יחי הפייסבוק. מאז שהפוליטיקאים גילו אותו, הם מנצלים אותו לכל מיני תעלולי יח"צ יצירתיים כדי ליצור כאילו-אינטימיות עם העם. יש כאלה שמקשקשים עם הגולשים על הוול בין ישיבות מליאה, כמו נפתלי בנט; יש כאלה שמפרסמים ציורים חמודים, כמו בנימין נתניהו; ויש כאלה שפשוט מפרסמים על עצמם דברים מחמיאים בטענה ש"זה לא אני כתבתי, אני בכלל הייתי בשירותים".
בתחילת השבוע התפרסם בעמוד הרשמי של שאול מופז סיפור גבורה על עצמו, שכתבה העוזרת שלו רעות. לדבריה, היא נכנסה לפייסבוק של מופז ללא רשותו כדי לספר לכולם איזה גיבור הוא היה, כי הוא עצמו צנוע מכדי לספר זאת בעצמו. "שאול אני מקווה שלא תכעס שהעלתי פוסט בלי רשותך", היא מסיימת בהתרגשות, "רק רציתי שכולם ידעו כמונו איזה איש ענק אתה!"
כמה ימים לפני כן, התפרסם גם בעמוד הרשמי של איתן כבל פוסט תחת שמו, שכתבו העוזרים שלו בסתר: "תמשיך להיות הבוס הכי חברמן בכנסת!"
אז יכול להיות שבאמת העוזרים של כולם כל כך שובבים שהם מעלים להם לעמוד פוסטים בלי רשות, ועל הדרך בטעות גם מוציאים אותם מדהימים וחבר'המנים, אבל לנו זה מרגיש טיפ טיפונת מביך. אם יש לכם משהו להגיד על עצמכם, תגידו. הטריק הזה של "זה לא אני אמרתי, זה הוא" הוא כבר לא לגילכם.
במאי: גיא גורן
צלם: עידו שחם
עורכת: מאיה בן ניסן
פאנל: לילך וולך ורחלי רוטנר
בפרק הקודם של "מגורשות": ליאיר נתניהו יש זכות לפרטיות?