שאלתם את עצמכם פעם האם הרגלי הגלישה שלכם דומים לאלה של אנשים אחרים? האם אתם יותר מחוברים לאינטרנט מ"הישראלי הממוצע" או פחות? סקר חדש, של המסלול האקדמי במכללה למינהל (במימון גוגל ישראל), עשוי להפתיע אתכם.
כך, אולי תופתעו לגלות כי המגזר הערבי פעיל יותר ברשת מהמגזר היהודי. 28.3% מהערבים-ישראלים שענו על השאלון אמרו כי הם כותבים בלוג, זאת בהשוואה ל-12 אחוזים בלבד מהנשאלים היהודים. 37% מהנשאלים הערבים קוראים בלוגים מדי יום, מספר שיורד ל-24% כשמדובר באוכלוסיה היהודית.
נתון מפתיע נוסף מראה כי כשליש מהגולשים ששפת אמם הינה עברית, נחשף רק לאתרים בשפה העברית. הסקר לא מאפשר להבין אם מדובר במגבלת שפה, והמשתמשים פשוט לא מרגישים מוכנים "לצאת החוצה" מהאינטרנט העברי, או שמא המשתמשים מרגישים כי הרשת המקומית מספקת את כל צרכיהם. בו בזמן, בקרב אוכלוסיית העולים ששפת אמם רוסית, מספר ה"כלואים" באינטרנט הרוסי הוא כ-40 אחוזים.
"אצלנו אף אחד לא שואל את השאלות"
ד"ר יובל דרור, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית, בית הספר לתקשורת במכללה למינהל, אומר בשיחה עם וואלה! TECH כי הרעיון לסקר נולד מתסכול. "עוד בתור עיתונאי, ואחר כך חוקר, הייתי רואה את כל הנתונים מארצות הברית, ומתאכזב לראות שאצלנו אין מידע. אף אחד לא שואל את השאלות" אומר ד"ר דרור. המחקר שיצר נועד לבדוק שני דברים. הראשון הוא עד כמה הישראלים הם "אזרחים פעילים" ברשת האם הם משתתפים ביצירת תכנים באינטרנט או שמא צופים מהצד; ואילו השאלה השנייה הייתה "עד כמה אנחנו כלואים בתוך טריטוריה דוברת עברית".
התוצאות הפתיעו גם את ד"ר דרור. "הייתי בטוח שאנשים יהיו פחות קשורים לרשת העברית" הוא אומר, "כשדבר מפתיע נוסף זה לראות את הפעילות של המגזר הערבי בבלוגים. לא ציפיתי לראות כאלה הבדלים בין האוכלוסיה הערבית והיהודית. וזה קונסיסטנטי לכל אורך הסקר".
נתונים מעניינים נוספים הקשורים לפיעלות ברשתות חברתיות נוגעים לנוער. על פי נתוני הסקר, אחד מתוך ארבעה בני נוער בגילאי 15-17 כותב היום בלוג, כש-20 אחוז מהם לא מצליחים לחשוב על סיבה לכתיבת הבלוג. כמעט 73% מבני נוער בגילאים האלה גם משתמשים מדי יום באחת הרשתות החברתיות. בקרב עולים חדשים בני 15-17, לא היה אחד שטען כי אינו פעיל ברשת חברתית.
גוגל מימנה - אבל לא התערבה
כעת, ינסו במכללה למנהל לתת פשר לתוצאות של הסקר, ובעוד מספר חודשים ישחררו באופן חופשי את החומר הגולמי של המחקר, כדי שכל מי שירצה בכך יוכל להתבסס על הנתונים האלה בעבודות אקדמיות או סתם בניסיון אישי להבין יותר טוב את הרשת המקומית.
ד"ר דרור ביקש גם להדגיש כי גוגל ישראל אמנם מימנה את הסקר, אך לא התערבה בו כלל. לדבריו, בגוגל לא ביקשו להכניס שאלות, ולא ביקשו גם לשנות שאלות כך שתתאמנה יותר לדברים אותם הם רוצים לבדוק. וכך, בכוונתו להמשיך את שיתוף הפעולה עם החברה, וכבר בימים הקרובים המכללה למנהל מתכננת להציע לגוגל סקרים נוספים, זאת במטרה להוביל לפרסום מדי כמה חודשים. בסופו של יום, אומר ד"ר דרור "הפרסום מוכיח את הטענה הראשונית מהרגע שיש נתונים, כולם רוצים לדעת אותם".
93% מהחילונים - מקוונים
מבחינת ד"ר דרור, אחת המסקנות עליהן ניתן להצביע כבר עכשיו היא גודלו של הפער הדיגיטלי. רק 7.7 אחוזים מהחילונים אינם מחוברים לרשת, לעומת 58% מהחרדים; 40.7% מהנשאלים שהגדירו את רמת הכנסתם כ"הרבה מתחת לממוצע" לא מחוברים לרשת, ורק כ-8.7 אחוז מאלה שהגדירו את רמת הכנסתם כ"הרבה מעל הממוצע" לא מחוברים לרשת.
אבל זה לא מראה את גודל הפער, כי כדי להבין אותו צריך להסתכל גם על ההבדלים בין משתמשי אינטרנט בעלי רקע סוציו-אקונומי שונה. לדבריו של ד"ר דרור, "גם אלה שמחוברים, אבל עם הכנסה נמוכה, פועלים ברשת אחרת." וכך, המידע הזה "יכול להיות כלי אמיתי לשינוי מדיני. זו גם הסיבה לכך שמנכ"ל משרד התקשורת הוזמן לכנס בו הוצגו נתוני המחקר, הם אלה שיכולים לשנות את המדיניות".
ממצאי הסקר העיקריים:
כללי
ככל שרמת הדתיות גדלה כך גדל שיעור האנשים שאינם מחוברים לאינטרנט: רק 7.7% מהחילונים אינם מחוברים כלל לאינטרנט לעומת כ-58% מהחרדים.
ארבעה מתוך עשרה נשאלים (40.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ"הרבה מתחת לממוצע" אינם מחוברים לאינטרנט ואולם רק כאחד מתוך עשרה נשאלים (8.7%) שהגדירו את רמת הכנסתם כ"הרבה מעל הממוצע", אינם מחוברים לאינטרנט.
הגולשים בגילאים 15-24 מבלים כחמישית מזמנם באינטרנט בגלישה בטלפונים סלולריים.
רשתות חברתיות
יותר ממחצית מהגולשים בישראל לוקחים חלק פעיל בשירות רשת חברתית כלשהו לפחות פעם בשבוע.
כמעט 73% מהגולשים בגילאי 15-17 משתמשים בשירות רשת חברתית כלשהו מדי יום. מאידך, אחד מתוך עשרה גולשים בני 65 ומעלה משתמשים בשירותי הרשתות החברתיות מדי יום.
בקרב בני הנוער העולים החדשים בגילאי 15-17, לא נמצא נשאל שאינו פעיל ברשתות חברתיות.
81% מגולשי האינטרנט בגילאי 12-14 טענו שהסיבה לכך שהם משתמשים בשירותי רשתות חברתיות היא כדי "לשמור על קשר עם חברים". ככל שהגיל עולה נרשמת ירידה בשיעור הגולשים שמציינים סיבה זו.
ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך קטן הסיכוי לשימוש ברשתות חברתיות מדי יום.
קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה לבעלי ההכנסה הממוצעת גם בכל הקשור לפעילות ברשתות חברתיות.
קוראי וכותבי בלוגים
אחד מתוך ארבעה בני נוער בגילאי 15-17 כותב בלוג.
20% מהבלוגרים לא הצליחו לחשוב על סיבה כאשר הם נשאלו מדוע הם כותבים בלוג.
שיעור החילונים שקוראים בלוגים מדי יום (25.5%) הוא כפול משיעור החרדים שקוראים בלוגים בתדירות זו (12.5%).
28.3% מהערבים אשר דיווחו שהם כותבים בלוג, עושים זאת מדי יום. רק 12% מהיהודים הוותיקים מפרסמים פוסטים חדשים מדי יום. 37% מקוראי הבלוגים מהמגזר הערבי קוראים בלוגים מדי יום. רק 24% מקוראי הבלוגים במגזר היהודי קוראים בלוגים מדי יום.
צפייה ושיתוף של סרטוני וידאו
כ-74.3% מגולשי האינטרנט בישראל נוהגים לצפות בסרטונים באינטרנט בתדירות כלשהי.
כמעט 81% מהציבור החרדי אשר גולש באינטרנט צופה בסרטונים באינטרנט לעומת 73% מהציבור החילוני.
בפריפריה נוטים לצפות יותר בסרטוני וידאו ולעתים קרובות יותר מאשר במרכז.
אחד מכל חמישה גולשים (21%) נוהג להעלות סרטוני וידאו לאינטרנט.
האוכלוסייה היהודית צופה בסרטונים יותר מהאוכלוסייה הערבית (76% מול 63% בהתאמה) ואולם בעוד שכ-19% מהאוכלוסייה היהודית הגולשת באינטרנט מעלים סרטונים לרשת, שיעור מעלי הסרטונים בקרב גולשי האינטרנט הערבים עומד על 27%.
שיעור הצפייה היומי בקרב המשתמשים הכבדים ברשתות חברתיות גדול פי כמה ביחס לשיעור הצפייה היומי באוכלוסייה הכללית.
משתפי התמונות
כל גולש אינטרנט שני (51.4%) משתף תמונות בתדירות כלשהי.
שליש ממשתפי התמונות (34%) נוהגים להעלות תמונות לרשת בתדירות של פעם עד מספר פעמים בחודש.
80% מבני הנוער בגילאי 15-17 נוהגים לשתף תמונות.
בנים נוהגים לשתף תמונות יותר מבנות.
כ-22% מהערבים שמשתפים תמונות, נוהגים לשתף תמונות מדי יום, לעומת 7% מהעולים החדשים.
קיים פער דיגיטלי בין בעלי ההכנסה הנמוכה לבעלי ההכנסה הממוצעת בכל הקשור לשיתוף תמונות.
רובם המכריע של המשתמשים הכבדים ברשתות חברתיות נוהג לשתף תמונות.
ישראלים באינטרנט הגלובלי
כשליש מכלל הגולשים ששפת האם שלהם היא עברית, נחשפים לאתרים בשפה העברית בלבד.
ארבעה מתוך עשרה גולשי אינטרנט ששפת האם שלהם היא רוסית גולשים בעיקר לאתרים ברוסית. השאר פונים לאתרים בעברית ואנגלית.
ככל שרמת הדתיות עולה כך גובר השימוש בכלי תרגום אוטומטיים.
דוברי הערבית הגולשים באינטרנט ציינו שהם תרים אחר מידע חדשותי בשיעור הגדול פי שלושה (40%) מאלו ששפת האם שלהם היא עברית (13%).
4% מהיהודים הוותיקים מחפשים מידע "רק או בעיקר באתרים זרים".