בראשית היה Call of Duty 4: Modern Warfare. תגידו מה שתגידו על הכיוונים הממוסחרים והצפויים אליהן סדרת המשחקים הזו התדרדרה מאז, אבל אי אפשר להתכחש לכך שה-Modern Warfare הראשון היה משחק פעולה מפואר, כזה שמגיע פעם בדור (קונסולות) ומשנה מקצה לקצה את כל המשחקים שמגיעים אחריו. ובתוך Modern Warfare הסתתר שלב אחד, יוצא מהכלל, שהוא כנראה החלק הכי זכור בו: שלב הצלפות.
זה לא שלא היו קטעי צלפות במשחקים לפני Modern Warfare. אך זה היה המשחק הראשון שהצליח להנגיש את הפעולה הזו לקהל הרחב, לגרום לה להראות מרתקת ומותחת ומרגשת. סדרת Sniper Elite כל כולה מבוססת על העניין הזה. משחקי פעולה-התגנבות ששמים אתכם במגפי צלף במלחמת העולם השניה ושולחים אתכם למקומות שונים בעולם כדי לירות מרחוק בנאצים מרושעים.
המשחק החדש בסדרה מעביר את זירת הלחימה אל אפריקה המרוחקת. מסתבר שגם באפריקה הנאצים אותם נאצים, רובי הצלפים אותם רובי הצלפים ולקלוע אל בין העיניים של נאצי שנמצא במרחק של מאות מטרים אחרי שכיוונתם טוב טוב ועצרתם את הנשימה כדי שהכוונת לא תזוז זה אותו כיף.
גם יורה וגם צולף
Sniper Elite 3 הוא משחק כיפי. זה לא כיף עמוק שיגרום לכם להגיד "וואו" כל חמש דקות, אבל המשחקיות הבסיסית שכוללת התגנבות וצליפה עובדת ועובדת טוב. כל שלב זורק אתכם לשטח גדול יחסית שהוא סוג של ארגז חול: יש לכם ייעדים מוגדרים (הרגו את קצין X שמסתתר בבסיס Y), אבל הדרך ליעדים האלה לגמרי לשיקולכם. השלבים אמנם כוללים לא מעט קירות בלתי נראים ומכשולים שהופכים אותם בפועל לקטנים הרבה יותר ממה שהם נראים במבט ראשון, אבל הם עדיין מאפשרים חופש פעולה די מכובד.
האפשרות לשמור ידנית בכל נקודה שרוצים (מלבד ברמת הקושי הקשה ביותר) מעודדת לנסות למצוא כמה שיותר דרכים להגיע אל המטרה, בין אם זה להתמקם בזהירות בקן צלפים ממולכד ולירות בכל החיילים מרחוק ובין אם להתקדם בשקט בשקט מתחת לאף של החיילים הפשוטים ולחסל עם האקדח המושתק את הקצין בלי שאף אחד מהם שם לב.
יש מערכת עלייה ברמות שתתגמל אתכם בכלי נשק חדשים אם תעמדו ביעדים מסויימים, אבל זו פחות או יותר הדרך היחידה בה המשחק רומז לכם איך שהוא רוצה שתשחקו בו. אם לא חשובות לכם הדרגות (כלי הנשק הבסיסיים מספיקים לגמרי) אתם מוזמנים להתפרע. השאלה היא אם בכלל תרצו לעשות את זה.
רחוק כמו גלויה
Sniper Elite 3 עובד הכי טוב מרחוק. כשאתם מכורבלים טוב טוב בקן הצלפים, דואגים שהצלב של הכוונת ייצמד לראש (או למפשעה) של חייל נאצי שנמצא במרחק מאות מטרים, מחכים שאיזו מכונה של פנסי תאורה תתחיל להפציץ כדי להסוות את קול הרובה שלכם ואז עוצרים את הנשימה וסוחטים את ההדק - ההרגשה מצויינת. באמת.
אם כיוונתם טוב מספיק זה גם הרגע בו המשחק יכנס להילוך איטי ויציג לכם קטע סינמטי בו הכדור יוצא מהרובה שלכם, עושה את דרכו לאט לאט היישר אל בין העיניים של היריב. כשהכדור פוגע המשחק עובר למצב רטנגן בו אנחנו רואים בדיוק איזה עצמות נשברות. הרגעים האלה הם רגעים של אלימות טהורה ומרהיבה, האמ-אמא של המונח "אסתטיזציה של האלימות", אבל אי אפשר להכחיש שהם מהנים ושהם נותנים תגמול נאה לכל יריה מוצלחת.
קצת חבל שאי אפשר להגיד אותו דבר כשעוברים להלחם בכלי נשק קצרי טווח. המשחק הזה אמנם אף פעם לא מנסה להציג עצמו כמשחק פעולה ותמיד נשאר בגבולות ז'אנר ההתגנבות, אבל ההרגשה היא שההשקעה הרבה במכניקות הצלפות באה על חשבון כלי נשק אחרים. אם למשל תקלעו לעימות קרוב עם חיילים שיאתרו אתכם בזמן שתנסו להתגנב דרך שורותיהם תמצאו שרובי הסער במשחק לא שווים את הפיקסלים שהם תופסים על המסך. כלי הנשק האלה חסרי משקל, חסרי הדף וגם קשה מאוד לכוון אותם.
וכך, למרות שעל פניו השלבים רחבי הידיים של Sniper Elite 3 בנויים כמו ארגז חול, המשחק יתגמל אתכם רק על דרך פעולה אחת, והיא דרך ההתגנבות והצלפות. זה לא רק שהדרכים האחרות יעילות פחות, הן גם הרבה פחות נוחות לשליטה.
החטא הכי גדול הוא ה-AI של האויבים. במשחק המבוסס על צלפות זה ממש מטופש שהאויבים עדיין משתמשים באותה רוטינת AI שחוקה של "אם שמעו אתכם כשאתם בנקודה X אז האויבים ינסו להגיע אליה, אבל אם תתרחקו ממנה כמות מסויימת של מטרים אז הם ישכחו מקיומכם ויחזרו לרוטינת הפטרול הקבועה שלהם". זה יוצר יותר מדי מצבים בו אויבים מתעלמים לחלוטין מגופות חבריהם שמוטלות תחת רגליהם כי הצלחתם לברוח 30 מטר הצידה וזה גרם להם לוותר על המרדף אחריכם ולחזור לעיסוקם.
שורה תחתונה
אגיד את האמת - לא ציפיתי להרבה מ-Sniper Elite 3. בתמונות והסרטונים שראיתי לפני שהתחלתי לשחק בו הוא נראה כמו משחק פעולה סוג ב', והסיבה העיקרית שנתתי לו צ'אנס היא היובש היחסי של החודשים האחרונים. הופתעתי לטובה. זה עדיין לא משחק AAA. זה משחק לא ממש מאוזן, עם בעיות רבות, אבל הבסיס שלו כיפי. ממש ממש כיפי. אלא אם כן הצגה אסתטית של אלימות ממש מרגיזה אתכם, סביר להניח שהוא יהיה שווה רק בשביל אותם יריות מוצלחות שיפגעו בשק האשכים של היריב בהילוך איטי מרהיב, אלים ומדמם במיוחד.
נכון, זה לא בוגר במיוחד (וזה גם לא מצליח להחזיק עד סוף המשחק. אני פרשתי בערך באמצע כי הרגשתי שמיציתי את העניין) - אבל זה עדיין כיף . אם אתם עדיין שומרים חסד נעורים למשימת הצלפות מ-Modern Warfare הראשון - סביר להניח שממש תאהבו את המשחק הזה.