סרנדיפ מספקת את המוזיקה שאתם לא יודעים שאתם אוהבים

אתם יושבים בפאב הקבוע שלכם, זה עם התקליטן המוכר שמשמיע את המוזיקה שאתם אוהבים. האנשים שיושבים בסמוך אליכם יכולים להיות פרטנר לשיחה על החיים, כמיטב הקלישאה הקולנועית, אבל גם לשיחה על השיר שמושמע ברקע. לא סתם התיישבתם באותו המקום, לא?

מכנה משותף מהתחום המוזיקלי יכול לספק לכם נושאים רבים לדבר עליהם, ולהוות תשתית לחוויות משותפות ולנושאים אחרים שתוכלו לחלוק. זה גם מה שמנסה לספק חברת סרנדיפ (Serendip) הישראלית, שהשיקה לאחרונה את שירות המלצות המוזיקה החברתי שלה גם למכשירי מובייל מבוססי iOS של אפל. גרסה מותאמת למכשירי אנדרואיד נמצאת בשלבי פיתוח וצפויה לצאת בעוד כחודשיים.

השירות שמציעה סרנדיפ, שגרסת המוצר שלה למחשבים אישיים יצאה בספטמבר 2012, מציע למשתמש שער למוזיקה שמשתפים חבריו וכן לשירים ששותפו ברשתות החברתיות גם על-ידי משתמשים שהוא אינו חבר או עוקב שלהם. השירות "מייבא" את תכני המדיה שמגיעים למשתמש מארבעה שירותי רשת חינמיים וחופשיים המופעלים בסטרימינג: יוטיוב ו- Vimeo בגזרת הווידאו, וסאונדקלאוד ובנדקמפ בגזרת האודיו.

אלמנט שמודגש במיוחד בשירות הוא זה החברתי, שכן המאגר המוזיקלי מבוסס כולו על רשתות חברתיות. החברה מצהירה שהמאגר שלה, השואב את התכנים מארבעת השירותים, כולל למעלה מ-50 מיליון שירים ו-15 מיליון משתמשים שאחרי השיתופים שלהם מתבצע מעקב – אך השירים לא ייבחרו על-ידי עורך מוזיקלי וגם לא יהיו רנדומליים לחלוטין. המשתמש מתחבר לשירות דרך חשבונות הטוויטר או הפייסבוק שלו, ועל בסיס דפי האמנים שלהם עשה לייק, שמות האמנים שציין כמועדפים עליו או שירים ששיתף, לומדים האלגוריתמים של השירות את התנהגות הגולש ועל-פיה יודעים להתאים לו את השירים והקליפים שינוגנו בפיד המוזיקלי. העברת התכנים למשתמש תתאפשר רק במידה שהם שותפו כפומביים, מה שמהווה לעתים בעיה בעיקר בפייסבוק, שם רבים מהמשתמשים מגבילים את הפרסומים שלהם לחברים בלבד.

אף שהשירות מבוסס על חיבור לרשתות חברתיות קיימות, הוא כולל שפה משל עצמו בעלת אוריינטציה מוזיקלית. כך, למשל, יכול המשתמש ללחוץ על כפתור ה"רוק-און" - המקבילה של השירות לכפתור ה"לייק" בפייסבוק – לקטעים שמצאו את דרכם לפיד המוזיקלי שלו. בנוסף, לכל גולש שהמוזיקה ששיתף הגיעה לפיד של משתמש מסוים קיים דף DJ, המהווה את השער המוזיקלי שלו ומכיל את היסטוריית השירים ששיתף, פרטים בסיסיים אודותיו (על בסיס הנתונים שמסר ברשת החברתית המקורית שממנה הגיע) כמו גם פירוט אודות ההעדפות המוזיקליות שלו.

מלבד "רוק-און", יכול המשתמש להגיב לשיר שהגיע אליו בהודעה וליצור קשר עם אותו משתמש שחשף אותו לשיר, גם אם לא מדובר בחבר שלו. כאמור, אל הפיד של המשתמש יגיעו שירים מכלל המשתמשים ברשתות החברתיות על בסיס טעמו המוזיקלי, ולא רק מחבריו ומאלו שאחריהם הוא עוקב, אולם הוא יכול לבחור ליצור איתם אינטראקציה סביב הנושא המוזיקלי, כאשר בחברה מצהירים שיצירת קהילות קטנות בנושאים מוזיקליים היא מטרה מובהקת של המוצר, כאשר החברה מספקת את ערוץ התקשורת לקיום הדיאלוג הזה.

העורך המוזיקלי ושדר רדיו 88FM בועז כהן, שמשתמש בשירות והמליץ עליו בעבר, חושב שהוא מסמן כמה מהשינויים שעוברים על חווית ההאזנה המוזיקלית ועל גילוי השירים בשנים האחרונות. "זה רעיון נהדר שאפשר לחלוק מוזיקה שאתה אוהב עם אנשים מכיוון שהעולם הולך מאוד לכיוון של נישות, וככה המבקרים הממוסדים קצת מאבדים את כוחם. אני אומר את זה כמי שהיה מבקר מוזיקה המון שנים בהמון עיתונים. עולם התרבות הוא כבר מזמן לא סופרמרקט גדול וענק, אלא המון חוויות בוטיק שלכל אחד יש לו את המקומות שהוא אוהב – אם אתה אוהב ג'אז, אתה רוצה שיהיו חבר'ה שאוהבים ג'אז. אם אתה אוהב מדע בדיוני, אתה רוצה שאנשים שאוהבים מדע בדיוני ימליצו לך על דברים טובים. אין למכור הכל בהכל, זה כבר לא קיים. אתה מתחבר לאנשים שיש להם טעם מסוים שאתה אוהב. אותי זה משרת".

בשבועות הקרובים תשיק החברה גרסה חדשה של המוצר, למובייל ולווב, אשר תציע גם רדיו מבוסס ז'אנרים ואמנים, אולם הקונספט יישאר דומה: בסופו של דבר, התכנים יגיעו משיתופים של חברים או גולשים בעלי טעם מוזיקלי דומה לזה של המשתמש. ערוץ רדיו של אמן מסוים יכלול שירים של אותו אמן אשר שותפו ברשתות החברתיות, כמו גם שירים של אמנים דומים לו. ואולם, דבר שלא תוכלו למצוא בסרנדיפ הינו מיקסטייפים מוכנים מראש או אלבומים מלאים. אם ברצונכם להאזין לאלבום של ליידי גאגא שיר-אחרי-שיר, אומרים בסרנדיפ - ישנם שירותים אחרים שמתמקצעים בזה.

החברה הוקמה בתחילת 2011 ומעסיקה שישה עובדים, שיושבים במשרד צנוע בתל-אביב. סרנדיפ גייסה עד כה 850 אלף דולר בשני סבבי גיוס הון ומתכננת כעת את סבב הגיוס הבא. "עד עכשיו לא עשינו כסף מהשירות", מודה המנכ"ל שגיא בן צדף. מעט ההכנסות של החברה הגיעו מתמלוגים עבור הפניית המשתמשים לרכישת שירים באייטיונז. בעתיד מתכננת החברה לפצל את השירות הקיים לשתי גרסאות: גרסת פרימיום בתשלום, המציעה שירותים נוספים כמו ספריה מוזיקלית דמוית-אייטיונס בענן, וגרסה חינמית שבה יוצגו פרסומות.

סרנדיפ ממש לא לבד בשוק השירותים המנסים לשמש כמנוע המלצות מותאם אישית לגולש. השירות הנפוץ ביותר בשנים האחרונות הוא זה של פנדורה, הרדיו המקוון שחשף את הגולשים למוזיקה חדשה על בסיס האמנים האהובים עליהם. השירות שהוא אולי הקרוב ביותר למה שמציעה סרנדיפ הוא This Is My Jam, שמאפשר שיתוף שירים ומעקב אחר ההעדפות המוזיקליות והשיתופים של החברים. שירות אחר שמוזכר מספר פעמים על-ידי בן-צדף הוא Songza, שבו מותאמים פלייליסטים למאזין על-ידי עורכים מוזיקליים אנושיים ולא דרך אלגוריתם, ושירותים המאפשרים לשתף מוזיקה בפייסבוק או להציג בפני החברים מהם השירים האחרונים שלהם האזין המשתמש קיימים למכביר.

"אחת הבעיות המרכזיות של פנדורה היא שאין בה יותר מדי גיוון והתאמה אישית", אומר בן צדף בניסיון לחדד את ההבדלים בין השירות הישראלי לשירותים אחרים בעלי דמיון. "כשאתה לוחץ 'אהבתי' או 'לא אהבתי' אתה אף פעם לא ממש יודע איך זה משפיע על השיר שאתה שומע".

- למרות שזו יכולה להיות בעיה גם של השירות שלכם.

"נכון, אבל הוספנו את היכולת לחסום – בין אם שיר שנמאס לך לשמוע אותו, שירים מאמן או מ-DJ מסוים, ונוסיף בהמשך את האפשרות לחסום שפות - למקרה שאתה עוקב אחריי וכשאני משתף שירים באיטלקית זה מחרפן אותך". לדבריו, "מצב שבו יושב עורך ועובד בזה כל היום הוא אידיאלי, אבל רוב האנשים לא יכולים להעסיק עורך שירכיב להם כל היום פלייליסטים".

בעתיד מתכננת החברה התרחבות לפלטפורמות נוספות, כמו שילוב השירות בטלוויזיות חכמות על-ידי בניית אפליקציה ייעודית, כמו גם במכוניות. בפלטפורמה המתוכננת לטלוויזיות, יוכל המשתמש לדפדף בין ערוצים, ולצפות, למשל, בערוץ שיכיל שיתופי שירים מהופעות האנפלאגד של MTV, באיכות HD. בנוסף, שואפת החברה לחתום על שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה גדולות, שיהפכו את השירות של סרנדיפ למנוע ההמלצות הייעודי שלהן, וכן ליצור אינטגרציה וסנכרון עם שירותי פרימיום המציעים קטלוג רחב של מוזיקה, כמו ספוטיפיי. בינתיים מציעה סרנדיפ את ממשק הפיתוח שלה למפתחי אפליקציות שירצו לשלב את מנוע ההמלצות שלה במסגרת שירותיהם.

חווית המשתמש הראשונית הראתה מוצר עם הבטחה גדולה לחובבי מוזיקה, אולם הוא אינו חף מבוסריות עדיין. הזיהוי של ההעדפות המוזיקלי באמצעות ההתחברות לחשבון הפייסבוק העלה תוצאות לא מספיק מגוונות ומספר אמנים מועט יחסית. גם החיבור למשתמשים נוספים בעלי טעם דומה היה מצומצם יחסית, כאשר רבים מהשירים המחכים בתור לנגינה מגיעים מאותו משתמש מהרשתות החברתיות.

אלמנט שחסר לבועז כהן (אך לדברי בן-צדף נמצא בפיתוח) הוא הצגת מידע משלים על השיר המתנגן: האמן והרקע שלו, האלבום שממנו הגיע ועטיפתו. "אני מגיש תוכנית יומית של שעתיים כל יום, וזה בשום אופן לא מחליף האזנה לאלבומים השלמים או לאמנים מסוימים, למסה הקריטית של העבודות שהם עושים", הוא אומר. כשאתה עושה תפריט טעימות, אתה נותן לאדם הכל".