אילן בן דב מציג: טעות אחר טעות

סביר להניח כי הדבר היחיד המציל כיום את פרטנר מהפסדים צורבים הוא השוק המונופוליסטי למחצה שבו היא פועלת. בעולם תקשורת מתוקן, שבו התחרות היא 'חותכת גרונות' כפי שהיא צריכה להיות, לא היה לפרטנר כל הזמן שבעולם.

שנתיים לאחר כניסתו של אילן בן דב לחברה ושלוש שנים לאחר הטעות האסטרטגית של המנכ"ל הקודם, פרטנר עדיין לא יצאה מהמשבר. השוק המונופוליסטי מאפשר לבן דב להמשיך ולהתגלח על זקנה של פרטנר, ולעשות טעות אחר טעות מבלי לשלם על כך מחיר קריטי.

ההחלטה שלא להחליף את דוד אבנר מיד עם כניסתו לחברה היתה טעות; ההחלטה לדחות את סגירת פעילות האינטרנט הכושלת, היתה טעות; ההחלטה למנות את אלי גליקמן למשנה למנכ"ל ולמיועד לתפקיד, היתה טעות; ההחלטה לרכוש את 012 סמייל במחיר מופקע של 1.5 מיליארד שקל, היתה טעות; ההחלטה להביא מנכ"ל חיצוני לסמייל ולא למנות איש פנים שישמור על קאדר המנהלים הקיים, היתה טעות; ההחלטה להתנגח במשרד התקשורת ולהוביל בקולניות את המלחמה נגד הרחבת התחרות, היתה טעות; ההחלטה להביא את יעקב קדמי לתפקיד סמנכ"ל שיווק וליצור אי-ודאות ניהולית בחברה, היתה טעות; ההחלטה לשים עצמו בחזית החברה כאשר הוא סובל מבעיות תדמיתיות היתה טעות; ההחלטה להאיץ את קצב התחרות כבר ברבעון הראשון של 2011 אף שהתחרות תתחיל רק ב-2012 היתה טעות. עכשיו מסתבר כי גם ההחלטה למנות את יעקב גלברד למנכ"ל, היתה גם היא טעות.

לכאורה בן דב הוא המפסיד הגדול מטעויותיו, שכן הוא בעל המניות הגדול בפרטנר שמחזיק ב-44.6% ממניות החברה. אך המציאות שונה בתכלית. בן דב מחזיק בפרטנר באמצעות פירמידה של שתי חברות ציבוריות שבהן הוא שולט, כך שלמעשה רק 25% ממניות פרטנר מוחזקות בשרשור על ידו. השותפים של בן דב מהציבור מחזיקים ביתרת המניות, כלומר 75%. בן דב כמנהל, משפיע על הרבה מאוד כסף של אנשים אחרים. השאלה עתה היא היכן היה הדירקטוריון של פרטנר? איפה האנשים שהיו צריכים לעצור את בן דב ולספר לו כי הוא אמנם אשף ביבוא ובמכירת מכשירי סלולר, אך ניהול חברת סלולר ענקית כמו פרטנר הוא סיפור אחר לגמרי? איפה הדירקטורים שידאגו שישאיר את ההחלטות הקשות בידי אנשי המקצוע, בעלי הניסיון? מי שומר על בעלי המניות מקרב הציבור מפני בן דב?

סיפורה הטראגי של פרטנר עדיין לא תם. ציבור המשקיעים זקוק להגנה מפני בעל השליטה, אך הגנה זו לא קיימת. כל עוד בן דב ימשיך להיות מעורב כל כך בניהול, וכל עוד הדירקטוריון של החברה חלש כל כך, קשה לראות את גורלה של ספינת דגל זו משתנה.

המטען האמוציונאלי הכבד שאותו נושא בן דב, יציב בפני חיים רומנו את אותם האתגרים שמנכ"ל כל כך מנוסה כמו גלברד נכשל בהם. קשה לראות את רומנו משנה את מסלולה של החברה ללא שינוי מהותי בממשל התאגידי הבעייתי של פרטנר. לטובת בעלי המניות הגדולים בחברה, כלומר הציבור, בן דב צריך לזוז.


עוד בנושא:

- אילן בן דב הדיח את מנכ"ל פרטנר יעקב גלברד