יותר מארבע שנים לאחר שהוקם סוגר אתר העיתונות האזרחית Youpost.co.il את שעריו ויורד מהרשת. בהודעה רשמית שפורסמה היום באתר נכתב שהוא נאלץ להיסגר לאחר שלא הצליח לייצר מספיק הכנסות. "סגירת האתר תימנע רק במידה וימצא לו קונה", נכתב בהודעה.
Youpost הוקם ב-2006 תחת השם "סקופ" על ידי היזם מיכאל וייס. הוא מומן על ידי מייקל אייזנברג, שמעולם לא ראה רווחים ממנו. ב-2008, לאחר שעורך האתר דאז שי גולדן עזב את האתר, הוא הוקפא למשך חודשים ארוכים, והושק מחדש בסוף 2009 בשמו החדש ובעריכתו של רחביה ברמן. "ניסינו להמשיך הלאה מתוך אמונה שיש מקום לתוכן עצמאי בישראל, שעדיין יהיה מי שירצה לכתוב ולפרנס אתר כזה מתוך חיפוש אחרי מקום נייטרלי, אבל מה שהיה לא הספיק", אומרת מנכ"לית Youpost אפרת שפושניק. "המפרסמים לא הסכימו לפרסם בו כי האתר לא נכנע בפני בעלי מאה. גם חברות במשק שכל הזמן אומרות בריש גלי שהן עם הפנים לקהילה ולאזרח בפועל לא נוהגות כך, ומתעסקות רק במה שמכניס להן כסף ויחסי ציבור. הייתי צריכה ללכת להתחנן למפרסמים לא פעם ולא פעמיים, ולנצל קשרים אישיים מפה עד להודעה חדשה. לא הצלחנו למצוא מודל חלופי לפרסום, והגיע היום שנגמר הכסף".
Youpost ישאר פתוח עד סוף השנה, כדי לאפשר לכותביו לגבות את חומריהם. שפושניק, שנכנסה לתפקיד המנכ"לית לאחר יציאת האתר מההקפאה, מספרת שלא היה פשוט למצוא כאלו. "לגייס כותבים אחרי שאתר נכנס להקפאה זה תהליך ארוך ומייגע. בנוסף, קשה מאוד להגיד לבן אדם לכתוב ממעמקי נפשו מאכפתיות, ולא כי משלמים לו. אני חשה בסוג של ייאוש בעם. אנשים מרגישים שגם אם הם יתבטאו ויכתבו זה לא יעזור להם. אם אין תמורה מיידית הם מוותרים".
"אולי היה צריך לבגוד בחזון"
לדברי שפושניק, לאתר היה רייטינג ממוצע של מיליון וחצי דפים נצפים בחודש ו-45,000 מבקרים ייחודיים בחודש. למרות השאיפה להביא חדשות שאין בעיתונים ובשאר כלי התקשורת הממוסדים, הציג Youpost בעיקר מאמרי דעה, מה שהקנה לו יותר הרגשה של בלוגיה. כאשר כבר היו חשיפות דוגמת כתבה על שחיתות במערכת הבחירות בבית שאן או על הונאת קשישים הן הביאו כמה מאות צפיות בלבד. "אנשים לא הצליחו להתחבר לזה", מודה שפושניק.
- איפה טעיתם?
"קשה להגיד, כי אני לא יכולה להפיל אחריות על אחרים אלא על עצמי. יכול להיות שכן הייתי צריכה להתכופף בפני גורם כלכלי כזה או אחר. הייתי אז 'בוגדת בחזון שלו', אבל אולי כן הייתי צריכה לבגוד, במרכאות. אייזנברג מימן את האתר ממקום של אג'נדה טהורה ורצון לתת לאנשים להתבטא. הוא שפך הרבה כסף על האמונה הזאת, ורצה לראות איזושהי תוצאה, שלצערי אני כמנכ"לית לא הצלחתי לייצר".