3DS של נינטנדו: מבט ראשון אל המימד השלישי

ברגע הראשון, ההרגשה היא של משהו קסום, לא פחות. המוח שלנו מעכל לא רק את זה שאנחנו רואים תמונה תלת מימדית על המסך, אלא גם את המגניבות הטמונה בכך שאנו עושים זאת ללא משקפיים מיוחדים. התמונה, שעד כה הייתה דו מימדית, פתאום מקבלת עומק, והדמויות מתנפחות כשהמימד השלישי צץ לו משום מקום. ברוכים הבאים ל-3DS – הצעצוע החדש של נינטנדו.

לאחר שהצליחה להפתיע עם ווי ב-2006, הבינה נינטנדו כי העתיד שלה נמצא צעד הצידה מציר ההתפתחות של יריבותיה. בזמן שמיקרוסופט וסוני התחרו בתחום החומרה ושירותי האונליין, נינטנדו קראה לסבים וסבתות להצטרף למשחק באמצעות ממשק פשוט ושלט ה-Wiimote מזהה-התנועה. בזמן שסוני הייתה עסוקה ב"עוצמה המדהימה" של ה-PSP, נינטנדו הראתה כמה כיף זה כשיש שני מסכים, ואחד מהם הוא מסך מגע. עכשיו, רוצה נינטנדו שנבין כי לא צריך משקפיים כדי לראות תלת מימד, וכי המשחקים הרבה יותר מגניבים כשמוסיפים להם מימד נוסף.

ה-3DS, שהושקה ביפן לפני כחודש ובאירופה לפני כשבוע, היא ממשיכת דרכן של קונסולות ה-DS, הקיימות עוד מ-2004. כמו בדור הקודם, גם כאן תמצאו שני מסכים, כשהתחתון הוא מסך מגע. החידוש העיקרי של הקונסולה הוא במסך העליון, המאפשר לראות חומרי תלת מימד ללא שום צורך במשקפיים.

בתיאוריה, זה מופלא, אבל ל-3D של 3DS יש כמה מגבלות. קודם כל, כדי לראות את התמונה בתלת מימד, אתם צריכים להסתכל על המסך מזווית מאוד ספציפית. הסיבה לכך היא הדרך בה המסך מייצר את התמונה – מחסום שמכוון חלק ממנה לעין שמאל בלבד וחלק אחר לעין ימין בלבד. האזור בו הזוויות בהן נשלחות התמונות האלה תואמות את העיניים שלכם הוא קטן מאוד, ובכל מקום אחר האפקט לא עובד.

זה בעייתי במיוחד בנסיעות. ניסינו את 3DS הן באוטובוס והן ברכב, והרעידות גרמו לתמונה להראות לא מפוקסת, עד אשר נאלצנו כלל לכבות את האפקט. הדבר קל במיוחד, ונעשה באמצעות סליידר בצידו של המסך, המאפשר להגביר או להנמיך את עוצמת ה-3D. במשך רוב הזמן, אגב, העדפנו לשחק עם 3D בעוצמה של כ-50 אחוזים, כי כל מה שהיה מעבר לזה לא היה נוח.

אם בנוחות עסקינן, אחת הטענות הגדולות כנגד מסכים מסוג זה שיש ב-3DS היא כאבי עיניים וראש. כאן חייבים לסייג – כותב שורות אלה סובל ממיגרנות, ואחרי כחצי שעה של משחק לא הצליח להמשיך. אנשים אחרים שהתנסו דיווחו כי אחרי מספר דקות של אי-נוחות בתחילת המשחק, כשהעיניים כבר התרגלו, לא הייתה שום בעיה לשחק לאורך זמן רב.

ומה באשר למשחקים? שלושה כאלה לקחנו עמנו לביקורת – סטריט פייטר, ריג' רייסר ו-Pilotwings. בשלושתם, ניכר כי יישום ה-3D נעשה בצורה טובה מאוד, אך גם כשהאפקט כבוי לגמרי המשחקים היו רחוקים מלהיראות מכוערים. שווה לציין שוב כי ה-3D כאן לא באמת גורם לדמויות "לקפוץ" מהמסך, כפי שקורה לעיתים בסרטי קולנוע. ב-3DS מקבלים את האפקט ההפוך – התמונה הופכת ל"עמוקה".

ואם כבר משחקים – העיצוב של ה-3DS אמנם דומה מאוד לדור הקודם, עם אותם הכפתורים המוכרים, אך יש כאן גם מספר שינויים. הבולט שבהם הוא הסטיק האנלוגי שנוסף לקונסולה בצידה השמאלי-עליון. מדובר בג'ויסטיק נוח ורגיש מאוד, שאף מנוצל היטב במשחקים. כפתורי התפריט מוקמו מתחת למסך התחתון, ובניגוד לסטיק אינם נוחים בעליל – קשה להרגיש אותם בלי להוריד את העיניים מהמסך, וקשה עוד יותר ללחוץ עליהם.

מערכת ההפעלה של ה-3DS עברה שדרוג בהשוואה לזו של הדור הקודם, והותאמה ליכולות של הקונסולה החדשה. גולת הכותרת של היכולות האלה, בכל מה שלא קשור למשחקים עצמם, היא המצלמה. זו, בתאם לתמה, הינה מצלמה כפולה שיכולה לצלם חומרי 3D. את אלה תוכלו לראות על מסך הקונסולה, או על מסך הטלוויזיה. זה באמת ובתמים מרשים מאוד, אפילו שלא מדובר בצילום באיכות גבוהה.

המצלמות אף תעזורנה לכם במשחקים מובנים, כמו Face Raiders שמדביק את פרצופכם על דמויות בהן צריך לירות על רקע המקום בו אתם נמצאים. מדובר בדבר הנקרא "מציאות מרובדת" (Augmented Reality) – שכבה אינטראקטיבית על גבי תמונה מציאותית. רק שכאן, בניגוד לממשקים דומים אחרים, מדובר גם בתמונה תלת מימדית של המציאות.

יישום נוסף של המציאות המרובדת מגיע בדמות כלפי משחק. שימו אותם על השולחן, כוונו אליהם את המצלמה, והדמויות שמצויירות על הקלפים (דמויות קלאסיות כמו מריו) תקפוצנה ותיראנה תלת מימדיות. באמצעותן תוכלו לשחק במספר משחקים פשוטים. זה נשמע מטופש, כמו גם Face Raiders מהפסקה הקודמת, אבל בפועל מדובר בפעילויות כיפיות וממכרות.

תחום נוסף בו נינטנדו מנסה להצטיין כעת הוא זה החברתי. בשנה שעברה, השיקה החברה משחק פוקימון שמגיע עם מד צעדים שיכול "לאחסן" פוקימון אחד מהמשחק, מתגמל אותו על הליכה שלכם ומסוגל לתקשר עם מדי צעדים אחרים כדי לשדרג את הפוקימון. כעת הפונקציונליות הזו מגיעה גם ל-3DS – הקונסולה כולה היא מד צעדים אחד גדול, שאף נותן לכם להשתמש בנקודות שצברתם באמצעות הליכה בחלק מהמשחקים.

בנוסף לכך, כוללת ה-3DS את פונקציונליות ה-Street Pass – אם תעברו ברחוב ליד אנשים עם 3DS, הקונסולה שלכם תתקשר עם שלהם ותשתף מידע הקשור למשחקים. מדובר באפשרות שלא צפויה להיות שימושית מאוד בישראל, פשוט כי לא צפויות להימכר כאן הרבה יחידות של הקונסולה, אך ביפן ובארה"ב יכולה האפשרות הזו להיות שימושית.

הבעיה הגדולה של ה-3DS היא שעם כל התכונות האלה, שארוזות במארז קטנטן, קצת קשה לו לעבוד לאורך זמן. בניגוד ל-DS הראשונה, את ה-3DS תצטרכו כנראה להטעין בכל לילה. הצלחנו להוציא ממנו רק מעט יותר משעתיים של שימוש אינטנסיבי, וניכר כי גם במצב ההמתנה הסוללה מתרוקנת במהירות.

למרות זאת, וחרף הבעייתיות המסויימת באספקט ה-3D של הקונסולה, עדיין מדובר במכונת המשחק הניידת הטובה ביותר בשוק כיום. נכון לעכשיו היא גם החזקה ביותר – מצב שישתנה כנראה כשתושק ה-NGP של סוני בהמשך השנה, אך עוצמת המעבד היא לא העיקר כאן, החוויה החדשנית חשובה הרבה יותר. ובחוויה הזו קשה מאוד להתחרות.

המחיר:
1,699-1,799 בישראל

הקונסולה והמשחקים נמסרו באדיבות החנות מדיה גיים