לצפות בשידורי טלוויזיה על מסך של מכשיר סלולר למה זה טוב? על איזו חוויית צפייה אפשר בכלל לדבר בנסיבות בהן במקום לראות תוכנית על מסך LCD מבהיק של 32 אינץ' אתה צופה בה על 3.5 אינצ'ים סלולריים עלובים? זה מה שניסינו לבדוק כאשר קיבלנו לידינו מכשיר אייפון (מדגם 3GS) עליו מותקנת תוכנת Super TV מבית פלאפון.
התוכנה הזאת הושקה ברשת פלאפון כבר באמצע 2009, אך רק לאחרונה יצאה לה גם גרסה תואמת אייפון. השתהות קצת תמוהה, בהתחשב בעובדה שמדובר בסמארטפון בעל הפרופיל הבולט ביותר בשוק, וכן במכשיר שמולטימדיה עובדת עליו היטב. אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
אפליקציית Super TV ניתנת להורדה חינם מה-App Store. יותר מכך: גם הצפייה בה אינה עולה ללקוח, שכן הקילובייטים היורדים למכשיר במהלך השימוש אינם נספרים כחלק מחבילת הגלישה, וכך גם אינם חלק מהחשבונית המתקבלת בסוף החודש. כך שכבר בהתחלה אפשר לומר שאין סיבה שלא להתקין את Super TV. לכל הפחות תקבלו "למלם" (לא מזיק, לא מועיל). במקרה הטוב אולי גם תשתמשו בה.
יתרון נוסף של האפליקציה הוא שהיא מאגדת מספר רב יחסית של גופי תוכן לתוכנה אחת. לרבים מאלו כבר יש אפליקציות סלולר משלהן ("קשת", "רשת" ועוד), אך נחמד שקיימת האפשרות לגשת לתכנים שונים בעזרת כלי אחד.
לזפזפ בחינם, להזמין בתשלום
השימוש ב-Super TV מתבצע בשתי צורות: הראשונה היא בעצם סוג של זפזופ. על המסך מופיעה רשימת "ערוצי רצף" מגוונת (חדשות ערוץ 2, חדשות ערוץ 10, ספורט 5, ספורט 5 פלוס, "האח הגדול", קשת, רשת, יס, "הבורר", "ארץ נהדרת", "סאות' פארק", סרטים ישראליים וערוצי ילדים) שהמשתמש מוזמן לגלול ביניהם (בצורה גרפית הדומה לזו בה גוללים בין אלבומי מוזיקה שהוטענו לאייפון/אייפוד) ו"לנחות" על אחד הערוצים. לא מדובר במובן הקלאסי של המושג "ערוץ", אלא בשידור רצף של תכנים הומוגניים. הרוב הם ערוצי נישה ספציפיים מאוד ("ארץ נהדרת", למשל), שמהותם היא שידור לקט של מבחר הקטעים/הפרקים של אותה התוכנית. כאשר מזפזפים לערוץ כזה או אחר לא מופיע על המסך מידע על התוכנית שבדיוק משודרת, וחבל. את הסרט "אלכס חולה אהבה", למשל, זיהינו בערוץ הסרטים הישראליים מהיכרות מוקדמת.
אם צורת השימוש הראשונה נותנת לנו את תחושת הזפזופ המוכרת מהמכשיר הביתי, האופציה השנייה משחזרת את השימוש בשירותי ה-VOD. שם תמצאו את הקטגוריות: "התוכניות החמות", "צחוקים", "ילדים", "סדרות ישראליות", "סרטים", "דוגמניות", "עולם קשת", "עולם רשת", "עולם ערוץ 10", "עולם הוט", "עולם יס". ברוב הקטגוריות נמצא מבחר של להיטי אותו ספק תוכן, מ"האח הגדול" ו"היפה והחנון" ועד פרקים נשכחים מהעונה הראשונה של "רמזור". ההבדל מצורת השימוש המזפזפת היא שכאן התכנים עולים כסף (ומכאן מקור הרווח של התוכנה החינמית הזאת): כל פרק, סרט או קליפ ניתן לצפייה במחיר של 3.94 ¤.
אז מה, סקס מוכר?
לא בטוח שהעסקה הזאת מי-יודע-מה משתלמת. לפחות חלק מאותם תכנים בתשלום ניתנים לצפייה חינמית דרך אפליקציות הזכיינים השונות. מצד שני בהן השימוש בתעבורה כן נספר. בנוסף, חלק מהקטגוריות מיותרות או זעירות. בתואר הראשון זוכה קטגוריות "דוגמניות" התמוהה. משתמש אייפון ממש לא צריך לשלם ארבעה שקלים כדי לספק פרץ חרמנות בעזרת קליפים עם שמות כ"בלונדיניות שיעיפו לכם את המסך", "תיירות לוהטות חושפות גוף מושלם" ו"אנה זאיקין מתפשטת בתל אביב". מי שחשקה נפשו לצפות בתכנים מהסוגה הזאת יכול להיכנס לאפליקציית יוטיוב ולמצוא תכנים סקסיים Softcore למכביר ולגמרי חינם.
בתואר השני, "זעירה", זוכה קטגוריית הסרטים. עם גג רחב כזה ניתן לצפות לאין ספור כותרים. מה רבה המבוכה כאשר מתברר שמבחינת Super TV "סרטים" משמע שישה כותרים בלבד. מביך עוד יותר שלא פחות משלושה מהם (חמישים אחוז!) כוללים את המילה "סקס" בכותרת. לא מדובר בסרטי פורנו. הסרטים "סקס אחרון בקולג'", "הכנה ללידה ולסקס פרוע" ו"סקס בדייט הראשון" הם קומדיות פרועות, שכנראה ב-Super TV בחרו לקטגוריה הזאת מהתובנה רבת השנים ש"סקס מוכר". ועדיין, אני הייתי מעדיף לצפות ב"מבצע סבתא" (אחד משני סרטי הקטגוריה שאין להם "סקס" בשם) על פני צפייה בג'אנק הזה. אגב, "סרטים" היא לא הקטגוריה הדלה היחידה. קטגוריית "עולם יס" כוללת רק פרקים של הסדרה "קופיקו". עולם צר למדי.
על אף התוכן הרב, בסך הכל, באפליקציה, השימוש בה פשוט ונוח. די קל למצוא את מה שמחפשים. טעינת התפריטים נתקעת לעתים ולא מציגה את השמות/התמונות של התוכן, אך בעיה זו נוטה להיפטר בניסיון שני או שלישי. הצפייה עצמה אינה תמיד אופטימלית. השידור זורם מבלי להיתקע, התמונה נראית טוב רוב הזמן, אך גם לא נדיר לסבול מהתפקסלות. זה לא ברמה שמקשה על צפייה בשידור, אך גם לא כזו שעוברת מתחת לרדאר של העין. כך ש"חוויית צפייה" היא ניסוח קצת גדול על סוג כזה של שימוש, מסיבה זאת ומהסיבה הראשונית והפשוטה מכולן לראות טלוויזיה על מסך זעיר זו לא חוויה מספקת, ולא משנה באיזו אפליקציה.
אפליקציה מחויבת המציאות
לאחר שימוש של זמן מה בתוכנה, הבנתי למה היא יכולה להיות טובה להעביר נסיעה איטית ומשעממת באוטובוס/תור שלא נגמר אצל רופא, שם אתה מייחל לתוכן כלשהו שיעסיק אותך ויעביר לך את הזמן. לחליפין, מדובר בכלי שיכול להיות יעיל כאשר מתרחש אירוע חדשותי גדול והמשתמש מעוניין להתעדכן לגביו בזמן אמת, כאשר כלי תקשורת אחרים אינם זמינים עבורו (וגם זה בהנחה שהערוצים 2 ו-10 משדרים "שידורי חירום" שכאלו גם דרך האפליקציה). לראות סרטים דרך מכשיר בגודל כזה ובתנאים הללו נראה לי כמשהו סיוטי ולא נוח בעליל, אפילו אם לא מדובר בסרטים סוג ג' שניתנים לצפייה בתשלום. הסלולר פשוט לא מיועד לזה.
עם זאת, בתקופה בה הסמארטפון הופך להיות כלי ההתממשקות העיקרי שלנו עם התקשורת אפליקציות כ-Super TV המאפשרות גישה ישירה לשידורים ולתכנים בולטים הן מחויבות המציאות. מסוג הדברים ש"טוב שיהיו שם". גם לאפליקציה הזאת ולגם למקבילותיה יש עוד לאיפה להתמקצע (מגוון התכנים, איכות השידור). בשלב הזה אפשר להגיד שיש כאן התחלה טובה.