"האם האהבה מנצחת הכול?" מתפייטים מפעילי הטאמבלר "פלסטינ-דר", שילוב של "פלסטין" ו"טינדר", בראש העמוד שלהם. שאלה טובה. כי לפי הטאמבלר החמוד הזה, שהתבלט ברשת בימים האחרונים וסוקר על ידי אתרים חו"ליים רבים, הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא סוג של קונפליקט רומנטי בין שני עמים שבסך הכול צריכים להקשיב אחד לשני קצת יותר, או פשוט לשכב כבר.
"פלסטינ-דר" מציג שורה של התכתבויות מצולמות בין פלסטינים מראמללה לישראלים - בטינדר. מקימי הטאמבלר הם חבורה של צעירים אמריקאיים שהגיעו לרמאללה מארה"ב במסגרת עבודתם כמורים. בזמן ששהו שם החליטו לבצע ניסוי חברתי: לשים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני על מפת הסטוצים הווירטואלית ולראות מה יקרה. הם פתחו חשבון באפליקציות הסטוצים טינדר וגריינדר, ותיעדו כל שיחה עם ישראלי מרייר שבחר להתכתב איתם - כולל את הרגע שבו הוא מבין שהוא מתכתב עם בחורה פרו-פלסטינית מרמאללה. את השיחות איתם פרסמו בטאמבלר מיוחד, שנועד לגלות: האם האהבה - כלומר, הרצון לזיין - תחצה את כל המחסומים?
עוד בנושא:
קמפיין רשת שקורא לערבים ויהודים לאהוב זה את זה מרגש את האתרים בחו"ל
טאמבלר הפלסטינ-דר הוקם לפני כחודש, עוד לפני תחילת מבצע צוק איתן, אבל כבר בתקופה שהרקטות התעופפו מעל ישראל: לא התקופה הכי מזהירה לרומן דו-לאומי. חלק מהישראלים המופיעים בשיחות הטאמבלר מתחילים לקלל מרגע שהם שומעים שבת שיחם היא מרמאללה. בשיחות מתפתחים גם לא מעט ויכוחים על אם יש או אין פלסטין ומי יותר טרוריסט, ישראל או עזה. אבל לחלק מהישראלים לא ממש אכפת מאיפה מגיעה הבחורה שמתכתבת איתם, והם מדלגים על כל הפטפוטים הפוליטיים וישר מתעניינים: "אז את רוצה סקס?" ויש אפילו ניצוץ תקווה: "אז את ערבייה ואני יהודי, זו לא בעיה בשבילך?" שואל אחד הפונים. "זה כמו רומיאו ויוליה", עונה לו הבחורה מהצד השני, והוא מגיב ב"חה חה, אז אפשר לראות תמונה?". מרגש.
אך עליי להודות, יש משהו קצת מעצבן בנאיביות המיתממת של קבוצת הטאמבלר, ששואלת בהפתעה את הישראלי שהציע להיפגש "למה אתה לא מוכן לבוא אליי לרמאללה?". כאילו כל סיפור הרומיאו ויוליה הרומנטי הזה יהיה אפשרי אם רק הישראלים יפסיקו עם הפחד הטיפשי הזה לבקר ערבייה ברמאללה. אפשר לחשוב שמישהו מת מזה פעם. אוף לבנטינים מעצבנים, למה אתם לא יותר זורמים כמונו האמריקאיים הכיפיים שנוסעים בלי בעיה לכל מקום שבא לנו?
גם הבחירה של הקבוצה לשקף את היחסים בין העמים דרך טינדר דווקא - אפליקציה שכולה מכוונת לסקס - ובאמצעות פנייה לגברים בלבד, קצת קלה ודמגוגית מדי: זה מבטיח להם במכה אחת את כל הקלישאות הסמליות של הכובשים הישראלים: גם מקללים ערבים, גם מנסים להשכיב בנות תמימות עם הצעות בוטות לסקס (בטינדר!), גם כותבים בשגיאות כתיב מביכות לעומת הבחורה בצד השני של השיחה שהאנגלית שלה כה רהוטה ורגועה (טוב, היא גרה בסן פרנסיסקו, למה שלא תהיה רגועה). "אני קצת עייפה ונסערת כרגע", מפטפטת הנסיינית מרמאללה. "אני חרמן", עונה לה הישראלי מהצד השני, ומיד הנסיינית מזדעזעת: "אני אומרת לך שאני נסערת ואתה אומר שאתה חרמן?" אוף הכובשים האטומים האלה, חושבים רק על סקס באפליקציית סקס שמיועדת לסקס. לא פלא שהעולם שונא אותם.
"זו שיקוף מעניין, אמיתי ומטריד של הגזענות שמחלחלת בתוך ישראל", אמרה אחת ממפעילות הטאמבלר, בראיון לאינטרנשיונל ביזנס טיימס. אבל האמת, זה יכול היה להיות שיקוף יותר מעניין אם החבורה העליזה מסן פרנסיסקו הייתה מנסה לפטפט בטינדר גם עם פלסטינים, מתוך לוקיישן כמו תל אביב, ולראות מה יקרה אז. מי יודע, אולי גם פלסטינים יתחילו מיד לקלל כשיגלו שהבחורה מהצד השני היא תל אביבית יהודיה. איך אפשר לנתח מצב כל כך מורכב דרך התקלה של צד אחד מתוכו? אם כל כך מרתק אתכם לבחון את תופעת הגזענות דרך פריזמה של הכרויות סקס, לא כדאי לבדוק גם אם יש, לגמרי במקרה, איזו טיפ-טיפונת של גזענות גם בצד השני? לא חבל על הניסוי החברתי החשוב?
ולמרות כל חולשותיו, מדובר בטאמבלר מבדר ומעניין. חברי הקבוצה שעומדים מאחוריו מונים ארבע נשים ושלושה גברים, חלקם אמריקאיים וחלקם פלסטינים-אמריקאיים או ערביים-אמריקאים. כולם מגדירים את עצמם כמתנגדים לכיבוש. אחת מיוצרות הפלסטינ-דר סיפרה לוואלה!טק שדרך הבחירה באפליקציות טיפשיות ומגוחכות כמו טינדר, הם מנסים להראות את הצד האבסורדי של השנאה.
כלומר, אתם לא מצפים באמת למצוא סיפור אהבה בתוך הפרויקט הזה.
"אנחנו באים לשיחות האלה בדיוק עם אותן ציפיות שיהיו לנו אם נשוחח עם אנשים בטינדר בארה"ב. המטרה היא לצ'וטט, לפלרטט, אולי אפילו לארגן דייט עם מי שיעניין אותנו".
זו לא תפיסה קצת נאיבית, להגיע ולנסות לחבר בין ישראלים לפלסטינים?
"אנחנו מודעים לכך שהתעסקות בנושא כזה יגרום לנו להצטייר כנאיבים במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע - כתומכים בטרור. אבל אנחנו נגד המדינית של ישראל שמדכאת פלסטינים, עמדה שהיא לא רק פרו-פלסטינית, אלא גם פרו-ישראלית. וכפי שאפשר לראות בטאמבלר, אנחנו לא נגד ישראלים. אנחנו מנסים לצאת לדייטים איתם, למען השם!"
כל הכבוד. ואתם לא חושבים שה"ניסוי החברתי" הזה, כפי שאתם קוראים לו בטאמבלר, שלכם הוא קצת חד-צדדי?
"המטרה של הטאמבלר הוא לא ללמוד על הקונפליקט, את זה אנחנו כבר לומדים מאמצעי התקשורת שברשותנו. המטרה היא לתעד שיחות עם אנשים באפליקציות האלה, ורובם שם ישראלים. אם גם תסתכלי בשיחות שבטאמבלר, ברובן אנחנו בכלל לא אלה שמזכירים את הקונפליקט, אלא הישראלים. מספיק רק להזכיר שאנחנו מרמאללה, וזה כבר מציג תגובות זועמות".
גם כל הנסיינים אצלכם הם פלסטינים או פרו-פלסטינים.
"נכון. אז בבקשה, את עיתונאית, את מוזמנת לנסות לדבר עם פלסטינים דרך טינדר ולבדוק איך זה בצד השני, נשמח להוסיף את ההתכתבויות האלה לטאמבלר. אבל ההצעה שלך לבדוק גם התכתבויות עם פלסטינים מניחה שהצדדים הם ישראלים-נגד-פלסטינים, שזה בעצם 'אנחנו נגד הם', וזאת גישה שרק מובילה לעוד חשד ושנאה".
אז בין מי למי כן הסכסוך הזה?
"אולי יועיל יותר להגדיר אותו כתומכים בדיכוי ואלימות בשם הביטחון - מול אלה שמתנגדים לו, ולא משנה מה הזהות הלאומית שלהם".
עוד שיחות מתוך הטאמבלר: