האבל הזקן הרהר לעצמו. מחר יצטרף אליו הבחור הצעיר החדש, ווב, שבמשרד אומרים עליו שהוא נמרץ ומלא יכולות. אחרי 32 שנה בשירות חשב לעצמו האבל, הגיע הזמן שאיזה בחור צעיר ימלא את מקומי. אני, כבר לא רואה כל כך טוב...
אם האבל באמת היה אדם, אולי המונולוג הזה היה עובר בראשו. אבל הוא לא. טלסקופ החלל האבל, ששוגר לפני 32 שנה ועודנו בשירות, קיבל השבוע שחקן חיזוק לצוות: טלסקופ החלל החדש על שם ג'יימס ווב (או ווב בקיצור), שהחל השבוע לעבוד וכבר שיגר כמה תמונות מהממות של היקום.
אז מי הוא הבחור החדש בשכונה? ג'יימס ווב (שנקרא על שם המנהל השני של נאס"א, שהוביל את עידן הטיסות לירח) הוא טלסקופ החלל החדש של האנושות, שמחליף את טלסקופ החלל האבל - אבל לא יורש אותו. האבל, שמצבו טוב, ימשיך לפעול גם הוא, על אף גילו המתקדם. ברם, לווב החדש יש יכולות שעולות על האבל, פשוט בגלל שהוא נבנה בטכנולוגיות חדשות יותר, עם אופטיקה משוכללת יותר ויכולת טובה יותר לצפות ביקום, כאשר הגדרת המשימה שלו היא רחבה: צפייה ברחבי היקום, מהשכנים הקרובים למערכת השמש שלנו, ועד הגלקסיות הרחוקות ביותר. וווב כאמור, כבר מספק את הסחורה.
מי אתה, טלסקופ ווב?
ווב הוא שיתוף פעולה יוצא דופן של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, ESA, סוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל הקנדית. בבנייה ובתכנון שלו שותפים לא פחות מ-300 גופים מדעיים מ-14 מדינות ברחבי העולם (ו-29 מדינות בארצות הברית). אורך המשימה הנומינלי שלו הוא עשר שנים, אבל הצפי הוא שכמו קודמו, האבל, גם ווב ישרת את האנושות במשך עשרות שנים.
טלסקופ החלל ווב הוא לא רק טלסקופ במובן המצומצם של המילה. זהו מצפה חלל שלם, המרחף לו כמיליון קילומטרים וחצי מכדור הארץ. המראה הראשית של ווב מורכבת מ-18 מקטעים, באורך כולל של 6.5 מטרים, והוא מסוגל לקלוט פי ששה יותר אור מאשר האבל. הוא יודע לצלם באור הנראה ובאינפרא אדום, והוא כולל לא פחות מארבעה כלי מחקר: MIRI, מצלמת תווך-אינפרא אדום וספקטרוגרף, ה-NIRSpec, ספקטרוגרף בתחום הקרוב לאינפרא אדום, ה-NIRCam התואמת, והמכשיר הרביעי, ה-FGS-NIRISS - חיישן הנחייה וצילום קירבה לאינפרא אדום.
הטווחים של האור שאותם יוכל ווב "לראות" ולצלם, נעים בין 0.6 מיקרומטר (או מיקרון, או מיליונית המטר) ל-28 מיקרומטר, שאלה טווחי האור הנראה עד אמצע טווח האינפרא אדום. לשם השוואה, טווח ה-"ראייה" של האבל היה בין 0.1-2.5 מיקרומטר בלבד (מאולטרא סגול עד קרוב לאינפרא אדום), כך שטווח אורכי הגל שווב רואה - גדול יותר בהרבה.
ווב שוקל 6,200 ק"ג, לרבות התקני המצפה, חומרים דלק מתכלים ומתאם החיבור לרכב השיגור, והוא מוגן בידי מגן שמש עצום בן חמש שכבות, שגודלו 22 על 12 מטר - בערך בגודל של מגרש טניס. מגן השמש ישמור על ווב בצל תמידי ובטמפרטורה של מינוס 233 מעלות. כן, קר שם בחוץ.
המסע ל-2L
ווב יצא למסעו הארוך בחלל מאתר השיגור של סוכנות החלל האירופית בקורו שבגינאה הצרפתית, ב-25 בדצמבר, כשהוא נישא על גבי טיל "אריאן-5" הצרפתי. אז, נפרד מהטיל והחל בפרישת הפאנלים הסולאריים שלו. למחרת היום, פרש את האנטנה העיקרית שלו, שמשדרת נתונים לכדור הארץ פעמיים ביום, ביום המחרת - חצה את קו מסלול הירח.
שבוע לאחר השיגור, ב-31 בדצמבר, פרש ווב את מגן השמש עצום המימדים שלו, וזה כשלעצמו לקח כמה ימים עד לפרישה מלאה של כל חמש שכבות המגן. אז החל ווב בכוונון 18 המראות המשושות המרכיבות את מערך הראי העיקרי שלו. ולמה ווב שידר תמונות רק השבוע? כי הכיוונון הזה לבדו ארך כארבעה חודשים, ותוסיפו על זה עוד בדיקות מכשירים.
ב-24 בינואר השנה הגיע ווב לביתו הקבוע: נקודת לגראנז' השניה, או L2 בקיצור, הנמצאות כ-1.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. ומהי נקודת לגראנז'? היא אחת מחמש נקודות יציבות כבידתית במרחב שבין כדור הארץ והשמש, שבהן יכול לעמוד גוף קטן מבלי שאחד מהגופים (כדור הארץ או השמש) "יסחב" אותו משמעותית אליו, והן קרויות על שם המתמטיקאי שחישב אותן. L2 היא לא הנקודה הכי יציבה מבין חמש נקודות לגראנז', וווב יצטרך מדי פעם לעשות תיקון עם המנועים שלו כדי לא להיסחף.
אז מדוע מוקם דווקא שם? כי L2 היא נקודה שתאפשר לווב לבצע תצפיות אינפרא אדום ביעילות יחסית לנקודות האחרות, מבלי לדאוג יותר מדי להתחממות. L2 היא לא נקודה זרה לטלסקופי חלל, ואירחה בעבר את טלסקופ החלל "הרשל" עד שאזל לו נוזל הקירור.
ווב השבוע כאמור, כבר נכנס לעבודה וסיפק כמה תמונות מרהיבות של היקום בחדות שלא נראתה קודם: של צבר גלקסיות במרחק עצום מאתינו, של ערפילית קרינה הגדולה והבהירה ביותר בשמיים, הנמצאת 7,600 שנות אור מאיתנו, של WASP-96b ענק גז המקיף כוכב במרחק של 1,150 שנות אור, ערפילית הטבעת הדרומית, וחמישיית סטפן - צבר גלקטי קומפקטי, המצוי 290 מיליון שנות אור מאיתנו, והתגלה לראשונה ב-1787.
"אתם יודעים מה הדבר שאני הכי נלהב לגביו?", שאל תומס זורבוכן, עוזר מנהל נאס"א למדע בזמן אירוע החשיפה - "שיש עשרות אלפי מדענים, חלקם אפילו עוד לא נולדו, שייהנו מהטלסקופ המדהים הזה, כי הוא יהיה איתנו עוד עשורים רבים".