אוקיי, תנסו לעקוב: עיתון ה"ניו יורק פוסט" צילם אישה שצילמה Selfie על רקע ניסיון התאבדות של אדם אחר מגשר ברוקלין, ופרסם את התמונה (של האישה מצלמת את עצמה על רקע המתאבד) על שער העיתון, תחת הכותרת: "Selfie-ish!"
עדיין מבולבלים? הנה זה, לאט יותר: לפני מספר ימים ניסה אדם אלמוני לקפוץ מגשר ברוקלין בניו יורק, וחולץ על ידי כוחות הצלה. צלם הניו יורק פוסט שהגיע למקום כדי לתעד את הדרמה, נתקל בבחורה שעשתה "Selfie" על רקע המתאבד, כדי להעלות לרשת.
Selfie, למקרה שנרדמתם בחנות של קודאק לפני עשור, פירושו צילום עצמי בסלולארי והעלתו לאינטרנט - בפייסבוק או באינסטגרם, בדרך כלל. תרבות ה-Selfies התפתחה והתעצמה כל כך בשנה האחרונה, עד שמילון אוקספורד הכתיר אותה לפני שבועיים בתור "מילת השנה" - המילה שמסכמת באופן המובהק ביותר את מה שעבר על התרבות שלנו בשנה האחרונה.
התמונה של הבחורה וה"סלפי" המוזר שלה, על רקע הבחור המתאבד, עיטרה את שער הניו יורק פוסט, כדי להמחיש את ההשתלטות של תרבות ה"סלפיז" על חיינו: רק תראו את הבחורה השטחית והצינית הזאת, הופכת טרגדיה של אדם אחר לתמונה מצחיקה שתוכל להעלות לאינסטוש שלה אחר כך, תראו לאן הידרדרנו - זה המסר שמעבירה תמונת השער הזאת, עם הכיתוב Selfie-ish!" - משחק מילים של "סלפי" ו"אנוכית".
צלם הניו יורק פוסט פול מרטינקה, שתיעד את הסלפית הסוררת, מספר בכתבה שהוא ניגש אליה אחר כך ושאל לשמה, והאישה ה"אטומה", כך מכנה אותה מרטינקה בכתבה, סירבה להזדהות ומיד הסתלקה מהמקום. ניכר היה שהחוצפנית אפילו ממש לא מעוניינת להתראיין ואפילו לא מעוניינת להופיע על השער של הניו יורק פוסט (!). איזה דור מזויין.
נשאר לנו רק להתפלסף עם השאלה: למה צלם מקצועי שמתעד טרגדיה אישית כדי למכור עיתונים ולעשות כסף, נחשב פחות ציני ו"צהוב" מבחורה שמעלה תמונה של הטרגדיה לפייסבוק הפרטי שלה? האם זה הוגן למרוח את האומללה האנונימית בתמונת ענק על השער ולהציג אותה כמפלצת? ולמה גם אנחנו משתתפים בפסטיבל הדיווחים המניפולטיבי הזה? שבת שלום.