כל הזכויות שמורות

המדיה החברתית הישראלית גועשת סביב עניינו של גיא גולד כתב הסטטוסים הידוע, נושא אות הכבוד הישראלי – היה ב"סטטוסים מצייצים". בימים האחרונים פרסם גילי פארן צילום מסך של 5 סטטוסים של גולד שמעוררים חשש שהם מועתקים, ועוד בלי מתן קרדיט. לאחר שהוסרה התמונה פרסם אותה שוב גולש אחר בשם ניר שרעבי הופמן, גולד איים לתבוע אותו על ההשמצה לטענתו, ומשם התפתח העניין לתגרה מילולית בין גולד, הופמן ועוד עשרות גולשים בשרשור ענקי.

אז בכל הנוגע להעתקת סטטוסים כאלה או אחרים, אין ספק שמדובר בתקלה, בלשון המעטה. קרדיט הוא המטבע העובר לסוחר ברשתות לחברתיות, ואם הטענות כנגד גולד נכונות – הוא לא משחק לפי כללי המשחק.

אלא שכאן אני רוצה להתמקד בשאלה המשפטית דווקא: האם לאור מה שנטען אפשר לומר שגולד הפר זכויות יוצרים בעת העתקת הסטטוסים?

הנה כמה מהסטטוסים שנטען כי הם הועתקו:

סטטוס של עמוד פארודי על וויל פארל:
Men think about sex every 7 seconds. Which is why I eat hotdogs in under 6 seconds, so it doesn't get weird.

הסטטוס של גיא גולד:
גברים חושבים על סקס כל 7 שניות. מה שמשאיר לנו 6 שניות בדיוק לאכול בננה בלי שזה יהפוך למוזר

סטטוס של עמוד הסרט TED:
"It's not you, it's me." Twins looking at family photos.

הסטטוס של גיא גולד:
"זו לא את, זה אני" - תאומים עוברים על האלבום המשפחתי

שני הכללים הרלוונטיים לנו הם:

1. רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים, אך דרך ביטויו אכן מוגנת.
2. זכות יוצרים מגינה על "יצירה מוגנת" ואוסרת על העתקתה אלא בהסכמת הבעלים.

עיון בסטטוסים מלמד שהרעיונות של גיא דומים ביותר לרעיונות בסטטוסים המקוריים (נקרא להם כך בהעדר שם אחר). נשאלת השאלה - האם מה שהועתק הוא הרעיון או דרך ביטויו. התשובה לשאלה הזו מושפעת מהתשובה לשאלה הבאה: האם אפשר לבטא את אותו רעיון ממש גם בצורה אחרת? אם כן, אזי הדמיון אינו בין הרעיונות אלא בין ביטוייהם. אם אין דרך נוספת לבטא את הרעיון אלא רק באופן הזה – הרעיון אינו מוגן.

לגבי השאלה האם סטטוס-בדיחה מהסוג שפרסם גולד הוא יצירה מוגנת, צריך לזכור שהמבחן שנקבע בדין הישראלי הוא מקוריות היצירה. במרבית המקרים, טקסט קצר בעל מקוריות מועטה לא יחשב כיצירה מוגנת. למרות זאת, לעתים די בניצוץ אחד שיקנה מקוריות ויצירתיות ליצירה כדי שתחשב כמוגנת (לדוגמא, הפסיקה הישראלית הכירה בביטוי "הופה הולה הולה הופה" כיצירה מוגנת).

מבלי להרחיב מדי, במרבית המקרים סטטוסים רגילים לא יעלו עד כדי דרישת המקוריות הקבועה בדין, ויתכן מאוד שאפילו סטטוסים כמו אלו של גיא לא בהכרח יעמדו בכך. השאלה היא האם הושקעו בהם מאמץ, השקעה ויצירתיות מינימליים. מצד שני, בחלק גדול מהמקרים, דווקא סטטוס קצר וקולע עלול להחשב יצירה מוגנת על אף קיצורו בשל היצירתיות שבו.

אין ספק שגיא הסתבך במקרה שגורם לו להראות רע. אבל האם לאור מה שכתבתי למעלה – מדובר בהפרת זכות יוצרים או סתם התנהלות לא נכונה של עוד "אושיה"? אין תשובה מוחלטת לשאלה, וזה עניין של דעה אישית.

ולסיום מספר טיפים עבורכם – איך אני יכול להגן על סטטוסים שאני מעלה לרשת מפני "גניבה". התשובה הקלה לכך היא שפשוט אי אפשר. אבל אפשר להכביד על מפרי זכויות במידת מה.

1. דאגו שיהיה תיעוד טוב של המועד בו העליתם את הסטטוס לרשת, ואם ניתן ליצור תיעוד נוסף של תהליך היצירה – מצויין.

2. נסו שהסטטוס שלכם יהיה כמה שיותר מפורט, יצירתי ולא גנרי וחוזר על אחרים. משפט קצרצר, עד כמה שיכול להיות "סקסי", במרבית המקרים יהיה מוגן הרבה פחות מאשר סיפור קצר. כך גם ככל שהסטטוס כולל יותר רכיבים בעלי יצירתיות, ההגנה עליו תתרחב.

3. הזכירו את זכויותיכם. כיתבו בפירוש במקום בולט שאין להעתיק את הסטטוס אלא אם יתקיים תנאי כזה או אחר עליו אתם עומדים (לדוגמא: קרדיט באמצעות Share).

הסתייגות הכרחית: הניתוח למעלה אינו מתייחס לעובדות המקרה הספציפיות אלא משתמש בו כדוגמא בלבד. הניתוח מקוצר, חלקי ואינו מלא. אין לראות בו כאמירה משפטית מחייבת אלא כהעלאת נושא לדיון.

עו"ד יורם ליכטנשטיין הינו עורך דין המתמחה בקניין רוחני, זכויות יוצרים ודיני אינטרנט