צופיה האדוקים של "משפחת סימפסון" זוכרים בוודאי את הרוטינה של בארט, שנהג להתקשר שוב ושוב לפאב של מו ולעבוד עליו בטלפון. פעם אחר פעם היה מבקש הסימפסון הצעיר מהברמן לקרוא לטלפון מבקר בפאב, ופעם אחר פעם מו לא שם לב שהשם שנאמר לו לצעוק אינו שם אמיתי אלא משחק מילים כלשהו. כך נשמעו ברחבי הבר קריאות לטלפון עבור "הומר סקסואל" (הומוסקסואל), "אל כוהוליק" (אלכוהוליסט), "יורי נייטר" (משתין), "אניתה בת'" (אני צריך אמבטיה) ועוד ועוד.
את הפרקטיקה הזאת אימצו אתמול בערב כמה צופי אוליפיאדה שהרימו את הכפפה שזרק הפרשן משה גרטל. גרטל הציע לשלוח אליו בהודעות טקסט שאלות לגבי המשחה אותו שידר, והבטיח לענות עליהן בשידור. מי שגלש אתמול בטוויטר הישראלי ראה כמה משתמשים שמתייעצים בינם לבין עצמם איזה שמות פיקטיביים לשלוח לגרטל, ותוהים האם ישים לב לתעלול.
ובכן, בדומה לברמן מו, גרטל לא שם לב. היום עלה ליוטיוב הסרטון המתעד את "רגעי הזהב" של אותו שידור, בו קרא גרטל בין השאר שאלות של "ברי צקלה" (בריצה קלה), "שמחה ריף" (שים חריף), "אסף לוץ" (עשה פלוץ) ו"אבי רון" (אווירון). כל נפילה כזאת של גרטל גררה ציוצי צהלה בטוויטר ולביקורת על השדר הוותיק, שסגנון השידור הצבעוני שלו הפך בימי האולימפיאדה לנושא שיחה מדובר ויש האומרים שאפילו לקאלט.
מה עוד מחכה לגרטל בהמשך? ככל הנראה הרעיונות הללו:
