"תאגיד האינטרנט לשמות ומספרים משויכים", ICANN, הציג אחר הצהריים באירוע בלונדון את רשימת הבקשות שהוגשו ע"י חברות וארגונים לרישום סיומות מתחם כלליות חדשות באינטרנט. סיומות מתחם הן החלק האחרון בכתובות אתרי אינטרנט, כמו "com." או "net.", ועד כה התקיימו 22 כאלה מהסוג הכללי, לצד 280 סיומות המשויכות למדינות ספציפיות.
מתוך 1,930 הבקשות שהוגשו, כמעט חצי הגיעו מארגונים אמריקאים, דיווח ICANN. לפי הארגון, 884 בקשות לסיומות חדשות של כתובות אינטרנט נרשמו על שם חברות בארה"ב, 40 בקשות בלבד הגיעו מבריטניה, 303 מאזור אסיה-פסיפיק ו-17 מאפריקה. בנוסף, ברשימת הבקשות נמצאות 160 סיומות באותיות שאינן לקוחות מהכתיב הלטיני, בניגוד לנהוג כיום. "המשמעות היא שאם אתה אדם שגר בסין או בהודו, ייתכן שתוכל להשתמש באינטרנט בעזרת הכתיב המקומי בלבד", אמר נשיא ויו"ר ICANN, רוד בקסטורם, לבי.בי.סי.
"זהו תהליך שמתגלגל באייקאן כבר קרוב ל-7 שנים", אמר ל-TheMarker יואב קרן, חבר מועצת GNSO בארגון. לדבריו, התהליך נועד לאפשר לחברות לקדם את עצמן באינטרנט בעזרת שמות מתחם משלהן, המאפשרים לפי הארגון לקצר את כתובות האתרים השונים שלהן. שימוש נוסף לסיומות החדשות הוא אתרים מקומיים בעלי סיומות של שמות ערים או מחוזות, ואף שמות ארגונים או גופים ממשלתיים.
בקרוב - סיומת google?
עם זאת, לקרן יש גם ביקורת על התהליך. "אייקאן פתחה את האפשרות להוסיף סיומות כלליות לאינטרנט, אך בפועל מי שנהנה מכך הוא מי שיש לו הרבה כסף". קרן מציין כי מחיר הבקשה לכל סיומת עמד על 185,000 דולר, בלי לכלול את שכר עורכי הדין ושאר הגורמים האחראים להגיש את הבקשה. כך, לדוגמה, הגישה גוגל בקשות לרישום הסיומות ".google" ,".youtube." ו-"lol.", וחברת Top Leve Domain Holdings הגישה לא פחות מ-92 בקשות, שעלו לה בחשבון פשוט כ-17 מיליון דולר. חלק מהסיומות יעלו למבקשים אף יותר, שכן על כל אחת שהוגשה ע"י יותר מגורם אחד העומד בקריטריונים (עבור "app.", לדוגמה, הוגשו לא פחות מ-13 בקשות) ייערך מכרז, בסופו יפעיל אותה מי שהציע את הסכום הגבוה ביותר. כמו כן, סיומות שיעוררו התנגדות של גורמים בעלי השפעה או שלמבקשיהן לא יהיו האמצעים לשלם על אחזקתן מראש לפי התנאים שקבע אייקאן, עלולות להידחות על הסף.
תהליך הענקת הכתובות בעייתי, ובינתיים חתמו 87 חברות על עצומה שהוגשה ללשכת הסחר בארה"ב, בה נטען כי ההסדרים החדשים גורמים לעלויות גבוהות ופוגעים בבעלי מותגים - דבר שיפגע בסופו של דבר בצרכנים. במקביל, מזה מספר שנים שמספר מדינות, ביניהן סין, רוסיה וכמה ממדינות ערב, קוראות לקחת את השליטה על האינטרנט מאייקאן, הנשלט ע"י ארה"ב ומכתיב לעולם כיצד להשתמש באינטרנט, ולהטיל אותה על ITU, האיגוד הנשלט ע"י האו"ם ווקובע את תקינת התקשורת הסלולרית העולמית.
קרן מודה שהשיטה בעייתית, ומציין כי הוא היה ממתנגדי הרעיון לאפשר לכל דכפין לרשום לעצמו סיומת אינטרנטית ייעודית. "אייקן הוא בעצם ארגון שכל בעלי העניין למיניהם משפיעים בו - רשמים, ממשלות שמשקיעות בו, חברות וכו'", הוא אומר. עם זאת, הוא טוען כי הענקת השליטה על הרשת לארגון בת של האו"ם, בו כל המדינות שוות, היא אפשרות גרועה עוד יותר. "כחבר ב-GNSO, הצטרפתי אליו כדי לנסות להשפיע מבפנים. יש בעייתיות בזה שארגון מקליפורניה קובע לרוסים איך להתנהל אצלם בבית. אבל אני מקווה שבשנים הקרובות המודל של אייקאן ישתפר, וזו ההתחלה".
'דוט קום' - אולי גם בעברית
תפקיד נוסף אותו ממלא קרן הוא מנכ"ל חברת Domain The Net, המציעה רישום דומיינים בישראל. לקראת פתיחת שמות המתחם החדשים הקימה החברה חברת בת בשם "מרשם שמות המתחם בעברית", ששיתפה פעולה עם VeriSign השוויצרית, המנהלת כיום את שם המתחם "com.", במטרה לקדם את שם המתחם ".קום" בעברית. ווריסיין הגישה את הבקשה להפוך את שם הדומיין, שהיה פעיל עד כה בתחומי מדינת ישראל בלבד, לזמין עבור דוברי עברית מכל העולם, כמו גם בשפות נוספות, כאשר "מרשם שמות המתחם בעברית" תשמש בזרוע השיווק שלה בארץ.
המספר הגדול של בקשות שהוגשו בתקופת ההרשמה, שהוארכה לא פחות משלוש פעמים, הפתיע את אייקאן, שלא היתה מוכנה לקראתו, ועתה נראה שתהליך האישור ייקח לפחות שנה, ואולי אף שנתיים.
"הדרך שבה חברות מציגות עצמן באינטרנט הולכת להשתנות", אומר קרן. "חברות יציגו את עצמן בסיומות שלהן. הבעיה שהן יעמדו בפניו תהיה איך להחליט תחת איזה דומיין לרשום את עצמן. יהיה קשה מאוד להתנהל בעולם הזה בלי פתרון להתמודדות עם הנושא הזה, אבל זו האינטרנט שאיתה אנחנו הולכים לחיות בשנים הקרובות, וצריך להיערך לכך".