תנו דיל רגיל

לפעמים אני מנסה לדמיין מה היה חושב על הרגלי הצריכה שלנו חייזר שנחת מכוכב אחר, במידה והיה נחשף אליהם אך ורק דרך אתרי הקניות הקבוצתיות ששוטפים את הרשת הישראלית. נדמה לי שמבט על היסטוריית ההצעות של אלו היה מביא אותו לכמה תובנות.

קודם כל, היה קובע, הישראלים כנראה אוכלים יותר במסעדות מאשר בבתיהם. אחרת קשה להסביר למה כמות כל-כך גדולה מהדילים מציעה הנחות לאלו. שנית, הישראלים הם פריקים של טיפולי ספא וטיפוח למיניהם. ההצעות נוסח "עיסוי כולל אבנים חמות + סאונה" ו"פדיקור ומניקור קלאסי" מתחרות מבחינת הכמות, כך נראה, רק בהצעות הקולינריות. חוץ מזה, הישראלים מבלים כל סופ"ש במלון או בצימר ("שני לילות בסוויטה מלכותית", "לילה לזוג בצימר רומנטי ויוקרתי ב52% בגליל") וכשהם חוזרים משם, אחרי שנשנשו איזה קאפקייק או שניים (המאכל הלאומי של ישראל, לפחות כפי שזה משתקף באתרים אלו) הם בדרכם לסדנת יוגה, סדנת יין או סדנה ללימוד הכנת שוקולד.

"כנראה שלישראלים יש הרבה כסף פנוי, אם הם מוציאים כל-כך הרבה על תרבות פנאי ומותרות", יחשוב אותו חייזר, שאולי יגרד בראשו הירקרק בניסיון להבין למה הישראלים אינם בוחרים לקנות ברשת דברים יותר ארציים.

נכון שיהיה זה לא מדויק לטעון שאלו גבולות הגזרה של אתרי הקניות הקבוצתיות. אם מסתכלים על כולם ביחד, ניתן למצוא גיוון רב יותר. ובכל זאת, כאשר אני נכנס מדי יום לתיבת הדואר אותה הגדרתי כמוקדשת לקבלת מיילים מהאתרים הללו – נדיר שאני בוחר לקבל את אחת מתריסר ההצעות שנשלחו אלי במהלך היום. אחת אחרי השנייה אני מוחק אותן, לאחר שווידאתי שאף אחת מהן לא מציעה לי משהו שאני באמת רוצה, ובוודאי לא משהו שאני צריך.

וזה סימן השאלה הגדול, מבחינתי: למה האתרים הללו מציעים לנו לרוב רק פינוקים, שחלקם הגדול נישתי מאוד, ולא את הדברים שאנחנו באמת צריכים? למה כה נדיר למצוא באתרים הללו את מה שממילא רצית לקנות – ותשמח לעשות את זה בהנחה נאה - במקום את מה שיכול להיכנס בעיקר תחת קטגוריית Impulse Buy? מדוע גם קונה ממין זכר מגלה פעם אחר פעם שחצי מההצעות באתרים אינן רלוונטיות עבורו, בהנחה שהוא אינו מטרוסקסואל שנוהג להוריד שיער ולסדר גבות?

חבל שאתרי הקניות הקבוצתיות אינם מספקים לנו קצת יותר "הצעה שאתה לא יכול לסרב לה" וקצת פחות "הצעה שאתה ממש לא חייב לקבל" (ויסלח לי האתר שהציע את "גירוי מוחי בטיול הרפתקני"). בכל זאת, רובינו כאן לא חיים ב"ערוץ החיים הטובים", אלא יותר ב"השרדות". 50% הנחה על הקניות השוטפות שלנו תהיה יעילה הרבה יותר מאשר "טרמפולינה מבית צ'יקו איטליה".

לא מדובר רק בספקולציה. בשבועות האחרונים מתהדר אחד מאתרי הקניות הללו בדיל שהציע תלוש בשווי 200 ¤ לקניות ברשת "מגה". כמות התלושים שהוקצתה (כמה מאות תלושים במחיר של 100 ¤) אזלה תוך חמש דקות. לאור ההצלחה הוסיף האתר עוד כמות כזאת – וגם היא אזלה עוד לפני שהספקתם להגיד "'קופון". מסתבר שמבחינת הקונים, יותר אטרקטיבי לקבל בהוזלה דווקא את הלחם, ולא את ה"לחם ארז". בשעת כתיבת שורות אלו מציע דיל באתר הקופונים של "לאומי קארד" 50% הנחה באחת מרשתות הפארם. כמות מרשימה של יותר מ-1,700 איש כבר נרשמה אליו, למרות שהדיל מוצע רק למשתמשי כרטיס האשראי הספציפי הזה. גם כאן מוצרים בסיסיים כגון דיאודורנט ושמפו מתגלים כקורצים יותר לקונה מאשר ערכה של קרם פנים יוקרתי.

כניסתה של גרופון לארץ יכולה להיות העיתוי הנכון לאתרי הקניות הקבוצתיות לעלות מדרגה ולשרוד למרות התחרות הקשה הצפויה מצידה של ענקית הקופונים מחו"ל. זה הזמן להפוך לנישתיים פחות ויעילים יותר. ספקו לצרכן את מה שהוא צריך, ולא רק את מה שהוא רוצה. כך תבטיחו שימשיך לבקר אתכם ולקבל את הצעותיכם. הלקוח הרי יעדיף לשלוף את כרטיס האשראי במקום שייתן לו הנחה ניכרת על קניה שממילא התכוון לעשות. אז עשינו דיל?