העבודה עם התוכנה יכלו הסטודנטים ליצור בעזרתה דגמי מכוניות תלת מימדיים ברמת מורכבות גבוהה מזו שהיו יכולים לייצר בלעדיה. לפי דאסו, צורת העבודה הזאת נתנה להם ניסיון שדומה מאוד לניסיון הפרקטי שייצברו כאשר יעבדו בחברת רכב. המרצים, מצידם, הרגישו שבצורה כזאת קל יותר להעריך את עבודת הסטודנטים "כי אפשר לראות אותה בבירור", ושלאחר העבודה השתפרו יכולות העיצוב של התלמידים.
וויקיפידיה תלת מימדית?
אז סרטוני תלת-מימד הם עתיד הלמידה? אפילו בדאסו לא מתיימרים לכך. "הכיתה לא תבוטל", קובע קספייר פוג'ה. "יש אלמנט אנושי שעדיין לא ניטרלנו ולא החלפנו. אבל תהיה אינטראקציה חדשה עם המורים. בתוכנית הלימודים ישולבו פעולות משחקיות ופעולות המדמות חיים. תלמידים עדיין ילכו למעבדה אבל יבלו בה פחות זמן. במקום לעשות שם ניסויים הם יעשו ניסויים בתוכנת תלת-מימד שמציגה סביבת עבודה דומה על ידי שימוש באוואטרים. זו תהיה סביבה וירטואלית שחוזה את המציאות. בנוסף, למידה מרוחקת קיימת כבר היום, אבל שימוש בתלת-מימד יאפשר לא להשתמש בה רק כצ'ט, אלא לצ'וטט עם ילדים אחרים וליצור איתם במשותף בעזרת התוכנה אובייקט הנדסי".
פסקל דלוז מגלה שדאסו שאפה לקיים שיתוף פעולה עם אחד האתרים הבולטים ברשת. לא מדובר בפייסבוק או ביוטיוב (למרות שדלוז מצהיר שדאסו מעוניינת שגם אלו יושקו פעם בגרסה תלת-מימדית) אלא באחד שהוא גם בהחלט כלי לימודי: "חשבנו לעשות שיתוף פעולה עם ויקיפדיה ולייצר ביחד איתם גרסה גרפית באנימציה. בעזרת סימולציות יהיה קל יותר להסביר תיאוריות מורכבות. היינו מוכנים להשקיע כסף בפרויקט כזה, אבל הבעיה היא שלוויקיפדיה יש רק 68 שרתים בכל העולם. אין להם קיבולת לאחסן תוכן כבד כזה, וגם לא תהיה להם. אבל אנחנו מהמרים שעם הזמן הרשת תהפוך לתלת-מימדית. אנחנו עובדים על זה".
גילוי נאות: הכותב היה אורח חברת דאסו סיסטמס בפאריז