משחק או סרט? LA Noire מטשטש את הגבול

הבעל מסיט את המבט שלו, נע באי נוחות. לא אי-הנוחות של מישהו שגילה לפני כמה שעות כי אשתו נרצחה באכזריות, כי אם של מישהו שמסתיר מידע. מצד אחד, זו לא תהיה הפעם הראשונה בה הוא שיקר – עוד בחקירה הראשונית אמר שהכל היה בסדר ביניהם כשלי היו הוכחות לכך שזה שקר. מצד שני, לא נראה כאילו יש לו מניע. אבל צריך לבחור – זה או הוא, או פדופיל מוכר, מישהו עומד לעלות על הדרך העצובה שבסופה תא גזים.

ברוכים הבאים ל-LA Noire – המשחק החדש מבית חברת רוקסטאר, שהפכה בעשור האחרון לאחת היצרניות המוערכות ביותר בתעשיית המשחקים. האחראית הראשית לכך, אמנם, היא סדרת GTA, אך גם סדרת המרוצים Midnight Club זכתה להצלחה רבה, והמשחק Red Dead Redemption היא אחד הטובים ביותר שהושקו בשנה שעברה.


למעשה, מי שבאמת פיתח את LA Noire היא חברה בשם Team Bondi, שאמנם הוקמה ב-2003 אך לה זה המשחק הראשון. עם זאת, יד האמן של האנשים שהביאו לכם את GTA ואת RDR מורגשת פה לא פחות מהייחודיות אותה בונדי מביאה.

כשמנסים להסביר ז'אנר משחקים חדש, אי אפשר להימנע מהשוואות לדברים קיימים. ואכן, אפשר לקבוע קווי הקבלה ברורים בין אל.איי נואר לבין יצירות קודמות. רק שאלה אינם משחקים, כי אם דווקא כותרים מעולם הקולנוע והטלוויזיה. LA Noire הוא הכלאה בין סדרת הטלוויזיה CSI, לבין סרט הפשע "סודות אל איי". בתחום המשחקים, אפשר להזכיר את GTA ואת Ace Attorney כמי שתרמו את כלי המשחקיות, אבל התוצאה הסופית שונה מאוד מהם, ודומה יותר, כאמור, לסדרת משטרה אינטראקטיבית.

וכל סדרת משטרה צריכה שוטר גיבור.LA Noire עוסק בקריירה של קול פלפס – גיבור מלחמת העולם השניה שמתחיל את דרכו כשוטר פשוט ומתקדם חיש מהיר לתפקידי בילוש במחלקות השונות של משטרת לוס אנג'לס. ומה שמתחיל כסדרה של תיקים פשוטים אותם צריך לפענח, מתחיל לקבל תפנית בחלקו השני של המשחק, בו מתגלים קשרים בין התיקים השונים.

פלפס אינו הגיבור היחיד של המשחק הזה. שותפיו אולי מתחלפים מדי כמה משימות, אך העיר נשארת. המשחק מתרחש בלוס אנג'לס של סוף שנות ה-40, ואם הייתם אי פעם בעיר הזו – גם אם זה היה בשנות האלפיים - העבודה שנעשתה על שחזורה התקופתי תיראה לכם הרבה יותר מרשימה. אי אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בעיר אחרת – למרות גודלה העצום של מפת לוס אנג'לס, איכות המיפוי הופכת את התוצאה לכמעט פוטו-ריאליסטית. כל המקומות החשובים בעיר, כל הצמתים המרכזיות – הכל כאן.

מה שמפיח בעיר הזאת חיים הן החקירות בהן עוסק LA Noire. כאן הגיע הזמן להסביר באמת את מהלך המשחק, ואת הסיבה לכך שמדובר באחד המוצרים המסקרנים שהתעשיה הזו הולידה בזמן האחרון.

ברמה הבסיסית מאוד, מתנהל אל.איי נואר כמשחק עולם-פתוח - תרומה מ-GTA. ואכן, כמעט בכל רגע נתון תוכלו להיכנס לאוטו ולנסוע לאן שבא לכם. אבל האלמנט הזה, שתפס כל כך הרבה אנשים ב-GTA, הוא יחסית שולי כאן. אתם פשוט לא תרצו לנסוע סתם ככה במשך שעות, ולא תוכלו לדרוס או להוציא את האקדח שלכם אלא בקטעים המיועדים לכך.

השכבה השניה, שהולבשה על העולם הפתוח, היא החקירות. המשחק מחולק לכ-20 תיקים – חלקם נלקחו מהכותרות בשנות ה-40, כמו "דאליה השחורה" - אותם עליכם לפתור. הפתרון הזה מורכב, בדרך כלל, משילוב של כמה אלמנטים שחוזרים על עצמם – יחד עם קטעים ייחודיים מדי פעם. ואם ראיתם אי פעם CSI, אתם יכולים להבין מהם האלמנטים האלה.

זה מתחיל באיסוף ראיות. תוך שאתם הולכים בזירת הפשע, יישמע קול פעמונים חרישי בכל פעם שתעברו ליד פריט שתופס את תשומת הלב של פלפס. לפעמים זה פריט שולי – כוס משקה שאינה בעלת חשיבות. במקרים אחרים, מדובר במשהו שקשור לחקירה. במקרה כזה, ירשום פלפס את הפריט הזה, ואת תיאורו, במחברת שלו.

נגיד כבר עכשיו – לפעמים מדובר בתהליך קצת מייגע. עוד זירת פשע, שוב צריך לעבור על כל החדרים ולמצוא ראיות. אך מצד שני, החל מהרבע השני של המשחק העלילה של החקירות הופכת ארוכה ומעניינות הרבה יותר, כך שכשתעברו על הדירות וזירות הפשע, הפריטים יקבלו קונטקסט הרבה יותר טוב, יגרמו לכם לפתח תיאוריות בעצמכם, ובכך ישמרו על העניין בחלקים האלה.

אך עבודת בילוש היא לא רק איסוף ראיות. צריך גם לראיין עדים וחשודים. כאן נכנס לפעולה ההישג המרשים ביותר של המשחק הזה, שהינו לדעתנו, אחד ההישגים הטכנולוגיים החשובים ביותר במשחק מחשב בשנים האחרונות: הבעות פנים. טכנולוגיה חדשה אותה פיתחו אנשי Team Bondi עם רוקסטאר מאפשרת לתפוס את הבעות הפנים של השחקנים – ואם הדמויות במשחק נראות לכם מוכרות, זה כי הקאסט שלו מורכב בחלקו משחקנים ידועים – בצורה שטרם נראתה במשחק.

בחקירות הראשונות, אין אלא לבהות במתרחש על המסך עם לסט שמוטה. מעולם לפני כן לא נוצר במשחק בו נדרשתם להחליט אם מישהו אומר אמת או משקר על סמך הבעות הפנים שלו. והנה, כאן, אתם שמים לב שהעיניים של העד זזות באי נוחות, רואים את תזוזת השפתיים הניורוטית. ואם אתם חושבים שתנועות פנים מסמלות שקר, בזמן שמבט קפוא מסמן אמת – חשבו שוב.

בכל שלב בראיון, תשאלו את הנחקרים שאלה אחת, ותגיעו לשלב בו תצטרכו להחליט האם הם אומרים אמת, משקרים או שאתם פשוט מפקפקים בתשובה שנתנו. אם החלטתם שהנחקרים משקרים, תצטרכו להביא לכך ראיה מהמחברת שלכם. פקפוק או אמון לא דורשים ראיות, ומסתמכים על ההבנה שלכם את הבעות הפנים ואת הלך הרוח הכללי.

איסוף תשובות נכונות ופתרון תיקים יאפשרו לכם לעלות בדרגות. דרגות חדשות מביאות עמן גם רמזי אינטואיציה. אלה מאפשרים לכם, למשל, לצמצם את מספר התגובות האפשריות לתשובה ספציפית של הנחקר משלוש לשתיים. לחלופין, תוכלו לקבל על המפה את כל הרמזים שנמצאים בזירה מסויימת.

עם זאת, חייבים להגיד – לא מדובר במשחק לפרפקציוניסטים. לא תמיד תצליחו למצוא את כל הראיות לגיבוי ההאשמות שלכם, ומדי פעם תטעו בקריאת הפנים של הנחקרים. זהו טבעה של חקירה, אך עדיין יכול לתסכל מאוד. עם זאת, בסופו של דבר מתגלה כי מדובר בחוויה לינארית למדי – בין אם אתם בלשים מעולים או גרועים, בסופו של דבר כנראה שתגיעו לאותו הנאשם, או לאותו זוג של נאשמים פוטנציאליים. טוב, אם כך, שיש בסוף כל תיק דירוג - זה מדרבן אתכם להיות בלשים טובים.

בין החקירות לאיסוף הראיות, שזורים גם קטעי אקשן ונהיגה, שלעיתים משתלבים למרדפי מכוניות. לעיתים זה כחלק מהתיק עצמו – צריך לרדוף אחר החשוד, שבורח רגלית או ברכב – ואילו במקרים אחרים מדובר בפשעי צד. כך, כשאתם נוהגים ברחבי העיר, תקבלו לעיתים קריאות לזירת פשע. לא מדובר בחקירה, כי אם בקטע אקשן. במקרה ורק התיקים הגדולים מעניינים אתכם, תמיד תוכלו לבקש מהשותף שלכם לנהוג ממקום למקום, מה שיעביר אתכם לשם מיידית.

בסופו של דבר, רוב התיקים – לפחות החל מהרבע השני של המשחק – ניתנים לפתרון תוך כ-40 דקות. אם אתם עושים את עבודתכם נאמנה, וחוקרים את כל העדים, זה יכול להתארך ולהגיע ליותר משעה. ואם אתם לא מרוצים מביצועיכם – תמיד תוכלו לנסות לפתור את התיק מחדש.

LA Noire אינו משחק מושלם. כך, למשל, קרבות הירי סובלים ממערכת שליטה מעצבנת, והנהיגה ברחובות יכולה להפוך למייגעת. בנוסף לכך, במשחק בסדר גודל כזה ברור שיהיו באגים, והם אכן כאן, מה שיכול לגרום לכך שבמקרה תהרגו נבל לפני שהספיק להסביר לכם את מניעיו. או, לחלופין, לא תוכלו לעצור רכב אחריו אתם רודפים פשוט כי המפתחים לא רוצים בכך, גם אם כתוצאה מבאג הצלחתם לרסק אותו לתוך קיר.


אבל הוא שונה. שונה לטובה. וייחודי. אלה מילים שקשה למצוא בלקסיקון של מבקרי משחקים בזמן האחרון, בו יותר ויותר זיכיונות הופכים למדפסות משחקים שמייצרים כותר חדש מדי שנה. כמו כן, בסופו של יום, הרבה יותר כיף לפתור בעצמכם תיקים שכאילו נלקחו מ-CSI 1947, מאשר לראות את הג'ינג'י המעצבן פותר אותם ללא חן, ועם יותר מדי משקפי שמש.