"קדמה זה דבר טוב" - הסיסמה השחוקה שמלווה אותנו מתחילת המהפכה התעשייתית, עדיין נמצאת עמוק בקונצנזוס, אך מדי פעם מתגלים בה סדקים. ולא, הכוונה היא לא ל"הילדים בימינו היו הרבה יותר מתורבתים", כי אם יותר להתבטאויות כמו "כבר לא בונים את המקררים/התנורים/המשחקים כפי שבנו אותם בעבר, ולא בטוח שאנחנו אוהבים את הדרך החדשה".
Ghost Recon: Future Soldier - המשחק הגדול הראשון בסדרת Ghost Recon מאז Advanced Warfighter 2 מ-2007, נוחת באקלים מאוד שונה מזה שבו פעל קודמו. בחמש השנים שעברו מאז GRAW2, השתלט סוג חדש-ישן של משחקי פעולה על השוק, כשהוא מונהג על ידי Call of Duty ו-Battlefield. המשחקים האלה, ששמו דגש על סינמטיות ולא על טקטיקה, נמכרים כל כך טוב עד שביוביסופט המפתחת פשוט לא יכולים להתעלם מזה. ומפתחי Future Soldier החליטו שהוא באמת חייב להיות עתידני, או לפחות עדכני, גם מבחינת המשחקיות שלו.
יורים וחושבים
אבל לפני שמגיעים לעתיד, צריך לדבר על העבר. Ghost Recon החלה את דרכה ב-2001, כהכלאה בין Rainbow Six הטקטי-מאוד, לבין משחקי פעולה דוגמת Delta force, שנתנו מימד טקטי אך התמקדו באקשן. לאורך השנים, והמשחקים השונים, השיל גוסט ריקון רבים מהמאפיינים הטקטיים שלו, והחליף אותם בגאדג'טים לא מאוד ריאליסטיים וטקטיקה פשטנית. ועדיין, גם ב-GRAW2 זכרו מפתחי המשחק את העיקר: משחקי אקשן יש המון, אבל משחקי אקשן שמשלבים גם אלמנטים של התגנבות ועבודת צוות יש מעט מאוד.
ב-Future Soldier, אנו מצטערים לדווח, המפתחים ב-Ubisoft קצת שכחו לשם מה התכנסנו. לא שכחו לגמרי, חייבים לציין, רק קצת. הם פזלו מעט יותר מדי לכיוון קול אוף דיוטי ודומיו, וקצת מעט מדי אל ההיסטוריה שלהם. ומשחק שאינו מכיר את עברו, ההווה שלו לאו דווקא דל, בניגוד לעם. הוא פשוט קצת סינמטי ומפגר מדי.
הפיגור מגיע בדמות העלילה, עליה באמת שאין צורך להרחיב. רוסים פונדמנטליסטים, יאדה יאדה יאדה, פיגועים, יאדה יאדה יאדה, יחידה מובחרת. זה הכל נראה מועתק מקול אוף דיוטי, כולל סרטון בו מוצג פיגוע בעיר דרך צילום וידאו של תייר. נכון, כל זה מבויים לא רע, אבל באמת שלא היו חייבים להפוך את עלילת המשחק לכל כך גנרית.
אך על העלילה אפשר לוותר ולדלג, הבעיה הגדולה יותר של Future Soldier היא הניסיון ליצור משחק סינמטי, עם רגעים מפוצצים מתוסרטים ומתח עלילתי. וכדי להבין כמה זה מפריע, אתם צריכים להבין משהו: לרוב אורכו, Future Soldier הוא משחק נפלא.
התגנבות היא שם המשחק
כמו ברוב משחקי גוסט ריקון האחרונים, ב-Future Soldier אתם לא לבד. סביבכם נמצאים שלושה חברי צוות, שאמורים לעזור. אבל שלא כמו במשחקים הקודמים, אתם לא באמת צריכים לנהל אותם, כל מה שאתם צריכים זה לתת להם הוראות. במקום מיקרו-מנג'מנט של המשחקים הקודמים, בו אתם קובעים את כלי הנשק של הצוות ואז לכל אורך המשחק אומרים להם לאן ללכת ואיפה להתחבא, כאן מערכת הניהול של הצוות הרבה מינימליסטית. להתחבא הם יכולים לבד, וגם להרוג אויבים בקרב יריות הם מסוגלים בלי עזרה שלכם.
הפקודות אותן תתנו לחברי הצוות מוגבלות ל"תחסלו אותו" או "תמקדו את הירי". ובין השניים יש הבדל. הפקודה הראשונה מאפשרת לכם לסמן אויבים באמצעות הכוונת או באמצעות מזל"ט אליו יש לכם גישה כמעט לכל אורך המשחק, ואז לבצע ירי מסונכרן כדי להרוג עד 4 אויבים בו זמנית. המנגנון הזה, הוא שנותן למשחק את הנפח הטקטי שלו, ומספק את הרגעים היפים ביותר בו. ניהול הירי הזה, תוך התחשבות במיקומי האויבים ושדה הראיה שלהם, הוא סוג של פאזל שלעולם לא הופך למייגע או משעמם. זו תמצית משחקי ההתגנבות, וכשזה עובד, זה עובד נפלא.
מקללים את Call of Duty
אך כאמור, מישהו בצוות הפיתוח שיחק יותר מדי באטלפילד וקול אוף דיוטי. התוצאה היא רגעים מתוסרטים בהם המשחק משתנה, והופך למשחק פעולה שגרתי. יש בכל שלב כמעט תסריטים מהם אי אפשר להימלט, משימות שאי אפשר לעשות באופן חשאי. ואז, ובכן, אתם נאלצים לשנות את שיטת המשחק, ופקודת ה"תחסלו אותו" הופכת ל"תמקדו את הירי", כי האויב יודע בדיוק איפה אתם נמצאים, ולהרוג אותו בשקט כבר אי אפשר.
ברגעים האלה, Future Soldier הוא עדיין משחק פעולה-מגוף-שלישי טוב, אבל עצם נוכחותם של הרגעים האלה והיעדר-האפשרות להימנע מהם מתסכלים מאוד, במיוחד אם אתם מאלה שרוצים להתגנב לכל אורך השלב. מה שמתסכל אפילו יותר הוא שרגעי המעבר אינם תמיד ברורים - לפעמים המשחק "אומר" לכם שגילו אתכם, אבל במקרים אחרים הוא נותן לכם להתאכזב לבד, באמצעות תסריטים בהם סידור האויבים פשוט לא מאפשר הרג שקט. וגם אם באורח פלא הצלחתם להערים על המשחק ולבצע את המשימה בלי להפעיל אזעקה, כשתעברו קו בלתי נראה כלשהו, תגלו שהאויב בכל זאת שם לב אליכם בלי שום סיבה נראית לעין, פשוט כי ככה כתוב בתסריט.
כיף לשחק עם חברים
הזכר הבולט ביותר לחופש הפעולה שניתן במשחק מגיע דווקא באחד התפריטים הזניחים ביותר בו - תפריט בחירת הנשק. Future Soldier כולל כלי נשק מודולריים, ואתם מחליטים ממה יורכב הנשק עמו תצאו למשימה. לכל אחד מהכלים יש המון אפשרויות התאמה, והמשחק אמנם יכול להציע לכם את אלה האופטימליים עבור כל סוג של פעולה, אבל גם נותן לכם לעשות את כל העולה על רוחכם, ולשנות את הארסנל לפי ראות עיניכם.
מעבר לכך, חייבים לציין לטובה את המצבים מרובי-המשתתפים של Future Soldier. חוץ ממתן האפשרות לעבור את הקמפיין עם עוד שלושה חברים במקום שלושה בוטים שנשלטים על ידי המחשב, כולל המשחק מספר מצבי אונליין מאוזנים ומעניינים שמשמרים את המימד הטקטי אך לא הופכים את המשחק לאיטי מדי פשוט כל מדובר בקבוצות של אנשים.
אז האם Future Soldier הוא משחק טוב? כן, בהחלט כן. יש שימצאו אותו מצויין. אבל למי שמכיר את הסדרה עוד מהפרק הראשון בה, והוכיר את המימדים הטקטיים שלה לא פחות מאלה האקשניים, יהיה קשה לא להתאכזב מעט ממה שהמפתחים עשו כן, ולייחל לכך שבפעם הבאה, יחזרו מעט למקורות.