"לפטופ כשאתם צריכים, טאבלט כשאתם רוצים" - הסיסמה השיווקית הזו הפכה אהובה במיוחד על אנשי אינטל בחודשים האחרונים, כאשר הם מתייחסים לדור החדש של מחשבי אולטרהבוק אותם יוצרות שותפותיה. מאחורי הסיסמה עומד הצורך להבהיר כי הדור החדש של הלפטופים, שמגיע עם מסכי מגע ו"חלונות 8" שמותאמת עבורם, יכול להחליף במשק הבית לא רק את הלפטופ כי אם גם את הטאבלט.
דבר נוסף עליו אוהבים לדבר באינטל בהקשר הזה הוא החדשנות. לכל חברה יש את הרעיון שלה לשילוב בין טאבלט ללפטופ - ממחשבים עם מסך שמתנתק ועד לרובוטריקים שמוצאים את הדרך להסתיר את המקלדת. כזה הוא ה-U920T של טושיבה - לפטופ רובוטריק. אך האם זה עובד? האם העיצוב של טושיבה באמת נוח, ומצליח להחליף בצורה טובה לא רק את הלפטופ אלא גם את הטאבלט?
עיצוב לא אופטימלי
נתחיל מהחדשנות: ה-U920T הוא סליידר. במצבו הטבעי, הלפטופ הזה נראה כמו טאבלט, כשהמסך מסתיר את המקלדת. כאשר רוצים להפוך אותו ללפטופ, מזיזים את המסך קדימה ומטים אותו כלפי מעלה. זה פתרון שמבחינה תיאורטית הגיוני מאוד - אין צורך לפרק את המחשב לחלקים, ואין ציר סיבוב שיכול ליצור בעיות. בנוסף, העיצוב הזה אפשר לטושיבה לבנות לפטופ שמרגיש טוב מאוד בכל הקשור לאיכות ההרכבה שלו - הפלסטיק נוח למגע, וכל החיבורים מספיק קשיחים כדי לא לפחד שהרובוטריק יתפרק לכם בזמן הפיכתו ממחשב לטאבלט והחזרתו למקום.
אך בסופו של יום, לא מדובר בעיצוב אופטימלי. מכיוון שהמקלדת לא מתפרקת (המחשב נמצא בתוך הגוף ולא בתוך המסך, כפי שהיה צריך לקרות כדי שניתן יהיה לפרק אותו) העובי של המחשב במצבו כטאבלט הוא שיקול מהותי. וכשצריכים להצר את המחשב כמה שיותר - מגיעות הפשרות.
כך, המקלדת שלו לא מספיק טובה. היא אמנם לא קטנה מדי, אבל בנויה לא טוב. המקשים לא נוחים מספיק בגלל טווח לחיצה נמוך, ולא ברור מי החליט לשים שורה של מקשים (Page Up וחבריו) מימין לסוף המקלדת הסטנדרטי. זה מציק ומבלבל כשעוברים ממחשב למחשב. כך גם משטח המגע - הוא אולי רחב, אבל לא גבוה מספיק.
כבד מדי כטאבלט, לא נוח כלפטופ
וזו לא הבעיה הגדולה ביותר של המחשב. אין דרך נוחה לומר זאת, אבל הוא לא משהו בתור טאבלט. מדובר, בסופו של דבר, במוצר בעובי של כ-2 סנטימטרים (יותר משני אייפדים), ובמשקל של כ-1.5 קילוגרמים (גם כאן, יותר משני אייפדים). אז נכון, המסך שלו הוא מסך בגודל 12.5 אינץ', ולא 9.7 כמו באייפד, אבל הערך המוסף של הגודל הזה לא הופך את חווית השימוש ליותר נעימה או נוחה. הוא עושה את העבודה כטאבלט, אבל לא משתווה לטאבלט ייעודי.
ומה קורה אם מתעלמים מהאספקט הרובוטריקי של המחשב, ושופטים אותו כלפטופ לכל דבר ועניין? חוץ ממגרעות המקלדת, קיימת ב-U920T בעיה גדולה נוספת: המסך. הרזולוציה שלו, 1366x768, היא סטנדרטית לגודל הזה בטווח מחירים נמוך יותר, אך ממחשב יקר ניתן לצפות ליותר. מעבר לכך, המסך עצמו בינוני, עם זוויות צפיה לא טובות וצבעים לא חדים מספיק. הוא יעשה את העבודה, אבל לא תיהנו ממנו כמכונת מולטימדיה.
והאמת היא שהוא דווקא היה יכול להיות מכונת מולטימדיה לא רעה בכלל. עם מעבד i5 מהדור השלישי במהירות 1.7 גיגההרץ, ו-4 גיגהבייטים של זכרון, לא מדובר במחשב חלש. וגם ההחלטה לשים שטח אחסון פלאש בנפח 128 גיגהבייטים משתלמת - המחשב עולה, ופועל, מהר מאוד. הוסיפו לכך רמקולי סטריאו טובים מאוד, וחיי סוללה סבירים לגמרי (5-7 שעות בהתאם לשימוש), וקיבלתם פוטנציאל רב.
סיכום: השתתפות יקרה בניסוי שלא תמיד מצליח
אנחנו נמצאים בתקופה בה כל היצרניות שמחליטות להוציא לפטופים עם מסכי מגע מנסות דברים חדשים. לכל אחת מהן יש חידושים, וניתן להניח כי בעוד מספר חודשים - עת יגיע הדור השני של המחשבים האלה - ישולב בעיצוב שלהם פידבק מהדור הראשון. גם טושיבה, יש לקוות, תנסה לקחת את מה שלמדה ב-u920t ולשפר. אך נכון לעכשיו, קניית המחשב הזה היא השתתפות יקרה בניסוי שלא תמיד מצליח. מחיר המחשב ברשת באג הוא 6,384 ש"ח - סכום גבוה מאוד למכשיר שלא מצליח לתת חווייה אופטימלית באף אחת משתי התצורות שלו.