"כל משטח הוא מסך פוטנציאלי"

ל-HP – אחת מחברות המחשוב הגדולות בעולם, כלל לא היה דוכן בתערוכת CES שהתקיימה לאחרונה בלאס וגאס. למעשה, הנוכחות של החברה באירוע האלקטרוניקה הצרכנית הגדול בעולם הסתכמה בחדר פגישות ספרטני, בו עמדת כיבוד קטנה ומספר עמדות המציגות את ההכרזות האחרונות של HP בתחום הטלפוניה.

פיל מקקיני, האחראי על חטיבת המחשוב האישי ועל תחום המשחקים ב-HP, מסביר שהסיבה לנוכחות הדלה היא היעדר הכרזות. בין השורות אפשר להבין שזה לא שבחברה הפסיקו לפתח מוצרים חדשים, HP פשוט נמצאת בשלב בו היא לא צריכה להרשים אנשים במהלך CES, אלא, כמו אחת המתחרות הגדולות שלה – אפל, מעדיפה לככב במחזור חדשותי משלה. לראיה, ב-9 בפברואר תערוך החברה אירוע משלה בסן פרנסיסקו, דווקא בתקופה בה רבות מחברות הטכנולוגיה הגדולות שותקות ומתכוננות לכנס ה-MWC הגדולות בברצלונה, שיחל כשבוע לאחר מכן.

בהיעדר הכרזות של HP, השיחה שלי עם מקקיני נודדת בין הנושאים החמים ביותר של CES. כמו כל שיחות CES, אנחנו מתחילים ממחשבי הלוח. HP כבר השיקה שניים כאלה בשנה האחרונה – על הראשון דיברו המון והשני שהפך לקוריוז. הראשון הוא ה-HP Slate, שהושק בסוף השנה שעברה, הוא טאבלט עסקי שמריץ חלונות 7 ונמכר במחיר גבוה יחסית של כ-800 דולר. השני הוא HP Photosmart eStation – טאבלט שמגיע עם מדפסת (או מדפסת שמגיעה עם טאבלט?) ומתפקד כשלט שלה.

פיל מקקיני מספר שהפרויקט שהפך ל-Slate החל את דרכו לפני ארבע שנים, הרבה לפני שהאייפד הצליח להפוך את מחשבי הלוח למגניבים. הבעיה הייתה שבאותה התקופה, עלות הייצור של כל אחד מהמכשירים עמדה על כמה אלפי דולרים, וב-800 דולר בלבד ניתן היה להציע רק חוויה ברמה נמוכה מדי. כל מה שנשאר ל-HP זה להמתין לשלב בו הטכנולוגיה והמחיר יגיעו לנקודה הגיונית מבחינה מסחרית. לכן את הפירות הראשונים מהתחום החלה החברה לקטוף ב-2010.

אך הפירות האלה נקטפו, כאמור, בעיקר בשוק העסקי. במהלך הראיון, לא הסכים מקקיני להתייחס לתוכניות העתידיות של HP בנושא טאבלטים צרכניים יותר, ורק הציע לעקוב אחרי מעשי החברה בפברואר. כיום אנחנו יודעים מהדלפות שפורסמו בבלוג הטכנולוגיה Engadget שהחברה ככל הנראה תציג באירוע את הדור הראשון של מחשבי לוח המבוססים על פלטפורמת WebOS של חברת Palm אותה רכשה HP בשנה שעברה.

מקקיני כן אומר שב-HP לא מתייחסים למחשוב הלוח כאל משהו שמאיים על עסקי המחשבים הניידים או הנייחים של החברה. לדבריו, אנחנו רחוקים מאוד מהתקופה בה נוכל באמת להסתובב עם סופר-גאדג'ט אחד בכיס, שיתפקד כטלפון סלולרי, מחשב, מקרן ומכונת קפה. לדבריו, כיום אנחנו צריכים שניים-שלושה מוצרי מחשוב ניידים, וב-HP מתכוונים לתת לנו מבחר גדול מספיק כדי שנוכל לבחור את המוצרים המתאימים לנו.

אך מה עם העתיד הרחוק יותר, ועם שינויים קיצוניים קצת יותר ממסכי מגע? אני שואל את מקקיני האם אחרי 40 שנים עם מקלדת ועכבר (שגם בגרסה הוירטואלית, הנפוצה במסכי מגע, הם בכל זאת מקלדת ועכבר) לא הגיע הזמן לחשוב על חלופות מודרניות?

לדבריו, ב-HP עובדים על טכנולוגיות כאלה – בין השאר גם על ניסיון לתרגם גלי מוח לפקודות מחשב - אבל זמנן של אלו עדיין רחוק. הסיבה העיקרית לכך היא שכל טכנולוגיה חדשה ששונה בצורה רדיקלית ממה שקיים כיום תצטרך להיות טובה יותר פי 10 ולא פי שתיים או שלוש כדי שהצרכנים יסכימו לעבור אליה תוך לימוד מחדש.

כדוגמה הוא מביא את מקלדת DVORAK – מקלדת עם סידור מקשים אלטרנטיבי שמטרתו הייתה לאפשר כתיבה מהירה יותר. למרות שלסידור הזה היו יתרונות רבים על פני מקלדת QWERTY (שסידורה נוצר במקור עבור מכונות כתיבה, כדי למנוע מצב בו בכתיבה מהירה שני מוטות הקרובים אחד לשני יילחצו כמעט בו זמנית ויתקעו את המכונה) - מרבית האנשים פשוט לא הסכימו ללמוד להקליד מחדש.

אך עוד לפני קריאת גלי מוח, ב-HP סומכים על הפיכת משטחי מגע גמישים לדבר שנתחיל לראות בכל מקום כבר בעוד שנתיים-שלוש. בשנה האחרונה מסתובב מקקיני עם מסך גמיש של HP בכיסו ומציג אותו לאנשים. לדבריו, האפשרות לכסות כל משטח בטפט שהינו מסך היא זו שתוכל לצמצם את מספר המכשירים שאנחנו סוחבים איתנו, כמו גם את הגודל שלהם. לא צריך מסך לפטופ כשכל שולחן יכול להפוך אחד, ולא צריך גם מקלדת או משטח מגע. כשאני מעיר שהקלדה ממושכת על מסכי מגע היא פעולה מעצבנת ומכאיבה, מקקיני מסכים ומסביר שבחברה מנסים לפתור את הבעיה הזאת. לדבריו, הם עובדים על מסכים שמסוגלים לתת פידבק של לחיצה לאצבע, זאת באמצעות אותות חשמליים או חומר חכם שמשנה את ההתנגדות שלו.

נושא נוסף בו אנחנו נוגעים במהלך הראיון הוא התלת-מימד, הן בתחום התמונה והן בתחום הסאונד. פיל מקקיני לא מתלהב מ-3D שמצריך משקפיים, ואומר כי לדבריו יש לסוג כזה של טכנולוגיה סיכוי להצליח רק כי מסכים סטריאוסקופים אמיתיים, שלא מצריכים משקפיים ופועלים בכל זווית צפיה (ולא בשמונה זוויות כמו מסכים שמוצגים כיום) עדיין רחוקים מהחנויות.

הוא חוזה שמסכים סטריאוסקופים טובים יגיעו לשוק לא לפני 2014, ואז גם הטרנד של 3D ייגמר. לא כי אנשים יפסיקו לראות חומרי 3D, אלא כי אף אחד לא ידבר על הפונקציה הזו - היא פשוט תהיה שם. חומר דו מימדי יוצג בדו מימד, חומר תלת מימדי בתלת מימד, וזה ייראה לנו טבעי.

וזו, בעצם, המטרה של כל החידושים עליהם עובדים ב-HP, לדברי מקקיני – להפוך את עצמם לשקופים כל כך, עד שלא נשים לב אליהם, ובו בזמן לא נוכל לדמיין את חיינו בלעדיהם. השאלה הגדולה היא מה מכל אלה באמת יתפוס, ומה יתברר כטכנולוגיה שטובה רק על הנייר.