בואו לא נהיה דרמטיים. אם אתם לא עסק שבדיוק יצא בקמפיין גדול, או מנהלי מדיה, לא בדיוק חוויתם "ניתוק מהעולם". מקסימום כמה שעות של חוסר נוחות. וגם כאן, השימוש במילה "נוחות" הוא עניין של פרספקטיבה. תשאלו את כל מי שחי לפני 2009, כשלא היה וואטסאפ, ואפילו אינסטגרם, שהיא ללא "ספק מרכז החיים של כולנו" חוגגת בסך הכל 11 שנים.
כן, קשה לדמיין את היום-יום בלי האפליקציות החברתיות. קשה, אבל בואו נזכור שלגמרי אפשרי. עוד לפני הוואטסאפ היה SMS (מסרונים) ועוד לפני הפייסבוק היינו פשוט מתקשרים אחד לשני. ואם לשפוט לפי הנתונים כך עשינו גם עכשיו.
בזמן ה"קריסה" חברת פלאפון דיווחה על גידול של 580 אחוזים במספר הודעות ה-SMS שנשלחו וגידול של 3,000 אחוזים במספר הודעות ה-MMS (הודעת מולטימדיה למי שלא זוכר). אפילו עלייה קלה בצפייה בטלוויזיה נרשמה, כך שבקיצור, נראה שדי הסתדרנו בתוך "כאוס הרשתות החברתיות".
פייסבוק הפסידה?
ומה עם פייסבוק ש"נתפסה בשעתה הקשה ביותר"? כן, אין ספק שפייסבוק נפגעה ובכמה מובנים. ראשית: כסף. על פי הערכות פייסבוק הפסידה כ-160 מיליון דולר על כל שעה בה האפליקציה לא עבדה, וזאת בעיקר בשל אובדן הכנסות מפרסום. אין ספק שמדובר בסכום לא מבוטל, אך בואו נסמוך על כך שפייסבוק, שעל פי הערכות מרוויחה יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה, תשרוד את ההפסד.
גם למארק צוקרברג, ש"התרושש ממליארדים", על פי חלק מהכותרות, וספג הפסד של כ-7 מליארד דולר, אנחנו לא צריכים לדאוג. נכון, "להדרדר" למקום החמישי ברשימת עשירי העולם ולהחזיק בהון אישי המוערך "רק" ב-136 מיליארד דולר, היה מביך את כולנו, אבל תחושת בטן חזקה אומרת שצוקרברג ישרוד את ההפסד הזה.
מהצד השני, עומד שמה הטוב של פייסבוק, שנפגע ואפליקציות מתחרות שנהנו מן ההפקר. כך למשל טלגרם זכתה לכ-70 מיליון משתמשים חדשים וגם אפליקציות נוספות, כמו סיגנל, וייבר דיווחו על גידול משמעותי בזמן קריסת השרתים. ואכן, 70 מיליון משתמשים חדשים נשמע לא מעט, אך כשפייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ מאגדות יחד כ-3.5 מיליארד משתמשים, ספק שאכן מדובר ב"יום הכיפורים של פייסבוק".
ולכן, אין ספק שתקלה בשלוש אפליקציות כל כך פופולריות היא לא נעימה, אך היא רחוקה מלגרום ל"קריסה" או פגיעה קשה מידי בפייסבוק, אינסטגרם או ווטסאפ. והסטורי שכולכם העלתם, עם סיום התקלה, על "איזה כיף היה לקבל שקט לכמה שעות" רק מדגיש את העניין. השרתים חזרו לפעול, אנחנו חזרנו לאפליקציות וכדור הארץ חזר להסתובב במסלולו.
עולם דיגיטלי? יש לזה מחיר
בפרספקטיבה רחבה יותר, התקלה האחרונה מזכירה לנו שלחיים הדיגיטליים שלנו יש צד נוסף. נכון, הם נוחים, קלים, ורוב הדברים קורים בהם בלחיצת כפתור - אך כשהכל דיגיטלי צריך לזכור שתקלות הן חלק מהעניין. אם זו חוות שרתים בצרפת שנשרפה, תקלה בליבת חברה סלולרית או אפילו הודעה חמודה שהופיעה לכם בכניסה לג'ימייל ומספרת על "שיבושים קלים" - תקלות הן חלק מהעניין. ואתם יודעים מה? לפעמים זו "סתם" עבודות תחזוקה לשרתים.
בעשור האחרון הכל עבר לסטרימינג ודיגיטל. אתם כבר לא הולכים לבנק כדי להפקיד צ'ק, אתם מעבירים כסף לחבר באפליקציה, כבר לא מתקשרים למסעדה כדי להזמין אוכל, צופים באלפי שעות של תוכן המוזרם אליכם, התמונות שלכם משחר ההיסטוריה שמורות בענן, יש לכם אפליקציה למוזיקה, את הטקסט הזה אני כותב ב'גוגל דוקס' ועוד לא התחלנו לדבר על עמדות ההזמנה האוטומטיות שצצו בכל המסעדות.
בקיצור, כן, החיים שלנו הפכו לדיגיטליים ואנחנו אוהבים את זה. התפריטים במסעדות הן טאבלטים, אנחנו רואים מתי האוטובוס מגיע ומשלמים על הנסיעה באפליקציה וסתם בשביל הכיף, הסתכלו רגע בסלולרי שלכם, כמה אפליקציות שימושיות (שהן לא באבלס, כן?) יש לכם? כמה מהן יעבדו אופליין? כלומר, אם תהיה תקלה ברשת הסלולרית או חלילה לא תהיו באזור בלי WIFI? ביום יום שלנו אנחנו תלויים לחלוטין ברשתות ותשתיות תקשורת, ולא. זה לא משהו רע.
אנחנו רק צריכים לזכור את המחיר בדמות חוסר נוחות, במקרה שיש תקלה. וכן, זה מחיר הגיוני לחלוטין לשלם על החיים הדיגיטליים של כולנו. בדיוק כמו "שיבושים" בכניסה למייל, השבתת שרתים לצורך תחזוקה ובמובן מסויים אפילו פריצה אל מאגר נתונים של חברה והדלפת פרטים אישיים של לקוחות - גם אלה הם חלק מהמחיר של חיי הנוחות וכולנו צריכים להיות מודעים אליו.
בדיוק כמו אובן הפרטיות של כולנו, בדיוק כמו העובדה שאם או בלי פריצה למאגר נתונים, את רוב המידע האישי שלנו אפשר למצוא ברשת בקלות, ובמרבית המקרים אנחנו אלה שנידבנו אותו בהרשמה כזו או אחרת.
ב-99 אחוז מהמקרים בהם יש תקלה באפליקציה זו או אחרת, אנחנו, משתמש הקצה, פשוט נחווה חוסר נוחות. לא "קריסה", לא השבתה" - פשוט חוסר נוחות. גם כך ברוב המקרים יש לחברות גיבוי למידע שהעברנו אליהן בטוב ליבנו.
ומה לגבי האחוז שנותר? כן, יכולות להיות קריסות משמעותיות באמת. כמו למשל של מערכות בתי חולים, או גרוע מכך של כורים גרעיניים - ואת אלה באמת אפשר להגדיר בלב שלם כקטסטרופה. אז מזל שלפחות הסטטיסטיקה בצד שלנו, וקריסות מהסוג הזה קורות לעיתים רחוקות, לפחות בינתיים.
וגם כאן יש מי שאומר שכשמיליון בתי חולים עובדים בצורה דיגיטלית, מותר שבאלף מהם תהיה קריסת שרתים שרתים פעם בחודש. סטטיסטית זה מחיר שאנחנו כחברה מוכנים לשלם. אז בקריסה הבאה של אפליקציית הפנס שלכם, תזכרו שקריסות, הן חלק מהעניין ועם כמה שלבשל בבית או חלילה לבצע שיחת טלפון זה קשה, בואו נודה שלא נפלנו על האחוז הבודד בסטטיסטיקה.