פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משחק לא מכור

      אירופה היא הקובעת - כך מסבירים אנשי תעשיית המשחקים את מחיריהם הגבוהים של משחקים חדשים

      הידיעה שפורסמה באתר המשחקים הישראלי גיימר היתה שגרתית: רשימת משחקים חדשים שאטארי ייבאה לאחרונה לישראל. הבעיה היתה שלצד המשחקים פורסמו מחיריהם, שנעו בין 200 שקל למשחק מחשב ל-400 שקל למשחקים לפלייסטיישן 3 ולקונסולת Wii. המחירים השערורייתיים אמנם ידועים, אבל בכל זאת באזכור המשותף שלהם היה משהו מקומם. הכעס גובר כשבוחנים את מחיריהם של משחקים בארצות הברית, ומגלים שהפער עשוי להגיע ליותר מ-100 שקל לרעתנו. "לא פלא שיש פיראטיות. חושבים שכולם פה רוטשילד", הגיב טוקבקיסט נזעם, "רק לראות את המחירים האלה גורם לי לרצות לעשות משהו פיראטי".

      הטיעון של הטוקבקיסט לא מרגש את איתן דרורי, ראש חטיבת הטכנולוגיה בישפאר, המשווקת של פלייסטיישן 3. "זו סתם דמגוגיה של אנשים שמחפשים צידוק לגנוב", הוא סבור. "גם מכוניות עולות בארץ פי שניים מאשר בארצות הברית. אם הוא חושב שהמוצר יקר הוא לא חייב לקנות אותו, אבל הוא לא יכול לתת לגיטימציה לגנוב".

      גם דניאלה אלון מהד ארצי נאחזת במחירן הגבוה של המכוניות בארץ. "כל מוצר מאירופה תמיד יעלה יותר כשהוא מיובא, למשל מכונית", היא אומרת. אבל זו השוואה חסרת בסיס: על יבוא משחקים לארץ לא מוטל כלל מס, בניגוד למסים הגבוהים המוטלים על מכוניות.

      כמו באירופה

      דרורי ואחרים בענף מסבירים שהפער הגדול בין המשחקים בארץ ובארצות הברית נובע מכך שישראל נחשבת לסניף אירופי. ואכן, בדיקה בחנויות מקוונות בבריטניה וצרפת מגלה מחירים דומים בארץ ובאירופה. ברשתות Fnac או surcouf בצרפת מחירו של כותר חדש לפלייסטיישן 3 נע בין 60 ל-70 יורו - כ-400 שקל, מחיר דומה לנהוג בארץ. אם כי גם בבריטניםה יש לעתים הפרשים משמעותיים במחיר.

      "נכון שיש פער בין המחירים בחלק ממדינות אירופה וארצות הברית לארץ", מודה דרורי. "בשנים האחרונות ההצמדה ליורו פועלת לרעת השוק. בארצות הברית משווקים ל-300 מיליון צרכנים, ואפשר להוריד עלויות. באירופה צריך להתאים את המשחקים למדינה, אי אפשר לשווק משחק באנגלית בצרפת. גם לדיבוב צריך לעשות לוקליזציה. זה דורש רמה גבוהה של התמקצעות".

      צריך לחכות שנה

      אבל בישראל רק צריך לתרגם את החוברת, וגם זה נעשה בדרך כלל רק במשחקי מחשב. למה אנחנו צריכים לשלם על הלוקליזציה של הצרפתים או הגרמנים?

      דרורי: "במקרה שלנו לא עושים לוקליזציה לעברית אבל מקטלגים אותך עם מדינות אחרות באירופה כשחברה מפתחת מוצר היא לא מפתחת ומתמחרת אותו פר מדינה. בעיקר כשהשווקים הם גלובלים... אתה לא יכול שיהיה פער מחירים משמעותי בין מדינות במדינות שלפעמים יש גבול ביניהן שאתה יכול לחצות בנסיעה ברכב אתה לא יכול במדינה מסוימת יהיה מחיר כזה ואחרת מחיר אחר".

      לדברי אליק קושניר, הבעלים של חנות המשחקים "פריק" בתל אביב, "אין מקום להשוואה בין מחירי אינטרנט למחירי חנויות. צריך להשוות חנות באוקספורד לחנות בתל אביב. בארץ ההוצאות שלנו הרבה יותר גדולות. פה חוק זה לא חוק ומעגלים כל פינה אפשרית. אף אחד לא נלחם בפיראטיות המטורפת".

      עם זאת, הטענה הרווחת בקרב כל מי שמעורב בהפצת המשחקים היא שאין קשר בין המחירים הגבוהים לפיראטיות. גם קושניר מציין כי מבצעי הורדת מחירים שהתקיימו בעולם כדי להילחם בפיראטיות לא הניבו תוצאות.

      נועם וייסברג, מנכ"ל אטארי ישראל, ודרורי מישפאר מדגישים כי למרות כוח הקנייה הנמוך בישראל, החברות המקומיות מצליחות לקבל הנחות ומבצעים מהמפיצות הראשיות. "משחקי מחשב נמכרים באותם מחירים כבר 15 שנה", אומר וייסברג. "ברוב המקרים אם מחכים שנה, אפשר לקנות את המשחק במחיר נמוך יותר".

      ההשתייכות של ישראל לשוק האירופי לא משנה את ההכנסה הנמוכה יחסית של הישראלי הממוצע, בכך מודים גם אנשי תעשיית המשחקים. השקעה במשחקים, בעיקר בקונסולות החדשות, כרוכה בהוצאה כבדה. "מחיר של קונסולה עם אביזרים יכול להגיע ל-5,000 שקל", אומר קושניר. "יש לי חבר באמסטרדם שקונה כל משחק חדש לפלייסטיישן. זה לא מכביד על התקציב שלו - הוא מרוויח 10,000 יורו בחודש".