סטטוסים באילוז': הבלוג שצוחק על מזרחים בפייסבוק

אישה לבושה בשמלת מיני כסופה עם עיטורים שחורים, שמתחלפים בבד שחור שקוף למחצה באזור הבטן וכתף ימין, שערה מגולגל לכדור, עגילים גדולים לאוזניה וטבעות, צמידים ושעון לידיה, רגליה בנעלי עקב שחורות, ושפתיה משוחות בשפתון שמושך תשומת לב לרווח הגדול בין שיניה.

זוג על שפת הבריכה בתמונה ששוליה מעוטרים בסימני נשיקה בשפתונים בשלל צבעים. גבר בחולצת כפתורים אפורה, כיס מעוטר באיור מופשט וצווארון שחור, ששולי תמונתו מתפיידים ומתמזגים לתוך תמונה של פירמידה.

עיבוד מחשב של אישה בים, מחבקת קרפיון ענק.

אלו כמה מהכוכבים בעל כורחם של "סטטוסים באילוז'", בלוג המלווה בדף פייסבוק שסיסמתו היא "שערוריות וקירקסים – הסטאטוסים שהכי באילוז'. האנשים ה כ י יאפיםםם ברשתתת – כי שלמותת זו לא מילה ג ס ה !"

"אילוז' הוא סלנג הומואי למישהו שקצת 'מנותק מהמציאות', אז כמו שיש סטטוסים מצייצים, יש סטטוסים באילוז'", מסביר מנהל הדף האלמוני, שבחר להתראיים בעילום שם ולכן יכונה כאן "אילוז'". הוא מציג את עצמו כסטודנט תל-אביבי שמוקסם מסוג האסתטיקה הזאת. "זה משהו שאני עושה וחולק עם חברים כבר המון שנים. לפני פייסבוק הייתי אוסף תמונות עם אופי דומה מאתרים של מסיבות, פורומים וכו'. תכל'ס - רוב האנשים מסתכלים על התמונות ואומרים 'וואי, איזה אנשים ככה וככה' וישר מפעילים שיפוטיות - אני מסתכל על זה ואומר: לעזאזל - איזה סטייל הורס - איזה כיף שיש כל כך הרבה שוני וגיוון בנוף המקומי שלנו".

- למה אתה מסתתר?

"יש את הסיבה הברורה שסביר להניח שאם האנשים בתמונות ידעו מי אני באיזשהו שלב יכול להיות שיקרה לי משהו רע. נורא קל להפגע מכל זה. אני לא מאשים את מי שרואה את כל הפעילות הזו בתור 'לצחוק על אנשים', מבחינתי זה לא המצב, אבל בכל זאת - אני מרגיש שהמציאות מחייבת. סיבה שניה היא שאני פשוט נהנה מהאנונימיות. הבלוג תפס תאוצה מהר מאוד, והעובדה שכל המחמאות וההתלהבות נשארות במרחב הווירטואלי עושה לי ולבלוג רק טוב. הן לא משפיעות על התוכן לטובה או לרעה. אני אוהב את זה ככה".

"אני מאמין מי שרואה את כל זה כלעג כנראה לועג בעצמו", אומר אילוז', ואני מתקשה להאמין לו. "אני מתעקש על כך שלעג זה משהו שנתון לפרשנות אישית. מעבר ללהראות משהו קיים לא עשיתי שום דבר נוסף - לא נכתב על אף אחד מהאנשים מערכון, לא ציירתי להם איברים נוספים עם הפיינטר ותמיד הקפדתי שהתגובות מטעם הבלוג יהיו מעודנות וחסרות ביקורת, דרך אגב גם תגובות אובר פוגעניות (כמו שובניזם, בדיחות משקל וגזע) מצד גולשים מסויימים נמחקו".

- בכנות, אין בך שום לעג לאנשים האלה? הדף הזה נטול ציניות לחלוטין?

"בכנות אין פה לעג וציניות - אבל בהחלט יש פה shock value, זאת המציאות".

מבשר התופעה בארץ היה "סחים, הם בכל מקום", טמבלוג (בלוג טמבלר) שפעל לפני שנתיים ונתן סימנים בסחים – אנשי המיינסטרים שאוהבים דברים כמו שלמה ארצי, משפטי מחץ שחוקים ולהצטלם עם גלעד שליט. "הסחיות מייצגת את הישראלי הטיפוסי, הפוליטקלי קורקט וחסר המודעות", קבע מניפסט בלוג הסחים, שנכתב גם הוא בעילום שם. "הסחיות יכולה להתפרש אצל סחים כמשהו מגניב או צודק; הסחים טועים. בעוד שכוחות חדשניים שואפים תמיד להתקדם ולהרחיב את גבולות האפשרי, הסחיות תמיד תשאף אחורה ופנימה, אל המרכז, אל המשותף, אל הממוצע". בלוג הסחים הגיע לשיאו בחשיפת התמונות של החיילת עדן אברג'יל מדגמנת על רקע עצירים פלסטיניים כפותים, ונדם זמן קצר לאחר מכן.

"סטטוסים באילוז'" נראה כמו מוסף האופנה והלייפסטייל של "סחים", שמתעד אנשים שאת סגנונם אפשר להגדיר כקיטש לא מודע לעצמו (אי המודעות העצמית היא החטא הגדול ביותר של הסחים).

הז'אנר הביקורתי-לעגני הזה הוליד גם את pouchta.com (שנסגר) - בלוג ישראלי לתיעוד אנשים שהולכים עם פאוץ', ואת "אנשי וולמארט", בלוג ודף פייסבוק אמריקאי שעוקב אחרי לקוחות המעמד הסוציואקונומי הנמוך של רשת חנויות הכלבו הזולות וולמארט, ומתעד בלעג את אסונות האופנה שלהם, שמערבים דברים כמו קעקועים עודפים, תספורות גרועות ומשקל עודף שפוגש בדים אלסטיים בצבעים מחרידים.

עם זאת, גלישה ב"סטטוסים באילוז'" יכולה לתת את הרושם שהלעג (אם אכן קיים, בניגוד לתפיסתו של המפעיל) מופנה בעיקר אל בני עדות המזרח. הפעילה המזרחית-פמיניסטית ליהי יונה קובעת שמדובר בגזענות לכל דבר: "סטטוסים באילוז' הוא טאמבלר גזעני כי הוא בראש ובראשונה מאפשר לאוכלוסיה שבעיקרה היא אשכנזית (אבל לא רק) ללעוג לאוכלוסיה שברוב רובה היא מזרחית", היא טוענת. בראיון עם אילוז', הוא זה שהעלה את סוגיית הגזענות, כאשר ביקשתי שיספר על עצמו: "גדלתי בפריפריה בדרום, בעשור האחרון אני בתל אביב. זה ישמע פלצני ומעצבן אבל בשביל הטוענים לגזענות אולי כדאי לציין שאני חצי מזרחי".

"חלק מהמאבק המזרחי של השנים האחרונות הפסיק להתרכז בצורך השגוי, לדעתי, של להסביר למה מזרחים יכולים להתנהג כמו אשכנזים או לאמץ את כללי המשחק האשכנזיים (שהונחלו על ידי אשכנזים) ככללים הכרחיים", מסבירה יונה. "אם נלך על הסטריאוטפים החברתיים לרגע, איפוק, עידון וכדומה הם ערכים שמיוחסים בדרך כלל לאשכנזים, בעוד רגשנות, הבעת רגשות פומבית ו'חוסר עידון' הם ערכים שמיוחסים למזרחים. הפעולה הגזענית של סטטוסים באילוז' היא כפולה – קודם כל, יש כאן בחירה לשמר את הדיכוטומיה הזאת, ולדעתי לא במקרה נראה שרוב מי ש'נדגמו' לטאמבלר הם שייכים לעדה מסוימת. הדבר השני, ולדעתי היותר חשוב, הוא הייחוס השלילי לתכונות האלה, כאילו יש רע הכרחי בחוסר עידון וטוב הכרחי באיפוק".

"אני לא אשב פה ואגיד שהאתר לא יומרני או שהוא לא צוחק על אנשים – כי הוא כן, אבל יש לנו גבולות", אמר בזמנו אדם, אחד משלושת האחים שייסדו את "אנשי וולמארט", בראיון לאתר טיים מגזין. הגבולות שהגדיר: לא מפרסמים תמונות של נכים, אנשים שמנים שנאלצים להסתייע בקלנועיות, עובדים של וולמארט ואנשי כת האמיש.

גם לאילוז' יש קווים אדומים, אך אלו הוכתבו לו על ידי מושאי סיקורו והתקנון של פייסבוק. "לפני שבוע בערך קיבלתי הודעה מכמה אנשים שמופיעים בתמונות", הוא אומר. "מעבר לאיומים המשעשעים יותר ופחות כולם האשימו אותו בגניבת התמונות שלהם (בזמן שהעמודים שלהם פתוחים ללא הגבלות צפיה). תחשוב על זה רגע - מסתבר שיש המון אנשים שפשוט לא מבינים מה קורה פה בכלל, זה הארדקור".

"אני מבטיחה לכם אישית שתשלמו ביוקר על מה עשיתם באתר דרך התמונה שלי", איימה על אילוז' אישה שתמונתה פורסמה אצלו, "זה כרגע עובר למערכת הפייסבוק לתיקשרות ולמישטרה [כך במקור]". אחר איים וגם פרסם אזהרה לחבריו: "לכול החבריים תיזהרו יש נוכל בפייסבוק שמפרסם תמונות שלכם את הפייסבווק חסמו לו אבל יש לו דף שהשם שלו זה בלוג באיטרנט [כך במקור]".

"פייסבוק כבר מחקו את העמוד פעם אחת - הוא כרגע בהתחדשות", מסביר אילוז'. "לא ממש הוצגה לי סיבה ספיציפית מעבר לזה שגולשים התלוננו שהחומר בעמוד פוגעני וזה נוגד את התקנון שלהם. לא מצאתי יותר מדי הסברים למה נחשב פוגעני ומה לא. 'על הנייר' לא נעשה פה שום דבר לא חוקי או לעגני, בסך הכל צילומי מסך של דברים שכבר פתוחים לכל בפייסבוק, אני מניח שפוגעני פשוט נתון לפרשנות של פייסבוק".

- יצא לך לדבר עם אנשים ששלחו לך תלונות? הצלחתם להגיע להסכמה לגבי הסרת תמונות?

"לא ראיתי טעם בלנסות לנהל איתם איזשהו משא ומתן, הורדתי את התמונות שלהם והקפאתי את האתר לכמה ימים. מעכשיו השמות יטושטשו ונראה משם לאן זה ילך".