31 אלף אנשים בשעה מצטרפים ל-Ello, רשת חברתית שמתגאה בכך שהיא לא מוכרת מידע על משתמשיה, לא מציגה פרסומות ולא מתאימה לכל אחד. עדיין מוקדם מדי לקבוע אם היא מאיימת להפוך ל"פייסבוק" החדשה, או שגם היא תישאר רשת-נישה מצומצמת, אבל כרגע לפחות היא הדבר הכי נכון ברשת.
Ello בת השנה וחצי הוקמה במקור כרשת חברתית פרטית לקבוצת האמנים והמתכנתים שהגו ויצרו אותה, והיא נפתחה לציבור בחודש שעבר בשיטה מעוררת הבאזז שגוגל אוהבים להשתמש בה - הצטרפות בהזמנה בלבד. מאבקן של מלכות דראג בפייסבוק (בגלל האילוץ להשתמש רק בשמות אמיתיים) הצית את שריפת הקוצים שהיא Ello, והדלק שמזין אותה הוא הכעס וחוסר שביעות הרצון של משתמשי פייסבוק. בתחתית המניפסט הקצר של Ello מופיעה תמצית ההבדל המוצהר בינה לבין רשתות חברתיות אחרות: "אתם לא מוצר".
בעקבות הדראג-קווינס
המוח מאחורי Ello הוא המעצב והיזם פול בודניץ, שהקים את קמעונאית הצעצועים האיכותיים קידרובוט ואת האופניים המעוצבים שנקראים על שמו. "בואו נקים אחת משלנו, ונזמין את החברים שלנו אליה", שיחזר בודניץ בראיון לניו יורקר את שיחתו עם חבריו המעצבים לפני שנה וחצי, שבה נולדה Ello. ואכן, הרשת שימשה את בודניץ וחבריו, אבל זכתה להתעניינות מגולשים נוספים, שביקשו להצטרף אליה. הקבוצה עבדה על פיתוח גירסה לציבור, ובאוגוסט פתחה את השערים לגולשים שביקשו להצטרף.
השריפה פרצה, כאמור, בתחילת החודש. פייסבוק התלבשה על מלכות דראג והשעתה פרופילים של מאות מהן, עד שיחליפו את שם הפרופיל לשם האמיתי שלהן, בהתאם למדיניות השמות האמיתיים שלה. הדראגיסטיות פתחו במאבק מתוקשר נגד הרשת החברתית המפלצתית בת 1.32 מיליארד המשתמשים, וחלקן עזבו ל-Ello - רשת חברתית שלא דורשת שמות אמיתיים ומצהירה על עצמה כ"ידידותית לפורנו" - כלומר, פתוחה לפרסומים למבוגרים, שאסורים בפייסבוק וברשתות נוספות בגלל שתכנים כאלו מבריחים מפרסמים גדולים, שרוצים סביבה "ידידותית לכל המשפחה". הפרסום הרב שמאבק הדראגיסטיות זכה לו גרם להצפה של Ello, עד שמפעיליה נאלצו להגביל זמנית את חלוקת ההזמנות למצטרפים חדשים.
כמו טוויטר, עם תמונות ובלי פרטיות
"זה כאילו בקטע סטימפאנקי קצת, כאילו מישהו ניסה לדמיין איך היית נראית רשת חברתית אם היו ממציאים אותן בשנות החמישים או משהו כזה", כתב פעיל הרשת שחר אבן-דר מאנדל בפרופיל ה-Ello הטרי שלו על החוויה הוויזואלית של הרשת החדשה. Ello מעוצבת במינימליסטיות בשחור-לבן-אפור, שקטה הרבה יותר מהרעש שמאפיין את פייסבוק. אפרופו רעש, את החברים באלו אפשר למיין לאחת משתי קטגוריות - "חברים" ו"רעש", שמאפשרות למשתמש לבחור בכל רגע נתון אם הוא רוצה לראות בפיד את התכנים של חבריו או את ה"רעש", הפרדה שלא קיימת בפייסבוק.
הפונקציונליות ב-Ello מינימלית כמו העיצוב. אין דפי עסק, אין אירועים, אין קבוצות - רק משתמשים וסטטוסים. לצד כל משתמש אפשר לראות אחרי מי הוא עוקב ומי עוקב אחריו, טרמינולוגיה דומה לזו של טוויטר, ופחות מחייבת מה"חברים" של פייסבוק. כמו כן אפשר לראות כמה פוסטים הוא פרסם.
Ello מאפשרת להעלות סטטוסים טקסטואליים, ובניגוד לפייסבוק, מתירה גם עיצוב מינימלי - הדגשה (bold), אותיות נטויות (italics) והיפר-קישורים. אפשר לערוך סטטוסים לאחר פרסומם. Ello מאפשרת לפרסם בסטטוסים תמונות, כולל גיפים מונפשים, ולא משטחת אותם לפריים בודד ונטול תנועה כמו שפייסבוק עושה. בתחתית כל סטטוס נכתב מתי הוא פורסם, כמה אנשים ראו אותו וכמה הגיבו.
היחס לתגובות ב-Ello שונה מזה שבפייסבוק. ב-Ello התגובות סגורות כברירת מחדל, וכדי לצפות בהן צריך להקליק על האייקון מתחת לסטטוס, בעוד שבפייסבוק התגובות על פי רוב פתוחות ומוצגות בפיד עצמו. בעוד פייסבוק מאפשרת לפרסם תמונות בתגובות, התגובות ב-Ello טקסטואליות בלבד. בפייסבוק אפשר לתת לינק ישיר לתגובה מסויימת. ב-Ello לא. Ello מאפשרת לסגור את התגובות כך שאיש לא יכול להגיב - אולם הדבר חל על כל הפרופיל, ולא על סטטוסים ספציפיים. בפייסבוק אפשר למנוע באופן גורף תגובות של מי שאינם חברים של המשתמש, אולם אין אפשרות למנוע תגובות לחלוטין.
ועוד משהו משמעותי: ב-Ello אין לייק. שיטת האינטראקציה העצלה והמינימליסטית, שמאפשרת לסמן סטטוס או תגובה כמעניינים בלי להוסיף תוכן לסימון, לא קיימת. אם אתם רוצים לספר למשתמש שאתם אוהבים את הסטטוס שלו, תצטרכו לפרסם תגובה.
מבחינת פרטיות, משתמשי Ello יכולים לבחור אם הפרופיל שלהם יוצג לכל גולש, או רק לחברים ב-Ello. הסטטוסים כפופים לאותה חוקיות, ואין אפשרויות מתקדמות, כמו בפייסבוק, של הגבלת צפייה לכל סטטוס בנפרד. בקיצור, Ello לא באמת מספקת פרטיות למשתמשיה. כל מי שירצה יוכל להצטרף לרשת, לאסוף מידע על המשתמשים ולעשות בו שימוש, וכל זה בלי לשלם ל-Ello.
אז איפה הכסף?
האם Ello מצאה דרך לעשות כסף בלי למכור מידע על משתמשיה ובלי להציג להם פרסומות? אראל בלקן מפקפק בכך. בלקן עובד על מימון-קהל ל"אינדי פון", טלפון סלולרי שייתן למשתמשיו שליטה במידע שהוא אוסף, וימנע שימוש לרעה בו על ידי חברות טכנולוגיה ופרסום. בודניץ התלהב מהמניפסט של "אינדי פון", ובחודש מאי פנה לבלקן וביקש ממנו לייעץ ל-Ello. בשתי שיחות סקייפ שערך עם אנשי Elloהעלה בלקן את חששותיו מהרשת החברתית שלהם: "אמרתי להם שאני מוטרד מכך ש-Ello אינה free במובן של חירות, ושהיא ריכוזית. הובטח לי שהם מודעים לכך שזה לא אידיאלי, ושפשוט אין להם משאבים לעשות זאת בדרך אחרת כרגע".
בלקן אומר שבזמנו לא ידע ש-Ello גייסה 435 אלף דולר מקרן ההון-סיכון FreshTracks Capital, מידע שנעדר גם מעמוד האודות של הרשת החברתית, ושנחשף על ידי היזם והבלוגר אנדי באיו בפרופיל ה-Ello שלו. "אני יכול רק לשער שהם היו תמימים בנוגע למשמעות של קבלת כספי הון סיכון עבור פרויקט כזה. שזה, אם להיות בוטה, המסמר בארון הקבורה שלו", כתב בלקן. הוא הסביר שברגע שנכנסו משקיעים, המטרה שלהם היא לעשות אקזיט רווחי, ולשם כך הם ימכרו את המשתמשים, שמספרם הוא זה שקובע את ערכה של הרשת החברתית (במיוחד לאור העובדה ש-Ello לא מציגה שום חדשנות טכנולוגית, כך שאיש לא ירכוש אותה כדי להשתמש בקוד שלה או לגייס את המתכנתים שלה). האפשרויות העומדות בפני Ello, לפי התחזית הפסימית של בלקן, הן להיכנע לפרסומות, למכור את השליטה לגופי הון סיכון או חברות שיכניסו פרסומות בעצמן, או לגווע מחוסר מימון.
קיירן קרוס, שותף בקרן FreshTracks Capital, צחק לשמע הרעיון שהקרן שלו תכריח את Ello להכניס פרסומות. בראיון לגיגהאום הוא אמר: "אנחנו עוסקים בהון סיכון בדרך שמעט מאוד אנשים עוסקים בו. אנחנו קרן קטנה. אנחנו סבלנים, יש לנו אופק אקזיט ארוך, היו לנו כמה הצלחות, אנחנו בסביבה מזה זמן מה". טוד ברגר, ממייסדי Ello, הבהיר: "יש שבעה שותפים ואנחנו מחזיקים ב-82-84% מהחברה, אז אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו".
אז מאיפה יגיע הכסף? בדף הכניסה לפייסבוק כתוב: "הירשמו. זה בחינם, ותמיד יהיה". לא כך ב-Ello. המודל העסקי של הרשת, שהמייסד בודניץ הציג לקרוס בפגישה שערכו לפני שנה, יתבסס על גביית כסף מהמשתמשים. Ello יתבקשו לשלם עבור הוספת פיצ'רים חדשים לאתר, כולל פיצ'רי פרטיות. ברגר הסביר זאת בראיון לגרדיאן: "לפרטיות יש מחיר, ולחלק מפיצ'רי הפרטיות המתקדמים שלנו תהיה תווית מחיר".
"אז הנה מה שאני עושה: אני עוזב את Ello", סיכם בלקן המאוכזב את הפוסט שלו. "לפני שהיא תוכל לגדול. לפני שהיא תוכל לבצע אקזיט. ואני מציע שתעשו כמוני. או, יותר טוב, אל תצטרפו אליה מלכתחילה".
נדמה שחברי אומת הרשת הישראלית שמתלהבים מ-Ello(ואני בהם) הם אותם אנשים שהתלהבו מפייסבוק, טוויטר, גוגל פלוס, ג'ימייל וכו' בתחילת דרכם - מאמצים מוקדמים שרוצים להיות שם כשמשהו חדש מתחיל ולתפוס שם משתמש מוצלח, סמל סטטוס נחשב בקרב אנשים מסוגם. הנהירה הזאת מבטיחה לאלו תשומת לב רבה בתקשורת ובדיבורספירה האינטרנטית העברית, אבל לא יותר מכך. Elloהיא רשת חברתית מוגבלת ביותר, ואומת הרשת הישראלית לא ממהרת לשלם על שירותי אינטרנט, כך שעתידה של Elloבישראל נראה עגום.
נתראה שם?