מה פיד ישראלי בעינכם? אם לשפוט את המציאות מנקודת המבט הכחולה האישית שלי, כל ישראל חברים של עידו קינן, מתגוררים בתל אביב, עובדים בפרסום או בברנז'ה, בעלי ידע בסיסי בפוטושופ, אוכלים טבעוני, מחביאים חתולים בפוך, שונאים ריאליטי, צופים בריאליטי, ושמאלנים שמעריצים את ראש הממשלה - זהבה גלאון. לא בטוח שמהתרבות הדיגיטלית שנשקפת מהפיד שלי ניתן להגיע למסקנות חד משמעיות על התרבות הישראלית כולה, אבל בהחלט אפשר להעלות כמה תובנות כלליות.
מה למשל? שעבור ישראלי כל דבר נתון לוויכוח, שסיפוריים אישיים זה החומר שממנו עשויים סטטוסים ויראליים ושאנחנו באמת אוהבים בעלי חיים, אבל גם לינצ'נטים ושיימינג. האם האפיון הזה ייחודי רק לנו? איך נראים עמודי פיד ממצועים במדינות אחרות? פנינו למספר חברי פייסבוק מסביב לעולם כדי לנסות לקבל כמה תובנות אנתרופולוגיות על הפיד המקומי שלהם.
יפן: פייסבוק מנומס עם תמונות אוכל
תצחקו כמה שאתם רוצים על מצלמי הצלחות, אבל מסתבר שההנאה משיתוף תמונות של מנות, היא חוויה אנושית גלובלית - אבל לאו דווקא בגלל הסיבות שאתם חושבים עליהן. מרי רייזל, אנתרופולית המלמדת באוניברסיטת טוקיו, מספרת שבשונה מהישראלים, אזרחים יפנים פחות מתווכחים בפייסבוק על פוליטיקה, לעומת זאת הם כן משתפים תמונות מחיי היום יום, תמונות של כוסות בירה מתוך בברים ("איזקאיה") ובתי קפה. הסיבה? אוכל נחשב לנושא נייטרלי ובטוח, כזה שלא מערער על יחסים בין אישיים.
"אנחנו נוטים שלא לדבר הרבה על דת או פוליטיקה", מוסיפה טומויו קוביאשי, סטודנטית בת 28 שלומדת בישראל. ובכל זאת יש נושאים פוליטיים שדווקא כן מחלחלים לפיד. העיקרי בהם הוא האסון הגרעיני בפוקושימה."מאז האסון התחלנו לדבר על אוזלת ידה של הממשלה", מגלה קובאשי, "על חוסר הרצון שלה לקחת אחריות ולמצוא פתרון". סיפור נוסף שההוביל לוויכוח בפייסבוק עסק במועמד המוביל לראשות עיריית טוקיו, מר מסוזאה, שאמר כי נשים אינן מתאימות להיות מחוקקות מפני שהן נוטות למצבי רוח קיצוניים בתקופות של המחזור החודשי ולכן קשה לסמוך עליהן.
"ההרמוניה החברתית ביפן חשובה מאוד", מסבירה רייזל. "ובאתר רחב מימדים כמו פייסבוק, רוב האנשים נזהרים מאוד לא לפגוע בחברים ובמשתמשים אחרים. לכן הפייסבוק כאן הוא יותר מנומס מאשר במקומות אחרים. עם זאת, יש כאן אתרים חברתיים אחרים שמיועדים לביקורת ושם אנשים מרגישים הרבה יותר חופשי להביע דעות חריפות ואישיות בלי מעצורים".
צרפת: גל של אנטישמיות ותמונות של תערוכות
רשימת החברים של איתי סליאר (37) אדריכל ומנכ"ל חברת פולנטיס מתגורר בצרפת כבר 14 שנים, כוללת ישראלים אבל גם הרבה צרפתים ובריטיים. גם הם, לטענתו, בקושי מתעסקים בפוליטיקה. "הם בעיקר מדווחים על מזג האוויר, חופשות או מוצרים שהם קונים ותערוכות או סרטים שהם הולכים אליהם. אצל הבריטים לעומת זאת יש הרבה דיבורים על כמה הם שתו, איפה ואיך הם מצאו את עצמם למחר בבוקר - כולל הבטחות ש'לעולם לא עוד'".
סליאר מאמין שהאירופאים לא מכורים לפייסבוק כמו הישראלים, ש- 71% מהם חוזרים לרשת החברתית באופן יומיומי. "הם לא נקלעים לוויכוחים פוליטיים כמונו", הוא מוסיף, "והרבה פעמים הם שואלים אותי איך זה שהסטטוסים שלי או סטטוסים שאני מגיב להם מגיעים למאה תגובות".
לגבי תופעות כמו לינצ'נטים, סליאר טוען שהדבר לא נפוץ. "בגדול, אני ממש לא רואה עצומות, פוסטים עם פלאפל וחצי שקל או קריאה לחרם. גם אין שיימינג מסוג 'השוטר הזה חנה בשאנז אליזה על המדרכה', זה פשוט לא קיים". ג'ימס קרידון, כתב בתחום תרבות דיגיטלית בערוץ FRANCE 24, מנסה לסתור את סליאר, אבל לא מצליח במיוחד. "אני בטוח שזה קרה גם כאן", הוא אומר, "אבל אני לא יכול לחשוב על דוגמה למשהו כזה כרגע. הייתי אומר שזו לא תופעה נרחבת בפייסבוק".
לירן (30), המתגורר בפריז שש שנים, מסביר שהטוויטר הצרפתי הרבה יותר מחאתי. בפייסבוק, אפילו פרשיית האהבהבים של הנשיא הולנד לא קיבלה את הטיפול הראוי. אמנם התייחסו לפרשה, מספר לירן, אבל "לא כמו שדיברו על פרשיית אייל גולן בארץ".
סוגייה אחת שמטרידה רבים בקהילה היהודית, ושהגיע גם לפייסבוק, היא הופעתו של הקומיקאי האנטישמי דיודונה, שהמציא את תנועה ה"קנל", תנועה שהיא חצי מועל יד. לירן מספר שמאז שהופעתו נאסרה בצרפת, הקומיקאי זכה לתשומת לב תקשורתית נכבדה, ובעקבות כך דעותיו הגיעו ליותר אוזניים במיינסטרים. "הוא הצליח ללכד את הימין הקיצוני ומהגרים מאפריקה והמגרב מאחורי מטרה משותפת, וכמה אלפים יצאו לצעדת מחאה לפני כשבועיים וקראו 'יהודים החוצה מצרפת'. כמו שאת יכולה לדמיין כל מי שיש לו קצת דם יהודי מדבר על זה".
איראן: פייסבוק חשאי, ביקורת פוליטית ואיכות הסביבה
אחד הפידים המסקרנים ביותר הוא האיראני. האם איראן רוצה להשמיד אותנו? האם באמת אין להם ג'ינסים? ואיך הם בכלל יש להם פיד אם פייסבוק אינו חוקי בריפובליקה. הגולש זרקסס (בלטינית: אחשורוש, השם המלא שמור במערכת), מעניק מספר תובנות מעניינות על הפיד האישי שלו.
"הגישה לרשתות כמו פייסבוק וטוויטר חסומה באיראן", אומר זרקסס, "אבל יש הרבה אתרים שמאפשרי לעקוף את החסימה". אך למרות הגישה הנוחה יחסית, איראנים רבים משתמשים בפסבדונים כדי לא לחשוף ולסכן את עצמם. "בגדול" אומר זרקסס, "כל מי שמתשמש בפייסבוק כאמצעי תקשורת בגלל היעדר דמוקרטיה משתמש בשם עט".
למרות שהשימוש ברשת החברתית אסור, זרקסס טוען שדווקא השלטון משתמש בו רבות, בעיקר כדי להפעיל תעמולה המתמקדת בקונפליקט הישראלי ערבי. "קיימת ביקורת ברשת נגד ההתנהלות הפוליטית של במזרח התיכון", זרקסס מסביר, "במיוחד בכל הקשור למימון החיזבאללה ומליציות הטרור בלבנון. לנו יש סלוגן שמתייחס לכך: 'לא עזה, לא לבנון, הנשמה שלי מוקדשת לאיראן'".
נושא נוסף שמצליח להסעיר את אומת האינרטנט האיראנית, מנקודת פידו של זרקסס, הוא סוגיית איכות הסביבה. "המזרח התיכון יושב על רצועת המדבריות העולמית, ושינויי האקלים יוצרים שינוים משמעותיים מאוד. ההתייבשות של אגם ארומיה בצפון-מערב איראן מעוררת הרבה מחאות נגד השלטון שלא עושה דבר בתחום. האגם בשלב זה כמעט יבש לחלוטין".
ומה עם אושיות רשת? יש בפיד שלך אנשים שהפכו להיות מוכרים רק הודות לפעילות שלהם בפייסבוק?
"כמובן. הראשונה שאני חושב עליה היא צלמת בשם Ghazaleh Ghazanfari. אחת הצלמות הכי בולטות בקרב נשים איראניות. בגלל אופי וסגנון העבודה שלה, היא לא יכולה להציג את עבודתה בתערוכות אמיתיות. אם תכנסי לעמוד שלה ותראי את הצילומים תביני למה היא לא יכולה להיות סלבריטאית מחוץ לפייסבוק".
ארה"ב: פחות דיונים, יותר מסיבות
גם שליחינו הישראלים בניו יורק מספרים על חוויית פייסבוק שונה מזו הישראלית. "מהניסיון שלי, ניו יורקרים - מהיותם השמנא והסלתא של האמריקאים, לא כל כך כותבים סטטוסים בפייסבוק אלא בעיקר בטוויטר", מספר מיכאל (34), עובד הייטק. "מההתרשמות שלי, האנשים פחות קיצוניים וטוטאליים, ולכן תפגשי פחות 'פמינאציות', טבעוניים מטיפים וכולי. מה שבכל זאת דומה לפיד הישראלי, זה הצורך העז להראות שהחיים שלהם הכי הכי הכי יפים וטובים שיש, ופה לדעתי הם מתעלים על הישראלים אפילו".
"הפיד הלא-ישראלי הרבה יותר שליו", מוסיפה אליזרין וייסברג (זרוב). "כמו החיים, יש כאן פחות מריבות ודרמות. מצד שני, יש גם פחות עומק או התעסקות בנושאים שהם אקטואליים או אינטלקטואליים. יכול להיות יום שבו הפיד האמריקאי כולו מלא רק בתמונות ממסיבות ושיתופים של טורים מ-9gag. הפיד הישראלי יותר מעניין וטוב שהוא שם".
הפיל הכחול
הניסיון ללמוד משהו על תרבות של אומה שלמה מפיד הפייסבוק האישי של משתמש זה אחר אחר מזכיר במידה מסוימת את משל העיוורים והפיל: כל אחד ממשש איבר אחר ובטוח שפיל זה גזע עגול או שפיל זה נחש ארוך. הבעיה היא שפייסבוק מעודדת אותנו להישאר במעגלים הקרובים אלינו, משתדלת לעטוף אותנו בדעות קרובות לשלנו ובאנשים הקרובים אלינו, וכך אנחנו ממשיכים את חיינו בהתעסקות מתמדת בחדק או זנב.
תודה מיוחדת לד"ר תמר עילם גינדין ולד"ר שונית שחם פורת.