Dead Space 3: לא חייב להפחיד כדי להלהיב

משחקי וידאו היו, מאז ומעולם, כלי מאוד אפקטיבי בז'אנר האימה. במקום לקרוא או לצפות בצורה פאסיבית במתרחש, הפחד במשחקים הוא הרבה יותר מוחשי. אתם לא מפחדים מכך שמפלצת תאכל את אחת הדמויות, אתם מפחדים מכך שהיא תאכל אתכם. מאידך, זהו גם אחד הז'אנרים הבעייתיים לתכנון ופיתוח בעולם המשחקים. אם ברוב המשחקים, אתם נכנסים לנעלי גיבור, כאן המטרה היא להכניס אתכם לנעלי קורבן, ועדיין לגרום לכם ליהנות

לאורך שני המשחקים הראשונים בסדרת Dead Space, זה די הצליח לחברת Visceral Games. גיבור המשחק, מהנדס בשם אייזק קלארק, תמיד הרגיש כמו, ובכן, מהנדס. לא חייל קומנדו, ולא מכונת מלחמה משומנת היטב. נכון, הוא הרג לא מעט מפלצות ואנשים בדרך, אבל זה נעשה בדרך כלל מחוסר ברירה. והאויבים של קלארק היו, ברובם, מפחידים יותר ממנו.

לא עוד. Dead Space 3 מנסה לשחק על שתי חתונות - להמשיך ולהפחיד את השחקן, אך בו בזמן לתת למשחק מימד יותר 'אקשני'. הוא לא מצליח. בהתחלה המפלצות אמנם מפחידות, אך בערך אחרי ארבעים אחוזים מהקמפיין, מפלצת שעושה לכם "בו" תבין חיש מהר שעשתה את טעות חייה, כשתפגוש את אחד מכלי הנשק של קלארק. האם זה יהיה רובה של דיסקי ניסור שגם מקפיא את המפלצת ובו בזמן מחשמל אותה? או רובה חניתות שמצמיד אותה לקיר כדי שתוכלו לבתר אותה באיטיות? את זה אתם תחליטו.

האם בזכות זה המשחק נהרס? אז זהו, שדווקא ממש, ממש לא.

נראה כאילו ב-Visceral היו מודעים לכך שהרבה שחקנים ישחקו ב-Dead Space 3 בלי לשחק בכלל בקודמיו. זה ההסבר הרציונלי היחיד לכך שדמות משנה ממשחק קודם, אלי, הפכה פתאום לאהבת חייו של קלארק, כשבמשחק הקודם בקושי הייתה ביניהם כימיה. זה מסביר גם את רמת הנגישות הגבוהה של העלילה, עם מעט מאוד התייחסות למשחקים הקודמים בסדרה. נכון, מי ששיחק בהם יבין יותר, אך זה לא משהו שחמש דקות בויקיפדיה לא מצליחים לתקן.

לאחר הקדמה קצרה, אנחנו מוצאים את קלארק כשהוא שבור ומדוכא. רק שבניגוד לקווים העלילתיים של המשחקים הקודמים, כאן ההרפתקה באה אליו לא כי הוא היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אלא כי הוא איש מפתח. קבוצת חיילי קומנדו באה לקחת אותו למשימה להצלת האנושות, בזמן שכת מרושעת והעומד בראשה באים כדי לחסל אותו. זה נראטיב של סרט אקשן, לא של סרט אימה, וההמשך די דומה. אמנם יש כאן מפלצות, אך יש גם סצינות כמו קרב על רכבת נוסעת מול אויבים אנושיים.

ואם כבר בנראטיב עסקינן, חייבים להודות ש-Dead Space 3 הוא משחק מטופש למדי. לפחות בשני מקרים במשחק חברי כת ה-unitology המרושעת, שאמורים להיות עסוקים בחיפוש אחר קלארק והריגתו, מתאבדים במקום. מול העיניים שלכם. סתם. באחת הפעמים הם אפילו מסדרים נרות במעגל ומחכים שתבואו כדי להתאבד. למה? כי, אממ, למישהו זה נראה כמו כלי הפחדה אפקטיבי. לשחקן זה בעיקר ייראה מצחיק.

אך בואו נחזור לכלי הנשק. מערכת חדשה ב-Dead Space 3 מאפשרת לכם לא רק למצוא תוכניות בניה לכלי נשק, כי אם גם לבנות כלים משלכם. זו מערכת שמושתתת על חלקים אותם אתם מוצאים ברחבי השלבים, ועל משאבים - רובם מושארים על ידי מפלצות לאחר מותן. למעשה, כל אויב מפיל משהו. ואם הוא לא הפיל, צריך לדרוך עליו. תרתי משמע. אחד מכפתורי הג'ויסטיק הוא כפתור רמיסת גופות אויבים באמצעות מגף. זה חסר הגיון לחלוטין, אך מתחבר להרגשת הכיף האלים של שאר מערכת הקרב.

כאמור, אתם יכולים לבנות כלי נשק משלכם, והאפשרויות כאן מאוד נרחבות. יש עשרות רבות של סוגי כלי נשק שניתן לבנות, תוך שילוב מנגנוני ירי, קנים ותוספים אחרים. כלי הנשק בו השתמשנו לאורך רוב המשחק יורה במהירות מסחררת יתדות מתכת, עם תוסף שמקפיא את האויבים. מתחת לרובה הזה, היה מטול רימונים. כלי הנשק הזה הצליח להתמודד בצורה נפלאה כמעט עם כל מפלצת או אויב אנושי, כולל בסוף המשחק, אפילו שהוא נבנה עוד לפני נקודת האמצע.

דבר נוסף אותו חייבים לציין הוא שכל ההרג הזה נראה יפהפה, כמו גם שאר המשחק. מחלליות נטושות ואפלות, ועד לכוכב לכת מושלג, Dead Space 3 הוא משחק מרהיב. המפתחים שלו אף יודעים את זה, ולא נועלים אתכם במקומות אפלים מדי לאורך זמן, כדי שתוכלו ליהנות מכל היופי שבחוץ. בכלל, בהתאם למגמת הפיכתו למשחק פעולה, יש כאן הרבה יותר גיוון מבחינת פעילויות. זה מתחיל בקטעי הליכות חלל, אבל מגיע גם לטיפוס במעלי הרים (וטיפוס למטה מצוק) - קטעים ארקיידיים למדי שמהנים בצורה בה משחק אימה לא אמור להיות מהנה.

החלק המפחיד ביותר ב-Dead Space בכלל לא קשור ישירות למשחקיות, כי אם לכסף. ב-Visceral ו-EA החליטו להרוויח מ-Dead Space 3 גם לאחר שהשחקן רכש את המשחק, והכניסו מנגנון מיקרו-תשלומים שמאפשר לקנות חלקי נשק ייעודיים ומשאבים בכסף אמיתי. הם אמנם היו נדיבים - ניתן בהחלט לסיים את המשחק בלי זה, ולא תרגישו מקופחים, אבל הפיתוי להוציא "רק" 20 שקל כדי לקבל את כלי הנשק החזק בלי לטרוח ולחפש משאבים יכול להיות גבוה למדי.

מעבר לקמפיין לשחקן יחיד, שנמשך כ-15-16 שעות (לא רע עבור משחק כה מושקע), כולל Dead Space 3 גם ערך רב למשחק חוזר. חוץ מהיכולת להתחיל משחק חדש עם כלי נשק שצברתם במהלך המעבר הראשון, יש כאן כמה רמות קושי, שהאחרונה שבהן מאפשרת לכם לשמור כמה שבא לכם, אך אם תמותו, המשחק יתאפס.

כמו כן, יש ב-Dead Space 3 מנגנוני משחק שיתופי. כך, יש כאן מספר משימות שניתן לבצע רק עם שחקן אחר, ולכל אורך הקמפיין תוכלו לצרף עוד אדם למשחק שלכם, או להצטרף למשחק של מישהו אחר. זו חוויה טובה גם עבור אנשים שלא מורגלים במשחקים שיתופיים, שלא מעמיסה יותר מדי בכל הקשור לשיתוף פעולה אך בו בזמן הופכת את השלבים ליותר מהנים.

אז נכון, Dead Space 3 איבד רבים מהמאפיינים שהפכו את קודמיו לכותרי אימה טובים, אך הפתרון, מעבר להיותו מיינסטרימי יותר, הוא פשוט משחק פעולה טוב. את מעריצי הסדרה זה עלול לעצבן, אך מצד שני, עכשיו תוכלו לחוות את העולם של Dead Space גם אם פחדתם לשחק במשחקי הסדרה הקודמים. ואנחנו מניחים שלא תתאכזבו.