"ההורים שלי גילו בדו"ח כרטיס האשראי שלהם חיוב מהיום ע"ס 2,200 ש"ח (!!) מפייסבוק", דיווחה השבוע בבהלה הגולשת דולה יבנה בפייסבוק שלה, "ככל הנראה מקור החיוב הוא משחק ששיחק האחיין המתוק שלי (בן שש וחצי) אתמול והיום".
איך מוביל משחק תמים לחיוב של אלפי שקלים? מדובר ב- In App Purchase, ובעברית "רכישות בתוך האפליקציה", אפשרות שיש למפתחי אפליקציות להכניס כסף על ידי מכירת מוצרים וירטואליים שונים, שניתנים לרכישה מתוך האפליקציה עצמה. במשחקים אפשר לקנות, בין השאר, עוד חיים, רמזים ושלבים נוספים. הכסף הקטן הזה מצטבר לסכומים עצומים - לא רק אלפי שקלים מהחשבון של משפחת יבנה, אלא גם, לדוגמה, 1.33 מיליארד דולר ברכישות בתוך האפליקציה במשחק הפופולרי קנדי קראש סאגה ב-2014.
החשבוניות ששלחה פייסבוק באימייל לאמה של יבנה, ברכה, חושפת את רשימת הקניות של האחיין הפעלתן: יום ראשון, 18:44, רמזים במשחק Mahjong Towers ב-11.96 שקל; ב-18:50 נפתח מסע שופינג ב-Angry Birds Friends עם 4,200 מטבעות ציפורים ב-79.70 שקל, שש דקות אחר כך רוגטקה מוזהבת ב-19.89 שקל ודקתיים מאוחר יותר עוד 11 אלף מטבעות ציפורים ב-159.43 שקל. הקניות המרובות כנראה עייפו את הפעוט, שחזר למחרת למסע קניות ב-Bubble Land עם שם 4,000 "מזומן" ב-797.37 שקל, רכישה שחזר עליה תוך פחות מדקה. אחרי מנוחה של שלוש שעות עבר השופוהוליק הצעיר לסוליטר לייב ורכש 10 שרביטי קסמים (39.87 שקל), ועוד 32 (79.74), ועוד 40 (159.47) ושוב 32 ושוב 40 ולגיוון 160 שרביטי קסמים (378.75) ולקינוח עוד 40, כל זה בפרק זמן של ארבע דקות, ובסך הכל כמעט 3,000 שקלים, שחלק מהם חויבו כבר בכרטיס האשראי של הזוג, כאמור.
"אמא שלי לא היתה מודעת לשום בקשה לחיוב או פעילות חריגה בזמן שהוא שיחק", אומרת דולה יבנה. אז איך הצליח הילד לשלם על הרכישות? "פרטי הכרטיס היו להם במערכת מלפני כשנה, אז שילמה אמי כמה שקלים עבור משחק אחר, ביודעין".
"איננו ממליצים לאפשר לבני משפחה להשתמש בפייסבוק שלכם"
ברכה יבנה הגישה לפייסבוק ערעור על החיובים: "הרכישות הללו בוצעו על ידי **נכדי בן השש וחצי** (שאפילו לא מדבר אנגלית!). לאיש מאיתנו לא היה מושג שאני מחוייבת". פחות משעה אחר כך, ואחרי שפנינו לקבל תגובה רשמית מהחברה, יבנה קיבלה רצף של הודעות על זיכויים על החיובים השונים, שבהן נכתב כי "מאחר ש[שם האפליקציה] לא הגיבו עדיין, אנחנו נותנים לך החזר מלא של [סכום החיוב]". נציג בשם סיד כתב לה ש"זיכיתי את החיוב(ים) לאמצעי התשלום העיקרי שלך כדי לפצות על הבלבול שעשוי היה להיות לך בביצוע הרכישה", ציין כי "זהו החזר חד-פעמי, כך שלא תוכלי להגיש אחד נוסף אם יתבצעו חיובים לחשבון הפייסבוק שלך על ידי מישהו ממשק הבית שלך או מישהו שאת מכירה". הוא צירף אוסף טיפים לשמירה על אבטחת מידע בפייסבוק ולינק להסרת כרטיסי אשראי וחשבונות פייפאל שמקושרים לחשבון הפייסבוק.
בתגובה ראשונית לפנייתנו, לפני בירור הפרטים המלאים, הדוברות של פייסבוק שלחה לנו לינק לעמוד עם הסברים לגבי שימוש של ילדים במשחקים וחיובים שהם מבצעים. תחת הכותרת "האם אני יכול לתת לילד שלי לשחק במשחקים בחשבון הפייסבוק שלי?" נכתב שם: "אנו ממליצים לנהל דיון פתוח וזהיר עם בני המשפחה על אופן השימוש וביצוע הרכישות בפייסבוק. כדי להגן על הפרטים האישיים ועל פרטי התשלום שלך, איננו ממליצים לאפשר לבני משפחה או חברים להשתמש בחשבון פייסבוק שלך מכל סיבה שהיא. אם כבר שמרת פרטי כרטיס אשראי או PayPal בחשבון שלך, תוכל לבצע רכישות עתידיות מבלי להזין שוב סיסמה או פרטי תשלום. אם שמרת אמצעי תשלום ואתה סבור שבן משפחה או ילד שיחק בעבר במשחקים בחשבון הפייסבוק שלך, הקפד לצפות בהיסטוריית הרכישות שלך כדי לאמת את החיובים".
תביעה ייצוגית נגד פייסבוק
סוגיית הרכישות של ילדים באפליקציות מטופלת בארה"ב רגולטורית ומשפטית. ב-2012 הגישו שני ילדים והוריהם בקשה לתביעה ייצוגית נגד פייסבוק, על שאיפשרה לילדים לחייב את כרטיסי האשראי והדביט של הוריהם לקנות את המטבע הווירטואלי פייסבוק קרדיטס, וסירבה להחזיר את הכסף בנימוק שהמדיניות שלה היא ש"כל המכירות סופיות". אחד הילדים קיבל רשות מאמו לקנות במשחק נינג'ה סאגה ב-20 דולר, אך זו חויבה במאות דולרים על קניות שהוא חשב שהוא מבצע באמצעות כסף וירטואלי בתוך המשחק. הילד השני לקח בלי רשות את כרטיס הדביט של הוריו ובזבז 1,059 דולר. "אף שאין ספק שקטינים מסויימים עשויים לרצות להמשיך לבצע רכישות בכרטיסי אשראי או דביט שאין להם רשות להשתמש בהם, רצון כזה לא יכול למנוע מהתובעים לדרוש שהמדיניות של פייסבוק תעמוד בדרישות החוק", כתבה בחודש שעבר השופטת המחוזית בת' לבסון פרימן מסן חוזה, קליפורניה. היא אישרה את התביעה הייצוגית, וקבעה דיון בתיק בחודש אוקטובר.
בתחילת 2014, בעקבות תלונה של רשות הסחר הפדרלית (FTC), הסכימה אפל לזכות צרכנים שילדיהם ביצעו רכישות בתוך אפליקציה ללא רשותם, בסכום מינימלי כולל של 32.5 מיליון דולר. ביולי אשתקד תבעה הרשות את אמזון על אותה עבירה, אחרי שזו הודיעה שלא תתפשר כמו אפל, בנימוק שפשרה תפגע בחדשנות בתחום.