אחת המהפכות הגדולות של הרשת, ואולי הגדולה שבהן, נעלמת מעיננו על פי רוב. לא מדובר בדרך שבה אנחנו צורכים מוסיקה או סרטים. גם לא בשינוי פני עולם התקשורת, או היכולת לראות את תמונות החתונה של החברים מכיתה ב'. לא מדובר בהנגשת עשרות מיליוני ספרים ברשת, ביכולת חיפוש ואיתור מהירה מאי פעם, וגם לא בערוץ הישיר הפוטנציאלי שכל אחד מאתנו יכול לזכות בו כדי להגיע למיליוני קוראים, או בכוחו של ערוץ שכזה לגרום לשינוי חברתי.
המהפכה הזאת משתקפת בכפתור אחד בדפדפן כרום של גוגל - כפתור התרגום האוטומטי. נכון, הוא לא מושלם. רחוק מכך. לתרגום שירה הוא כנראה לא יהיה מאוד שמיש, וגם בספרות יפה שימושיו יהיו מוגבלים. אבל כשאנחנו רוצים להבין מה אומר דף ויקיפדיה בשפה הרוסית - הוא דווקא מפתיע בשימושיותו. כך גם כשאנחנו רוצים להבין את הציוצים של עמית יפני לעבודה.
איכותן של תוכנות תרגום הטקסט קפצה בעשור האחרון בכמה דרגות. קפיצה איכותית זו נבעה, כמובן, לא מעט מהמשאבים הכספיים הניכרים שחברות דוגמת גוגל משקיעות בנושא, אך לא פחות מכך ממשאבי המידע שצמחו לצדם. האלגוריתמים של גוגל ניזונים מדוגמאות תרגום. מסיבה זו, איכותם של תרגומים מאנגלית לצרפתית טובה הרבה יותר מזו של תרגום בין שפות שאוצר הטקסטים המקבילים הקיימים ביניהן קטן יותר. ככלל אצבע, ככל שהמפגש בין שתי השפות הניב פחות טקסטים שגוגל יכולה לשים עליהם יד, כך גם יורדת איכות התוצאה של מנוע התרגום האוטומטי.
זמינות חסרת תקדים
היכולת הזמינה לנו כעת לתרגום סביר, שמאפשר לנו להבין את רוח הדברים של הטקסט - לפחות ברמה אופרטיבית - תרגום שזמין כמעט מיידית וללא מתווכים, היא חסרת תקדים. ללא סיוען של תוכנות כאלה, רובנו יכולים לקרוא כשתיים עד שלוש שפות. במדינות מהגרים כמו ישראל, מספר השפות גדול יותר, אך ככלל, שפות אלו זהות לסביבות התרבותיות שבהן גדלנו. האפשרות לתרגום אוטומטי פותחת בפנינו קולות אחרים מאזורים אחרים בעולם, גם כאלה שבהן לא עוצבה השקפת העולם שלנו.
פתרונות זיהוי דיבור כמו אלה של ניואנס מאפשרים כעת לקחת את פתרונות התרגום האוטומטיים צעד אחד קדימה, ולהוציא אותם מהרשת לעולם האמיתי. כבר כיום קיימים יישומי סמארטפון שמספקים תרגום כמעט סימולטני בשיחות עם דובר שפה זרה. הם לא מושלמים, אבל הם משתפרים כל הזמן. משקפי מציאות רבודה, דוגמת אלה שהציגה גוגל בשבוע שעבר, יכולים לשמש כמקפצה נוספת להבאת התרגום האוטומטי לעולם שמחוץ לרשת.
ועם זאת, אין חשש שמגדל בבל ההיסטורי יתמוטט תוך רגע. מעבר לרבדים התרבותיים ולשוני הקונטקסטואלי, שיגביל תמיד את יכולתנו להבין את האחר, עומד בפנינו מחסום גדול הרבה - המחסום הסוציולוגי. הרשת אמנם מאפשרת לנו ליצור שיח עם האחר, אך מרביתנו לא מנצלים אותה לשם כך. במקרים רבים, התוצאה היא בדיוק הפוכה - הרשת מאפשרת לנו להקיף את עצמנו בדומים לנו. במקום לגוון את מעגל הקשרים שלנו, אנחנו מוסיפים עליהם עוד מאותו דבר. האתגר של תרגום אוטומטי הוא קשה, אך כיום הוא נראה בהחלט פתיר. פתרון לחוסר הרצון שלנו לפרוץ את המעגלים החברתיים המיידיים נראה רחוק בהרבה.