רדיו ללא הפסקה

"משתמש פנדורה יקר, אנחנו מאוד, מאוד מתנצלים שבעקבות אילוצי רישיונות, לא נוכל לאפשר למאזינים מחוץ לארה"ב גישה לאתר" (מתוך ההודעה בדף הבית של אתר פנדורה).

גאון מי שהמציא את הקונספט של צרת רבים, בייחוד כשמדובר על פרידות. לפחות הפעם לא זרקו רק את ישראל לכלבים. הפעם גם החברות משוויץ, צרפת ואפילו בחריין לא יקבלו את ההזדמנות שלהן לשמוע את "רדיו כריסטינה" האהוב ולסמן "אגודל למטה" על בריטני. ותודו שיש משהו שמרגיש טוב בלהיות באותה סירה עם השוויצרים ולא בזו של האמריקאים, ואם חשבתם לרגע שמדובר בנחמת טיפשים מהצד השני, טיפש מי שטיפש אחרון, ואלו לא אנחנו.

קחו את הפנדורה שלכם ואת הודעת ההתנצלות, ואת החתימה העלק אותנטית של המייסד טים ווסטגרן בתחתית הדף ודחפו אותה לקטגוריית "אמן לא מוכר" שאתם מ2ביאים לנו, כשרושמים לכם "מירי מסיקה". ובפעם הבאה שאתם נפרדים ממני ב- Post It דעו לכם שיש השלכות. תקופה כל כך ארוכה שאנחנו ביחד ואפילו טלפון לא מגיע לי?

אמא שלי אומרת שיש עוד מלא אתרים בים. ושבמקום לדחוף בון ג'ובי ברדיו פרל ג'אם, יבוא האתר הנכון שידע לשים את טאליב קוואלי ישר אחרי מוס דף. אתר שכשאני בחשק, יפנק אותי ב"רדיו מרווין גיי" וכשעצוב לי הוא ידע לא ללחוץ, ולתת לי לשקוע בתוך רדיו "אליוט סמית'".

אז פנדורה זה כבר היסטוריה עתיקה, וכן, יש סיכוי לקאמבק בינינו, אבל אני לא אשב ואחכה כי אני עוד לא נואשת. לא עד כדי כך לפחות. אני אקום, אתקלח, אלבש משהו מושך ואחזור ישר לכיסא מול המחשב כדי לחפש אתרים אחרים ברשת שיתנו לי מוזיקה בחינם, בדיוק כמו שאני אוהבת.

חוץ מחזות יפה ומינימליסטית, לאתר היפה הזה יש גם שכל. הוא לומד עם הזמן להכיר אותך, מקשיב למה שיש לך להגיד וגם פותח עולמות חדשים עם אמנים לא מוכרים. כן, הוא חוטא בקיטלוג לתבניות, אבל מי לא. באתר של LastFM תוכלו לקבל גם רשימת אירועים קרובים שמתרחשים בישראל, טבלת המושמעים ביותר ועוד פיצ'רים מגניבים למיי ספייס שלכם. אם תורידו את התכנה, תהיו רשמית בביזנס ותוכלו גם לחלוק במיסיונריות יתרה את סגנון המוזיקה שלכם עם אחרים. הרישום הוא חינם ונחוץ בשביל רוב חלקי האתר, אבל מהיר ופשוט. הבעיה היחידה עם אתרים יפים וגם חכמים, זה שההתמכרות לא מאחרת לבוא, ובמהרה תמצאו את עצמכם מתחרים עם רשימת ההשמעה שלכם ומנסים לסלק את מדונה מהטופ בניסיון להוכיח לעצמכם שאתם קצת יותר מזה.

אם אתם לא הטיפוס של שירים אקראיים ואתם מאמינים במונוגמיה של אלבום אחד, Sound Pedia הוא האתר בשבילכם. האתר הזה הוא כמו ידיד עם כוונות, מרוב שהוא נוח לשימוש. בלשונית המוזיקה תוכלו לבחור ז'אנר, אמן או אלבום ולקבל את הטובים ביותר או את החדשים ביותר ולזרום עם אלבום אחד לאורך כל הדרך. לצד השיר תוכלו גם לעיין במילים, לדפדף בפרופילים ולהשאיר תגובות, תמורת רישום חינמי ולא מחייב. כל כך מוצלח שעם ההצלחה מגיע הפרסום ולאלו מביניכם שלא יעמדו בבאנרים מהבהבים או קישורים ממומנים, צאו מהקשר הזה כל עוד אתם יכולים.

אין אינטימית מספריית המוזיקה הפרטית של אדם. היכרויות אמיתיות יכולות ליפול על "איכס הוא שומע איירון מיידן" ולקום על "וואו, הוא מכיר את הפיירי פרנסז"? הבלוג המכונה "מוג" מכיל בבסיסו פרופילים שיתופיים, שסבים סביב קסם המוסיקה ואיך שהיא מחברת בין אנשים. בדומה למייספייס, תוכלו לשוטט וללמוד מה שומעים אנשים ברחבי העולם, ולהעשיר את הידע המוזיקלי שלכם בחוויות של מעבר לאוקיינוס. הבעיה העיקרית במערכת היחסים הזאת היא שתצטרכו ללמוד לסמוך על טעמם של אחרים, אבל אם אתם טיפוסים שהולכים על בטוח, פשוט תילחצו על כפתור הקסמים, והאתר ישדך אתכם באופן אוטומטי עם "מוגיסטים" שיש להם טעם דומה לשלכם. לכו תדעו, אולי תצא מזה חתונה.

באתר של תחנת "רדיו בוקרשט" הרומנית, ניתן להאזין לרדיו אינטרנטי שמאפשר להאזין לכל חמש מאות האלבומים שנמצאים ברשימת האלבומים הגדולים של המגזין "רולינג סטון", או לרשימת ה-1001 אלבומים שחייבים לשמוע לפני שמתים. אם זה לא מספק אתכם תוכלו ללכת ולחפש אמנים ושירים ספציפיים, אבל הניווט חלקו באנגלית חלקו ברומנית מה שמקשה לאורך זמן ומקצר את הסבלנות בחצי. אם מתאימה לכם מערכת יחסים שמבוססת פחות על הבנה ויותר על מוזיקה, לכו על זה לפני שאיזו רומניה תחטוף לכם את האתר מתחת לאף ותמסד אותו בקשר רציני.

תחכום וסקס אפיל זה בדיוק מה ש-Fine Tune מציע, לצד עיצוב נעים לעין ואפליקציית פלאש נוצצת. האתר מאפשר הורדת נגן למחשב שיזהה גם את הקבצים האישיים שלכם, יגלה לכם אמנים נשכחים בספרייה הענקית שבניתם ויקל על יצירת פלייליסט מותאם אישית. האתר יחסית חדש, מה שאומר שתוכלו לחנך אותו לפי הצרכים המדויקים שלכם ואם תרצו לחלוק אותו עם החברים, תעשו את זה די בקלות. כשלתייג, לחלוק, להוריד, לסמן, לבחור וליצור מתחיל להימאס עליכם, עברו ללשונית "תחנות" ובחרו את הרדיו המועדף עליכם. ממיקסים עדכניים ועד גוספל כנסייתי, תוכלו למצוא את מבוקשכם תמורת הרשמה קצרה שתופסת אתכם בדיוק באמצע התהליך, אבל שווה את החוויה שאחרי.

האתר הבא, Musicovery, מעיד בשמו שבוודאי הומצא בדקה, על פשטות יחסית. זה אתר לאדם הפשוט שרוצה לראות צבעים יפים וממשקים ידידותיים. אין צורך לגלוש בבלוגים ולהסתבך עם תוכן מיותר נוסף, כל מה שצריך לעשות זה לבחור נקודה על ציר שנע בין אפל וחיובי לבין רגוע ואנרגטי. מקמו את עצמכם בנקודה כלשהי במטריקס, ותקבלו רשימת השמעה צבעונית ומפורטת. תוכלו לסנן את הבחירה לפי דרגת הפופוליסטיות של השיר, העשור בו הוא יצא וכמובן מצב הרוח. אבל כמו שכולם יגידו לכם, לא כל הנוצץ זהב ולא כל טרק של פרינס הוא רגוע וחיובי. זה ללא ספק אתר של להראות לחברים, אבל אחד על אחד אולי יהיה לכם קצת קשה למצוא את נקודת הג'י שתעשה לכם שמח.