הנזק של נז"ק

נז"ק. ראשי התיבות האלה מופיעות במספר כתבות בשבוע כאן בוואלה!מחשבים. בדרך כלל אנחנו מוסיפים סוגריים שמסבירים מה זה בקצרה, ומקווים שההקשר וההתייחסות המצטברת לנושא יעשו את השאר.

אבל הארגון האקטיביסטי החביב עלינו, Defective by Design (או בעברית: פגום בכוונה), הכריז על היום כיום נגד נז"ק. ואיך נלחמים בנז"ק? פשוט מאד: מסבירים בדיוק מה זה. DfD סבורים, ואנחנו מסכימים, שמודעות אמיתית של הציבור לנז"ק ומשמעותו היא לא רק הצעד הראשון הדרוש להבסתו, היא הצעד היחיד.

נז"ק הוא התרגום העברי ל-DRM, ראשי תיבות שפירושן Digital Rights Management. כלומר, ניהול זכויות דיגיטליות. זכויות של מי? עוד נגיע לזה. למה אנחנו מתרגמים נז"ק ולא נז"ד? בעקבות הודעה בבלוג של עורך ZDNet דיוויד ברלינד, שבה הציע מונח חלופי ל-DRM במטרה לעורר אנשים לבעיתיות שבנז"ק. הוא הציע את CRAP, ראשי תיבות שפירושן Content Restriction Annulment and Protection (הגבלה, ביטול והגנה על תוכן). כמובן, יש ל-CRAP גם משמעות כמילה, וזאת לא משמעות חיובית במיוחד. הבחירה במונח טעון היתה מכוונת. בדיון בבלוג זגוגיות של אדר שלו, עלתה ההצעה לתרגם בעברית נז"ק, מונח שגם הוא מבהיר את דעת הכותב על DRM, אבל הוא תרגום מדויק יותר של המונח המקורי וגם מילה פחות פוגענית מ"חרא".

כשאתם רוכשים מדיה דיגיטלית באינטרנט מאתר הדיגיטלי, רוב הסיכויים שהמדיה הזאת מוגנת על ידי נז"ק. מה זאת אומרת מוגנת? מכיוון שמוכרי התוכן חוששים מאד מפירטיות, הקבצים מוגבלים. מוגבלים מכמה בחינות: יש הגבלה על מספר הפעמים שניתן להעתיק אותם ומספר המכשירים בהם ניתן להשתמש בהם. יש גם הגבלה על הפורמט שלהם, כך שלא ניתן לשנות אותו באמצעות תוכנה מבלי לפרוץ את הנז"ק.

חלקכם ודאי אומרים כעת, "זה לגיטימי, זכותו של בעל זכויות להגן על הזכויות שלו". אבל יש כמה בעיות עם ההגיון הזה. ראשית, מגבלת הפורמטים. אדם שרוכש שיר בפורמט WMA המוגנת על ידי נז"ק מסוג PlaysForSure של מיקרוסופט מוגבל מאותו הרגע לשמיעת השיר במחשב או בנגן תואם PlaysForSure. ומה יקרה כשהנגן שלו יתקלקל והוא יחליט שהוא רוצה לקנות אייפוד? באסה לו. המוזיקה שלו לא תעבוד בנגן החדש אלא אם יפרוץ את הנז"ק, דבר שאינו חוקי במספר ארצות. וזאת עוד דוגמה לנז"ק יחסית לא דראקוני. כבר פרסמנו כאן כתבה מתורגמת של קורי דוקטורוב שבה סיפר על הנז"ק של אמזון והסכם המשתמש שלה.

הסיבה שהמונח "ניהול זכויות דיגיטליות" כל כך מרגיז היא שנז"ק מנהל רק את הזכויות של צד אחד בעודו שולל את זכויותיו של הצד השני. כשאדםרוכש DVD, הוא מקבל מוצר שהוא יכול לנגן בכל נגן DVD (לאחר שהרעיון המטופש של חלוקת העולם לאיזורים כשל תודות לנגני מולטיזון). הוא יכול לקחת אותו לבית של חבר, להשאיל אותו ואף לגבות אותו למחשב בעזרת תוכנות חוקיות למהדרין. כנ"ל כאשר אדם קונה דיסק מוזיקה. מדיה דיגיטלית אינה זולה במידה משמעותית ממדיה שבאה על דיסק. אבל כשלקוח רוכש מדיה דיגיטלית המוגנת על ידי נז"ק, הוא רוכש מוצר מוגבל. הוא רוכש מוצר שנועד להיות פגום בכוונה.

השורה התחתונה היא שנז"ק לא משיג את המטרה המוצהרת שלו. רוב האלבומים מגיעים לרשתות שיתוף הקבצים לפני שהם מגיעים לחנויות. רוב הסרטים מגיעים בפורמט DVD לרשתות שיתוף הקבצים לפני שהדיסקים מגיעים לחנויות. האנשים היחידים שנז"ק משפיע עליהם באמת אינם פירטים כי אם צרכנים. לקוחות שרוכשים מדיה דיגיטלית עם נז"ק הם אלה שמוצאים את עצמם בבעיה. מבחינת אתרים שמוכרים מדיה עם נז"ק, הטכנולוגיה הזאת משרתת מטרה אחת בלבד: היא מרגיעה את הפרנויה של חברות המדיה הגדולות וגורמת להן למכור את מוצריהן באתר. זאת הסיבה שאתר EMusic המעולה - שמוכר שירים בפורמט mp3 ללא נז"ק - לא מוכר שירים של חברות המוזיקה הגדולות.

פשוט מאד: לא קונים מדיה עם נז"ק. בישראל זאת עוד לא בעיה משמעותית. אתרי המוזיקה הישראליים הגדולים songs.co.il ו-imusic.co.il מוכרים את המוזיקה שלהם בפורמט mp3 נטול נז"ק, ואין בארץ iTunes או חנות דיגיטלית של אמזון. אבל יש אתרי PlaysForSure ואחרים שמהם ניתן לרכוש בארץ. אנחנו פונים לאלה מכם שכן רוכשים את המדיה שלהם בכסף. אל הצרכנים שבהם נז"ק פוגע ישירות. אל תעשו את זה. יש לכם חלופות אחרות. כל עוד אין חלופה מקוונת נטולת נז"ק לדיסקי DVD, תרכשו את הסרטים שלכם ב-DVD. קנו מוזיקה ישראלית נטולת נז"ק ומוזיקה מכל שאר העולם באתרים כמו EMusic.