הומואים ולסביות שעדיין נמצאים בארון, מוצאים ממנו לעתים ללא כוונה, 'הודות' לפייסבוק. בכתבה שפרסם הוול סטריט ז'ורנל מסופר על כמה מקרים בהם תקריות פייסבוק עשו אאוטינג לגייז בניגוד לרצונם. כך במקרה של בובי דאנקן בת ה-22 מאוסטין, טקסס. היא לא רצתה שאבא שלה יגלה שהיא לסבית, אך כאשר האחראי של מקהלת הגייז בה היא חברה הוסיף אותה לקבוצת פייסבוק שפתח עבור המקהלה - מבלי לדעת שהמידע ייחשף למאתיים חבריה - לא היה קשה לעשות את ה-1+1 ולהבין מה נטייתה המינית.
כתוצאה מכך אביה של דאנקן התקשר אליה והשאיר הודעות זועמות על המשיבון שלה, בהן דרש שהיא תתכחש פומבית בפייסבוק ליחסים חד-מיניים ואיים לקטוע את קשרי המשפחה איתה. דאנקן בכתה כל אותו הלילה ואמרה שהרגישה כאילו מישהו היכה בבטנה עם מחבט. חבר שלה למקהלה עבר מקרה דומה, כאשר גם אביו שלו גילה את נטייתו המינית דרך פעולה זו, זעם וניתק איתו קשר למשך מספר שבועות.
כל אחד יכול להוסיף חבר לקבוצה
הבעיה היא שכל אחד יכול להוסיף חבר שלו לקבוצה שהוא פותח בפייסבוק, כאשר לחבר יש את האפשרות לצאת ממנה רק לאחר מעשה. עד אז מקבלים חבריו בפייסבוק הודעה שהוא שייך לקבוצה הזאת גם אם הוא צורף אליה ולא הצטרף בעצמו. כאשר מדובר בקבוצה של גייז ברור מה ניתן להסיק מכך לגבי אותו אדם. מנהל הקבוצה אמנם יכול היה להגדיר את הקבוצה כסודית כזאת שהחברות והדיונים בה חסויים למי שאינו חלק ממנה, אך המנהל של קבוצת המקהלה בה השתתפה דאנקן בחר דווקא באפשרות של קבוצה פתוחה בה החברות והתוכן פומביים וזמינים לכל. הבחירה הזאת אפשרה לו לעקוף את הגדרות הפרטיות הספציפיות של חברים דוגמת דאנקן, שהגדירה בפייסבוק שלה להסתיר עדכונים מאביה. "לא חשבתי על זה, ואני לוקח על עצמי חלק מהאחריות", הודה המנהל לאחר מעשה.
לא רק גייז נחשפים שלא מרצונם בפייסבוק. ב-2009 קנדית בשם נטלי בלנצ'רד איבדה את הטבות ביטוח הנכות אותן קיבלה בשל דיכאון, לאחר שהעלתה לפייסבוק תמונות בהן נראתה חוגגת במספר מקומות. חברת הביטוח שכרה בלש פרטי וביקשה מרופא להעריך מחדש את מצבה הנפשי, לאור הממצאים. בלנצ'רד כלל לא ידעה שהתמונות שהעלתה לפייסבוק חשופות לכל, ולא רק לחבריה בפייסבוק. הגדרות הפרטיות של הרשת החברתית, שהן לעתים סבוכות עבור משתמשים מן המניין, גורמות לרבים לא להיות בטוחים מה מהתוכן שלהם פתוח ומה ממנו סגור רק לחבריהם דבר היוצר 'הפתעות' מסוג זה.
"ליבנו עם אותם צעירים שהתקרית שלהם הזכירה לנו שעלינו להמשיך את עבודתנו להעצים ולחנך משתמשים לגבי מערכת בקרת הפרטיות האיתנה שלנו", מסר דובר פייסבוק אנדרו נוייס בנוגע לתקרית קבוצת המקהלנ. ארגון חירות האזרח האמריקאי (ACLU), מצידו, טוען שפייסבוק עברה תהליך איטי של חשיפת יותר מידע אודות משתמשיה לציבור ולשותפיה העסקיים. בראיון לוול סטריט ז'ורנל אמר עורך דין הארגון גריס קונלי שהמשתמשים לעתים קרובות אינם מודעים למידה בה המידע עליהם זמין. "אם מידע רגיש מפורסם פעמים רבות קשה להחזיר את החתול לשק", אמר.