יחידת 8200. דובר צה"ל,
יחידת 8200(צילום: דובר צה"ל)

תנאי הקבלה וההתמודדות עם ארגוני טרור: יחידה 8200 - מבט מבפנים

עם שיטה מיוחדת לסנן את האוכלוסייה המגויסת, היחידה הסודית הפכה לשער כניסה מרכזי לעולם לחברות הסייבר הישראליות. ישבנו לשיחה עם אחד ממפקדי 8200 לשעבר כדי לגלות מהו סוד הקסם, וניסינו להבין כיצד הדברים מתנהלים שם כיום

אריאל גביש
15/10/2021

על אותו משקל אפשר לומר ש"יחידות המודיעין והסייבר של צה"ל, דוגמת 8200, הן הקטר שדוחף את שוק ההיי-טק קדימה"; אמירה שאולי תצליח להסביר כיצד נולדו אלפי מיליונרים חדשים בשנתיים האחרונות, תולדה של שורת הנפקות מוצלחות של חברות היי-טק ישראליות.

הקטר שדוחף את שוק ההיי-טק קדימה?(צילום: דובר צה"ל)

כמי שגדל בבית בו אבי המשפחה עסק בעולם המחשוב, תמיד ידעתי ששירות צבאי ביחידת מודיעין או ביחידה טכנולוגית יעשה לך רק טוב בחיים. אני זוכר שיחה שקיים עימי אבי לקראת מועד הגיוס לצה"ל על הסיבות בגינן כדאי להגיע לאחת מיחידות המחשוב בצבא. בתקופה דאז השם החם היה יחידות ממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע של אגף התקשוב), היום השם הלוהט הוא יחידה 8200.

בפועל, מסיבות שונות, שירתי ביחידה שאינה קשורה לעולם המחשוב אבל כשראיתי מה קורה לחברים שכן שירתו ביחידות טכנולוגיות לאחר שחרורם מצה"ל - הבנתי בדיוק על מה אבא דיבר. ולראייה, בשנתיים האחרונות אנו ערים לגל, שלא לומר צונאמי, של חברות תוכנה שעברו הנפקות מוצלחות בבורסה וחלק מהעובדים שלהן הפכו למיליונרים בין לילה הודות לאופציות שבהן החזיקו. אם ב-2013 התלהבנו מהמכירה של וייז לגוגל במיליארד דולר, היום הנפקה של חברה בסכומים של גם כמה עשרות מיליארדים לא תמיד מבטיחה אזכור במהדורות החדשות.

היום השם הלוהט הוא יחידה 8200(צילום: דובר צה"ל)

קצת על 8200:

  • יחידה של אלפי אנשים במגוון רחב של תפקידים, יותר גדולה מזרוע הים
  • היחידה הוקמה בקום המדינה ולקחה חלק בכל מלחמות ישראל
  • היחידה היא יחידה טכנולוגית - מודיעינית - מבצעית ופועלת בכלל הגזרות של צה"ל
  • היחידה מפתחת יכולות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית באמצעות שילוב אדם מכונה
  • בזכות היחידה יש למדינת ישראל עליונות במרחב הסייבר

שיחה עם נהגי הקטר החזק במשק

נהוג לומר שתעשיית ההייטק בארץ היא הקטר שמניע את המשק. על פי אותה נוסחה אפשר לומר שיחידות המודיעין של צה"ל, בראשן יחידה 8200 שהפכה לשם גנרי ליחידת סייבר, הופכות לקטר שמניע את תעשיית ההייטק בארץ.

ישבנו לשיחה עם נדב צפריר, מייסד ושותף ב-Team8 - קרן סייבר שפועלת להקמה והשקעה בחברות הייטק - ששימש כמפקד יחידה 8200 בין השנים 2009 ל-2013, כדי שיסביר לנו כיצד הפכה היחידה לשם גנרי של בית גידול לסטארטאפיסטים.

"צריך מזל בחיים וגם בצבא היה לי מזל" מספר צפריר, שהתגייס לצה"ל ב-1988, עבר טירונות צנחנים, שירת בסיירת מטכ"ל והשתחרר ב-2013 כמפקד 8200. "90% מהשירות שלי היה ביחידות קרביות אבל זה ששירתי בצנחנים נתן לי בסיס טוב מאוד להבין מה זה חייל בצהל.

בהמשך, בשירות שלי במודיעין, יצא לי לפגוש קצה של יכולת מהו". על עניין היכולות עוד נרחיב בהמשך, אך קודם ננסה להסביר כיצד השתנה הצורך במודיעין טכנולוגי בשלושים השנים האחרונות. לדברי צפריר, אם בעבר הצורך העיקרי במודיעין היה אסטרטגי כחלק מהמוכנות למלחמה, עם השנים נוסף אליו צורך טכנולוגי - תולדה של המציאות שהתפתחה בשטח.

אגף המודיעין של צה"ל. אילוסטרציה(צילום: דובר צה"ל)

מה זה אומר 'המציאות שהתפתחה בשטח' ומה גרם לשינוי הזה?

"בעיני, האירוע שגרם לשינוי הוא הולדת האינטרנט בשנות התשעים. מה שהתחיל כהמצאה אמריקנית לתקשורת לשעת חירום הלך והתפתח למשהו כלל עולמי שגרם לאויבים שלך לחפש ולנצל פרצות ומידע שזולג החוצה מארגונים ומדינות. ארגוני הטרור למדו איך לנצל את אותן פרצות. אנחנו עכשיו בדיוק עשרים שנה מאז ה-11 בספטמבר, שהיה מבצע מאוד מורכב שכלל מאות אנשים מ-12 מדינות. הם למדו איך לנצל את מערכות התקשורת מתחת לרדאר כדי לבצע פיגוע בקנה מידה היסטורי. דבר כזה גורם למערכת הפוליטית לשנות את צרכיה".

כאשר הלוחמה הופכת א-סימטרית, כלומר הצד החזק הוא לאו דווקא זה שיש לו יותר טנקים מכיוון שמולו יש ארגונים המסתמכים על תקשורת אזרחית - משתנים הצרכים. כך היה גם עם הצורך של המודיעין הישראלי שבעבר היה בעיקרו מתן התראות מפני מלחמה. צפריר מרמז על המחדל המודיעיני הגדול של מלחמת יום כיפור שליווה את המדינה שנים אחרי.

"כאשר האויבים משתנים והטקטיקות משתנות זה גורם למודיעין הישראלי להשתנות. ואם אני חוזר לפן האישי שלי אז היה לי המזל להיות מעורב כשהשינויים האלו התרחשו. ראשית, ההבנה של מה צריך: לספק מודיעין אופרטיבי טקטי. בסוף יש מ"פ שצועד בשטח בלילה והוא צריך לדעת איך מבדילים בין אויב לחבר ואפשר לעזור לו עם זה. ובשביל שזה יעבוד אתה חייב לפתח עליונות בממד הסייבר".

האירוע שגרם לשינוי הוא הולדת האינטרנט בשנות התשעים(צילום: דובר צה"ל)

מה ש"פריג'ידר" עשתה למקרר, 8200 עושה לסייבר

לדברי צפריר, אם יש משהו ש-8200 שינתה והמציאה היא השיטה. "האתגר הוא שצריך לנוע ולהשתנות הרבה, ומהר". האתגר הזה הוא שגרם לשינוי יסודי באופן בו מגייסים ומכשירים חיילים ליחידות מודיעין כמו 8200, 9900, 81 ואחרות. אם בעבר רוב הטכנולוגיה פותחה בידי מהנדסים או טכנאים, המציאות לימדה שאין מספיק כוח אדם לכך.

לעיתים עד שמהנדס תוכנה או מחשבים מסיים את לימודי התואר - הטכנולוגיה כבר משתנה. "8200 הסתמכה על גיוס חובה. תחשוב איזה משאב אדיר יש לצה"ל עם היכולת לגייס צעירים בני 18. יחידה 8200 פיתחה שיטה מיוחדת לסנן את האוכלוסייה המגויסת ולזהות את אלה שיש להם פוטנציאל קיים ללמידה כאן ועכשיו; את האנשים האלו אתה שם בחזית הפיתוח הטכנולוגית במטרה להיות צעד אחד לפני מערכות התקשורת של האויב. זה מחייב תחרות של למידה, למידה את האויב שלך שמנצל פרצות במערכות שלך ובאינטרנט".

הרמה הטכנית של ה"רעים" באמת כל כך השתפרה בשנים האחרונות?

"לחלק כן. לאיראנים למשל יש יכולות מאוד מפותחות, יכולות מתקדמות, לפחות בתקופתי. שתבין, אתה לא צריך משאבים יוצאי דופן כדי ליצור יכולות יוצאות דופן. לפעמים היכולת של קבוצה מסוימת להבין איך מנצלים מערכת ולמצוא בה חולשות לא דורש משאבים יוצאי דופן".

"אנחנו 20 שנה מ-11 בספטמבר". ארגוני הטרור למדו איך לנצל פרצות(צילום: רויטרס)

ואיך פועלות יחידות המודיעין האיום הזה?

"הרעיון הוא לקחת את המשאב הכי חשוב שיש לישראל, ההון האנושי, יחד עם העובדה שיש כאן גיוס חובה, ולייצר מערכת שמאתרת מבין כל המלשבי"ם (מועמדים לשירות ביטחון, א.ג.) את אלו שיש להם יכולות יוצאות דופן. אתה מעביר אותם קורסים, מייצר להם סביבה שבה היכולות שלהם באות לידי ביטוי ושם אותם בחזית".

בזכות שיתופי פעולה עם אקדמיות שונות בארץ, חלק מהקורסים שעוברים קציני סייבר ב-8200 מוכרים כנקודות אקדמיות לתואר בכמה מהאוניברסיטאות בארץ. כשמדברים על חניכה, ביחידה 8200 משקיעים המון בכל מה שקשור לקורסים ולמידה.

יחס החניכה ביחידה עומד לרוב על איש סגל אחד על כל חמישה חניכים, יחס חניכה גבוה מאוד לכל הדעות, בטח בהשוואה ליחידות אחרות בצה"ל או מכללות היי-טק בשוק הפרטי. זו הסיבה גם שכאשר מישהו לא מסיים קורס ביחידה המפקדים רואים בזה כישלון אישי שלהם ולא של החניך. אגב, במקרים רבים של נכשלים בקורס מצליחים למצוא להם תפקיד ביחידה שמונה כיום כ-8,000 איש.

איך עובדת מערכת הסינון והלמידה של 8200?

"אתה קודם כל בודק יכולות למידה, יכולת לעבוד בקבוצה, ואחרי זה מכניס את הרכיב הכי חשוב - יעילות וחשיבה חיובית. בגדול אתה הולך לתת להם משימות שלא נעשו ולא נפתרו מעולם, ולתת להם למצוא את הפתרון ולתת להם מוטיבציה לכך ואת הכלים לזה. חלק מהעבודה של 8200 זה שהמערכת מלמדת את האנשים שזה בסדר להיכשל. אני באתי מהצנחנים - שם אומרים לך הנה ככה אני עשיתי את זה ועכשיו אני אלמד אותך. ב-8200 זה עובד הפוך: 'אופטימיות קונסטרוקטיבית' - אתה אומר להם הנה הבעיה - עכשיו תמצאו פתרון. אתה לא אומר להם שניסית ולא הצלחת, או שלא ניסית בכלל".

כבוגר ומפקד היחידה לשעבר רואים שצפריר באמת מאמין בשיטה ובמערכת: "אם אתה שומר את היכולת לאתר את האנשים הכי רלוונטיים ולתת להם את הפלטפורמה אז 80% מהעבודה שלך נעשתה. רובם גם ככה עם מוטיבציית על להגיע אליך. זה הבית ספר הכי טוב בעולם ליזמות והייטק, אני עובד עם חלק מהאוניברסיטאות הכי טובות בעולם ואני יודע. זה לא שאנחנו קצת יותר טובים, זה פשוט שזה לא משתווה לזה".

נראה שצפריר לקח את השיטה מ-8200 גם ל-Team8, אשר בבסיס המודל העסקי שלה עומד הניסיון לרכז יכולות טכנולוגית במטרה למקסם את סיכוי ההצלחה של החברות בהן חברי הקבוצה מאמינים באמצעות חלוקה רעיונית לשליש סייבר, שליש יכולת למידת מכונה ושליש פינטק. כיום מונה הקבוצה כחמישים איש שמגיעים מאותן עולמות. הרעיון של צפריר הוא ליצור מעין "כפר" שיכיל אנשים בעלי כישורים שונים שיחדיו מסוגלים לאפיין בעיה, להעביר אותה תהליך של "לזהות מה שבור, או מה הולך להישבר" ובאמצעות יכולות מנהיגות ופתרונות טכנולוגיים למצוא פתרון.

מה יכול לעזור להגיע ל-8200 (חשוב לציין שבין התפקידים יש דרישות שונות)

  • יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, סקרנות, הובלת פרויקטים ארוכי טווח ויכולת ורצון לעבוד קשה
  • ידע בעולמות המחשבים והתכנות
  • יכולת קליטת שפות מפרסית עד ערבית
  • יכולת ניתוח בעיות מורכבות ופתרון שלהם.
  • ציוני איכות גבוהים שמשתנים בין מסלול למסלול
חלק מהעבודה של 8200 זה ללמד שזה בסדר להיכשל(צילום: דובר צה"ל)

ואיך זה עובד לכם בינתיים?

"נכון להיום הקמנו 12 חברות, שלוש מהן נמכרו, אחת היא יוניקורן (חברה פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר, א.ג.) וכולן גייסו סבב A. אנחנו מאוד ממוקדים, מקימים שתי חברות בשנה".

לאחרונה, בעיקר בעקבות ריבוי ההנפקות שחווה שוק ההייטק הישראלי הפכו מאות עובדי הייטק למיליונרים בין לילה. בחודשים האחרונים השיח הציבורי בנושא הפך ער מתמיד. יש מי שטוען שאותן התעשרויות מגדילות עוד יותר את הפערים הכלכליים בחברה ויש אף הטוענים שהכסף החדש של אותם מיליונרים יגיע להשקעות בשוק הדיור במה שעשוי להעלות את מחירי הדיור אף יותר.

מה אתה חושב על תופעת המיליונרים החדשים בשנתיים האחרונות?

"חכמים ממני אמרו Data is the new oil and data is eating the world" משיב צפריר. המונח "Data Is The New Oil" אוזכר במגזין "האקונומיסט" במאמר משנת 2017 בו דובר על העוצמה שבעיבוד נתונים.

בדרך כלל המונח מאוזכר בהקשרים שליליים אבל צפריר דווקא מתייחס אליו בחיוב: "המידע הדיגיטלי הוא מקור להמון מידע והעובדה שיש מרכז כובד עולמי שכזה, הוא דבר פנטסטי ומבורך בעיני. בהקשר הזה, חברה שהופכת להיות ציבורית היא חברה שצריכה יציבות וגם מונפקת לפי כללים מסודרים והפיכה שלה לציבורית פותחת אפשרויות רבות לציבור. אני חושב שזו תופעה מבורכת ובוא גם נזכור שכל מיליונר כזה הוא אדם שמשלם מסים ומעשיר את קופת המדינה שיכולה לבחור להשתמש בו למטרות טובות".

אם נחזור רגע לתופעת 8200, איך אתה עם זה שיש צעירים שמחפשים להגיע ל-8200 לא ממטרות אידיאולוגיות אלא כדי לרכוש ידע וניסיון ולהרוויח קרש מקפצה לשוק הפרטי?

"אני לצנחנים הלכתי גם כי חשבתי שזה יהיה לי טוב לאגו. חשבתי שנעליים אדומות יעזרו לי בטרמפים".

נדב צפריר(צילום: נדב נויהאוז)

אבל העולם היה יותר תמים לפני 30 שנה

"תראה, זה שיש ילדה שלומדת בלט וגם עושה קורסים במגשימים שיעזרו לה להיכנס ל-8200 בעיני זה WIN-WIN ואני רואה בזה משהו ממש מופלא".

'מגשימים' היא תוכנית לימודים בתחום הסייבר והמחשבים ומטרתה לאתר נוער מצטיין בפריפריה על מנת להגדיל את מאגר המועמדים לשירות ביחידות הסייבר של צה"ל ומערכת הביטחון. את התוכנית מוביל שגיא בר, בוגר 81 ו-8200 והיא החלה לפעול ב-2010.

"תראה", אומר צפריר, "השכל בעולם מתחלק באופן אקראי אבל המזל לא. אנחנו הבנו שכדי לאתר את המלשבי"ם עם הפוטנציאל הכי גדול מכל רחבי הארץ אנחנו צריכים לעזור למזל, לכן אנחנו משקיעים במגשימים הון תועפות ונכון שמבחינה עסקית זה ארגון לא יעיל אבל בסוף אתה מקבל כוח אדם איכותי ובחינם".

צפריר מספר שתהליך האיתור ליחידות הסייבר של הצבא הוא תהליך ארוך ויקר: "אתה צריך למיין מבין כל המועמדים לגיוס, להעביר אותם כעשרה ראיונות ומבחנים ואחרי זה אתה גם מלמד אותם ומכשיר אותם לעבודה. אנחנו רוצים למצות את הפוטנציאל של כל ילד במדינה". מנתונים שקיבלנו כ-30-40% מבוגרי מגשימים מגיעים ל-8200 אך מרשים לא פחות הוא ש-92% מבוגרי התוכנית שלא הגיעו ל-8200 עובדים היום בשוק ההיי-טק הישראלי.

  • 8200

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully