בג”ץ פסק: רשות האוכלוסין תחויב להודיע שההצטרפות למאגר הביומטרי אינה חובה

מעדויות של אזרחים שביקרו בסניפי לשכות האוכלוסין עולה שברשות לא תמיד מספרים את כל האמת בנוגע לכניסה למאגר הביומטרי. בג”ץ פסק הבוקר בעתירת התנועה לזכויות דיגיטליות כי רשות האוכלוסין תחוייב לשנות את פרסומיה בנושא וליידע את הציבור כי המאגר נסיוני, הכניסה אליו התנדבותית ואין פגיעה בזכויותיו של מי שלא יצטרף.

תעודות הזהות הביומטריות הושקו ביולי אשתקד כניסוי בן שנתיים, שבסיומו יוחלט אם להפוך את המאגר הביומטרי לחובה, או לבטלו ולהשמיד את כל המידע שנשמר בו. לרשות האוכלוסין, שתומכת במאגר, יש אינטרס להכניס לתוכו כמה שיותר אזרחים כדי להכריז על “ניצחון” בתום הניסוי. מי שהוכנס למאגר הביומטרי לא יכול לחזור בו ולצאת משם, אלא אם יוחלט לבטל את המאגר. הקמפיין האגרסיבי של רשות האוכלוסין למאגר כלל מודעות המתחזות לכתבות באתרי חדשות, מגיבים בתשלום בכתבות, בפורומים ובפייסבוק, פרסומאים שמתחזים לאנשי המאגר, פרסומות בטלוויזיה וברדיו ומודעות בשלטי חוצות. מהעבר השני, התנועה לזכויות דיגיטליות השיקה באחרונה קמפיין נגדי במימון-קהל, שנועד להזהיר מסכנות המאגר.

סרטון פרסומת של המאגר הביומטרי:

“בהנפקת תעודת זהות חדשה בסניף משרד הפנים בתל אביב עושים כל מאמץ לכוון את הפונים לתעודת המאגר הביומטרי”, מעיד י”א (שביקש שלא נציין את שמו המלא), שביקר בסניף בחודש שעבר. “קיבלתי מספר המתנה לתור של הנפקת התעודה הביומטרית,בלי ששאלו אותי על העדפתי, ורק אחרי ששאלתי נשלחתי לתור של התעודות הרגילות - בחדרון נידח ומאובק, שממוקם מחוץ לאולם המרכזי".

שירן בן-יהודה, שביקרה באותו יום בלשכת האוכלוסין בחיפה, סיפרה בפייסבוק: “אנשים שמגיעים למודיעין כדי לקבל מספר לתור ליצירת ת.ז. חדשה ונשאלים האם יש להם שתי תמונות. אם אין להם, הפקיד אומר להם שיעשו ת.ז. ביומטרית ושיצלמו אותם בפנים מבלי להסביר להם מה זה בכלל ומה ההבדל בין זה לבין ת.ז. רגילה. לפי מה שראיתי, מדובר במבוגרים ובעולים”.

“אני שאלתי אותו, למה אתה לא מסביר להם שיש הבדל, ומפנה אותם לעשות ת”ז ביומטרית כאילו זה מובן מאליו”, היא מספרת. “אז הוא אמר, ‘מה את רוצה, אין הבדל’. אמרתי, ‘מה זאת אומרת אין הבדל? אתה אומר להם לחסוך את העניין של התמונות. הוא אמר שהמאגר ממילא סגור לשנתיים. אמרתי, ‘מה זה קשור, הם צריכים לדעת לאיזה מאגר הם נכנסים, איזה שימוש המדינה תעשה? זה סגור לשנתיים, אבל מה יקרה אחרי שנתיים?’. הוא אמר, ‘זה שטויות, המאגר סגור עכשיו’”.

במסגרת תנאי הניסוי, פקידי לשכות האוכלוסין מחוייבים להסביר לאזרחים שמגיעים כי הוצאת תעודה ביומטרית אינה חובה, לתת להם מסמך שמסביר את פרטי הניסוי ולענות על שאלות בנושא. בנוהל 3.2.0010 ל”קבלת בקשה למסמך נסיעה ביומטרי חכם” נכתב כי “על העובד [של רשות האוכלוסין] לוודא תחילה כי המבקש קיבל את דף ההסבר על התהליך הביומטרי, ומסכים לנטילת אמצעים ביומטריים והכללתם במאגר וחתם על ההסכמה לביצוע ההרכשה (ב-2 עותקים)”.

מרשות האוכלוסין נמסר כי “על פי סעיף 3(א) לצו, על עובדי לשכות רשות האוכלוסין וההגירה להציע לכל תושב הפונה לקבלת שירות (כל שירות ולא רק מי שבא לבקש תעודת זהות או דרכון) את האפשרות לקבל מסמכי זיהוי ביומטריים. בהתאם לכך, עובדי הרשות אינם משכנעים את הציבור, ומונחים להסביר לפונים על התיעוד החדש ולתת עלוני מידע הקיימים בלשכות בשפות שונות. נציין כי לעתים, ועל פי שיקול הדעת של מנהל הלשכה, עובדי הלשכות נותנים שירות גם בחדרים נוספים המצויים במתחם הלשכה, זאת על מנת לווסת את העומסים הרבים בלשכות ובכדי לתת שירות מהיר עד כמה שניתן לציבור”.

עו”ד יהונתן קלינגר, יועמ”ש התנועה לזכויות דיגיטליות, אמר בתגובה לגילויים: “מעשיהם של משרד הפנים מנוגדים לחוק ולתקנות, ומראים שיש לפחות מראית עין של הטעיית הציבור, כפי שטענו עוד בעתירתנו לבית המשפט העליון על חומרי התעמולה של משרד הפנים. על פי צו הניסוי הביומטרי, עובד משרד הפנים חייב אמנם להציע לכל אדם את התיעוד הביומטרי, אך הוא מחויב לשמור על מידה של אובייקטיביות ולהציג לו את העובדה שאין חובה להצטרף למאגר הביומטרי”.

באוקטובר אשתקד הגישה התנועה לזכויות דיגיטליות עתירה לבג”ץ בבקשה להורות לרשות האוכלוסין ולשר האחראי עליה, שר הפנים גדעון סער, לגנוז את הקמפיין הביומטרי בטענה שיש בו הטעיה ושהוא מהווה מסע תעמולה שנועד לקדם אידיאולוגיה שנמצאת במחלוקת פוליטית.

הבוקר התקיים דיון בעתירה. השופטת מרים נאור אמרה בדיון: “נדמה לנו שלמנוע כליל פרסומת אין שום עילה. יחד עם זאת, כשצפיתי באופן אישי בטלוויזיה בתשדיר הזה אמרתי בלבי, למה לא אומרים שזה פיילוט ואין חובה? ולכן הצעתנו היא שבפרסומות עתידיות, ככל שיהיו כאלו, תיכלל איזו פיסקה שמבהירה שבשלב הזה אין חובה להשתתף בזה ושמדובר בפיילוט או כל ניסוח דומה ובכך יבוא לציון גואל”.

אחרי דיון בין הצדדים, שבו לא הגיעו להסכמה, קבעה נאור כי בכל פרסום תופיע הבהרה שמבוססת על סעיף 2ב’ בצו המאגר הביומטרי. סעיף זה קובע כי “רשות האוכלוסין תפרסם באמצעים שונים, ובכלל זה באתר אינטרנט ובלשכות רשות האוכלוסין ובאמצעי התקשורת, מידע בדבר תקופת המבחן, מסמך הזיהוי הביומטרי שיינתן בתקופת המבחן בהסכמתו של התושב, אופן הבקשה לקבלת מסמך זיהוי ביומטרי, האפשרות להכללת אמצעים או נתונים ביומטריים במאגר הביומטרי, וכן מידע בדבר קבלת מסמך זיהוי שאינו כולל אמצעים או נתונים ביומטריים, ואי שלילת זכויותיו לפי כל דין של תושב שלא הסכים להיכלל בתקופת המבחן”.

פרופ’ קרין נהון, אחת מהעותרים, מסרה בעקבות ההחלטה: “ביהמ”ש הוכיח שהוא אינו קונה את ההטעיות של משרד הפנים, בכל הקשור בניסוי המאגר הביומטרי, האדם הסביר שהולך ללשכת האוכלוסין ומוציא תעודת זהות לא אמור להכיר את כל הסכנות והכשלים בניסוי. מן הראוי, במצב שהמדינה אפילו לא החליטה אם להקים מאגר ביומטרי או לא, שהאזרחים ילכו בעיניים פקוחות ולא יוטעו להיכנס למאגר הביומטרי”.

"בדיון שהתקיים הבוקר בבית המשפט העליון, בנושא קמפיין המעבר לתיעוד ביומטרי חכם של רשות האוכלוסין וההגירה, ביהמ”ש לא קיבל את טענות התנועה לזכויות דיגיטליות , לפיהן המדינה אינה רשאית לפרסם לציבור אודות הפרויקט באופן שמעודד להשתתף בו.

בית המשפט העליון הוביל את הצדדים לפשרה לפיה העתירה תימחק, ובכל פרסום בנושא יופיעו עיקרי סעיף 2(ב) לצו לפיו הפרויקט מצוי בתקופת מבחן במהלכה יונפקו מסמכי זיהוי ביומטריים לתושבים המעוניינים בכך וכי הנתונים הביומטריים יכללו במאגר הביומטרי. כמו כן יצוין בפרסומים, כי מי שלא יבחר לבקש תיעוד ביומטרי חכם במהלך תקופת המבחן, יוכל להמשיך לקבל את מסמכי הזיהוי הרגילים מבלי שישללו זכויותיו.

יצוין כי האמור כבר כלול בחומרי ההסברה המצויים בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה ובאתר האינטרנט של הרשות".

עידו קינן וג'וני זילבר, חדר 404