פרצוף גוקר: טרנטינו תובע אתר ששם לינק לתסריט שלו

רוצים לראות את הסרט החדש של טרנטינו, "The Hateful Eight" ("שמונת המתועבים")? חבל. אתם לא יכולים. נראה שגם לא תוכלו לעולם. אתם יכולים, לעומת זאת, לקרוא את התסריט. התסריט המלא, 146 עמודים אורכו, זמין ברשת ממש עכשיו, מה שמקפיץ לטרנטינו את הפיוזים.

הסיפור המוזר הזה התחיל בתחילת החודש, כשקוונטין טרנטינו – אחד הבמאים הנערצים בעולם - הודיע רשמית על סרטו הבא: מערבון בשם "The Hateful Eight". טרנטינו אינו במאי פורה במיוחד, הוא נוטה לקחת הפסקות של שנים ארוכות בין סרט לסרט, לכן כל סרט חדש שלו הוא אירוע קולנועי מהמעלה הראשונה וברשת תמיד אפשר למצוא ספקולציות ושמועות בנוגע לסרטו הבא (לא, "להרוג את ביל 3" לא בדרך). לכן הכרזה רשמית על תחילת עבודה על סרט חדש של טרנטינו היא סיפור קולנועי משמעותי. כל האתרים הרלוונטיים דיווחו עליו, והייתה שמחה וצהלה.

אבל פחות משבועיים עברו לפני שהסיפור קיבל תפנית לא צפויה: טרנטינו שוב יצא לתקשורת, והכריז שהוא יורד מזה. "שמונת המתועבים" בוטל; הסיבה היא שהתסריט - שאותו הראה, לטענתו, ללא יותר משישה אנשים – דלף. מה שהיה אמור להיות חשאי, לפחות בשלב זה, התחיל לעבור מיד ליד בהוליווד. טרנטינו כעס, ובמה שאפשר היה לכנות מהלך לא בוגר במיוחד, החליט לשבור את הכלים, ואמר "אם ככה אז לא צריך".

בכך סיפור התסריט הנעלם לא נגמר. תסריט שדלף לא יוחזר, כידוע היטב: מהרגע שבו יצא לטבע, זה היה רק עניין של זמן – דקות, כנראה - עד שהגיע גם לאינטרנט. האתר Defamer, חלק מרשת האתרים של Gawker, פרסם אייטם שכותרתו "הנה התסריט המודלף של קוונטין טרנטינו" שבו סיכם בקצרה את תולדות "שמונת המתועבים" וסיפק לינק להורדת התסריט המלא. "תיהנו", אמר האתר לגולשיו, ושלח אותם לקרוא את התסריט המודלף.

טרנטינו, מתברר, חטף את החרופה שוב. ימים בודדים עברו, ועורכי הדין של טרנטינו הגישו תביעה נגד האתר. "במקום פשוט לפרסם ידיעה חדשותית המדווחת על עובדת דליפת התסריט, Gawker Media חצו את הקו בכך שהם הציגו את עצמם כמקור הראשון שבו ניתן להשיג את התסריט באופן בלתי חוקי", נאמר בתביעה. באופן זה, נטען, האתר מנסה באופן ישיר להרוויח מתוכן בלתי חוקי בעליל המפר זכויות יוצרים.

ב-Gawker לא התרגשו יותר מדי. זו אינה הפעם הראשונה שבה רשת האתרים מפרסמת חומרים שנויים במחלוקת, וגם לא התביעה הראשונה נגדם. במאמר תגובה פרסם עורך האתר, ג'ון קוק, שורת נקודות הגנה בפני התביעה. קודם כל – האתר לא הדליף את התסריט. אנשי גוקר לא היו אלה שהעלו את התסריט לרשת. הם רק פרסמו לינק אל התסריט שאוחסן באתר אחר. הם פרסמו את הלינק משום ש- לטענת קוק –"זה חדשות".

בגוקר גם לא קונים את התקף הזעם של טרנטינו: גם התסריטים של סרטיו הקודמים – "ממזרים חסרי כבוד" ו"ג'אנגו ללא מעצורים" – דלפו לרשת לפני שהסרטים יצאו לאקרנים, ולא רק שהכנסות הסרטים לא נפגעו, גם טרנטינו עצמו לא נפגע. באותו המאמר עצמו שבו הוא התלונן על דליפת "שמונת הנתעבים" הוא הודה שהוא נהנה מהעובדה שהתסריטים שלו מגיעים לרשת, מקבלים באזז ומעוררים דיון עוד לפני שהם מגיעים אל מסכי הקולנוע. אז, שואלים בגוקר, מה הוא קופץ? אם העובדה שהתסריט ברשת לא מפריעה לו, מה פתאום הוא מפריע לנו?

טרנטינו טרם הגיב. הגענו, כנראה, לשלב שבו אפילו הוא מעדיף לתת לעורכי הדין לדבר זה עם זה. אם נוכל לדבר רגע בשמו: אין שום סתירה בדברים. טרנטינו יכול ליהנות מהעובדה שהתסריטים שלו צפים ברשת, עוברים מיד ליד ומגיעים לאלפי קוראים – ובו בזמן לתבוע את הצורה לאתר שמנסה לעשות כסף מהתסריטים שלו, בלי לשלם לו תמלוגים. אם הנושא יגיע לבית המשפט, השופט יצטרך להכריע בכמה שאלות מעניינות: האם לינק לחומר שדלף הוא אכן "חדשות"? האם יש משמעות או חשיבות לטענה של גוקר ש"זה לא אנחנו העלינו אותו"? האם לינק לחומר המפר זכויות יוצרים הוא בעייתי בדיוק כמו העלאת החומר לאתר עצמו?

בנוגע לנקודה האחרונה, משעשע שהנושא הזה עולה לדיון דווקא בנוגע לסרט שלא הופק – בעוד נושא דומה מאוד, כמובן, הוא כל הסרטים שכן הופקו, אלה של טרנטינו ואלה שלא. תסריטים שדלפו הם הרי לא הדבר שמדאיג את הוליווד בנוגע לרשת: האפשרות להוריד כל סרט או סדרת טלויזיה אי פעם באופן פיראטי היא הבעיה. מלחמת תעשיית התוכן בפיראטים נמשכת שנים ארוכות, ועדיין בעיצומה: הקרב המשמעותי האחרון היה הורדת אתר הטורנטים הפופולרי והותיק isohunt, שנעלם מהרשת (וכמעט מיד הופיע שוב, בכתובת שונה). אחת ההגנות הקבועות של אתרי הטורנט נגד ההתקפות נגדם היא: אנחנו לא מאחסנים שום קובץ בלתי חוקי – אנחנו רק מנוע חיפוש, מספקים לינקים לטורנטים כאלה. רכוש גנוב? אצלנו? מה פתאום: אצלנו תמצאו רק שלטים המכוונים את הציבור למיקומו של רכוש כזה. לא אשמתנו. שלטים הם לא עבירה על החוק.

בארצות הברית – בניגוד מסוים לארץ – פיראטיות היא, בכל זאת, עניין מחרתי. אתר מכובד לא ייתפס מספק לינקים לסרטים להורדה. אז האם המקרה של התסריט שונה? מה שבטוח הוא שהכרעת הדין כאן לא תשנה הרבה. אם גוקר ייאלצו לשלם לטרנטינו פיצויים, הם יהיו עשירים מעט פחות וטרנטינו יהיה עשיר מעט יותר – והתמונה הגדולה לא תשתנה. המרדף אחרי תשומת הלב החמקמקה של הגולש לא מאפשר לאתרים להתעכב הרבה על נושאים כמו אתיקה או חוקיות. אם גוקר לא היה מפרסם את התסריט, אתר נאלח קצת יותר, כמו פרז הילטון למשל, היה מפרסם אותו – ואם הוא לא היה מפרסם אותו, הוא היה מפרסם תמונות בלעדיות של התינוק של איזו קרדשיאנית, וזה לא טוב יותר.