לפני שלושים שנה נעלם הילד האמריקאי בן השש איתן פץ, והיעלמותו, שטרם פוענחה, הובילה לפיתוח וקידום אמצעים לאיתור ילדים נעדרים, שאחד האיקוניים שבהם הוא פרסום תמונות נעדרים על קרטוני חלב. פרויקט NotFound מחזיר את התמונות הללו, הפעם לאינטרנט, לעמודי שגיאה 404.
הודעת "404 - Not Found" מופיעה כאשר גולש מבקש להציג עמוד שהדפדפן לא הצליח למצוא. אפשר לנצל את העמודים הללו להציג פרסומות, שורת חיפוש או תכנים חלופיים. אתרים שיטמיעו את NotFound יתרמו את שטחי עמודי ה-404 שלהם לפרסום תמונות ומידע על נעדרים באירופה, שגם הם, כמו העמוד, לא נמצאו.
את הפרויקט הגה לורן דוצ'י ממשרד הפרסום הבלגי פיימס (Famous), והוא נוצר בשיתוף פעולה עם Missing Children Europe, ארגון גג למען ילדים נעדרים ונפגעי ניצול מיני, וארגון-הבן Child Focus. באירופה נעלמים אלפי ילדים מדי שנה.
למרות שהתמונות על קרטוני החלב נצרבו בזכרון הקולקטיבי והונצחו בסרטים וסדרות, השיטה החזיקה חצי שנה בלבד ונחשבת לכשלון, הודה בוב לאורי מהמרכז הלאומי לילדים נעדרים ומנוצלים, הגוף שהגה את השיטה: "אנשים לא באמת שמו לב לתמונות על קרטוני החלב. היחידים שהבחינו בהם היו ילדים צעירים שאכלו דגני בוקר" ותמונות הנעדרים הלחיצו אותם. היום משתמשים ברשתות חברתיות להפצת תמונות של נעדרים, הן באתרי רשויות אכיפה והן בהפצה ויראלית של גולשים.
לא רק עמודי שגיאה
סטיבן ווטקינז הקנדי, שגרושתו חטפה את ילדיהם ב-2009 וברחה איתם לפולין, הפיץ קודי קיו-אר שבמרכזם תמונות של ילדיו על גבי הודעות לעיתונות, פוסטרים ועלונים, ומפנים את מי שסורק אותם באמצעות הסלולרי לאתרי אינטרנט עם מידע עדכני על הילדים ועל החטיפה. "המטרה שלי היתה לנסות לתת לילדים שלי סיכוי להימצא על ידי הצפת עולם האינטרנט בכמה שיותר לינקים לתמונותיהם", סיפר בראיון. את הרעיון להשתמש בקודים קיבל כשראה לקוחות בחנות כלבו עוברים ליד פוסטרים של ילדים נעדרים, נותנים מבט חטוף וממשיכים הלאה. פוסטרים הם מדיום מקובע, מוגבל במקום ונייח. קודי הקיו-אר הופכים אותם לבלתי מוגבלים במקום, עדכניים, ומכניס אותם לסמארטפונים שבכיסיהם של העוברים והשבים. "זה למעשה הופך את הפוסטר של הנעדר לנייד", הסביר ווטקינז.
ווטקינז מסייע כיום לארגון צ'יילד קווסט אינטרנשיונל, שפועל מקליפורניה, ומסייע בימים אלו לאיתורה של סיירה לאמאר, אמריקאית בת 15 שנעלמה בחודש מרץ בדרכה לאוטובוס. גם במקרה של לאמאר נעשה שימוש בקודי קיו-אר, וגולשים נקראו להפיץ את הבשורה ברשתות החברתיות ולהחליף את תמונת הפרופיל שלהם לתמונתה (כפי שנעשה בישראל במאבק לשחרור גלעד שליט), כדי להעלות את המודעות ולחשוף את הסיפור לאנשים נוספים. להבדיל, קודי קיו-אר מודפסים ומוצמדים גם לקולרים של כלבים, ומובילים לעמוד עם פרטי הבעלים במקרה שהכלב הולך לאיבוד.
רוצים לשלב את NoFound באתרכם? כך תעשו זאת