שופינג אונליין. ShutterStock
שופינג אונליין(צילום: ShutterStock)

שופינג של חלוצים: כך הפכו הישראלים מחסכנים לחיות שופינג

ישראל חוגגת 73 בשנה שתיכנס לספרי ההיסטוריה, ככזאת שבה הרגלי הצריכה שלנו השתנו ועברו טוטאלית אל הרשת. יום העצמאות הוא הזדמנות מצוינת לחזור לאחור ולבחון כיצד הפכנו מעם צנוע שהסתפק בשווקים ובסוסיתא לחיות רשת עם צמא עצום לשופינג

15/04/2021

הצרכן הישראלי המצוי ביסס לעצמו עם השנים תדמית מסוימת - השנה לצאת "פראייר". הישראלים הם בעלי חיבה למבצעים ומזוהים כצרכנים קולניים שאוהבים לקנות, והרבה. בשנים האחרונות אנחנו גם מזוהים כצרכנים שמוכנים ליטול סיכונים ולא חוששים להתנסות במוצרים חדשים ובעלי חיבה יתרה לגאדג'טים, טכנולוגיה וחדשנות.

לא תמיד זה היה ככה.

לעוד כתבות בנושא יום העצמאות ה-73:
מטהיטי, לבנון וטורקיה: ההיי-טקיסטים שעלו לסטארט-אפ ניישן
חגים שרואים משם: "כשנמצאים בחו"ל, האהבה למדינה רק גדלה"
מקריית שמונה ועד אילת: מטס יום העצמאות של חיל האוויר בתמונות

פעם היינו לוקחים את העגלה האמיתית, לא הווירטואלית(צילום: ShutterStock)

כשהקולקטיב חשוב מהאינדיבידואל

בימים שקדמו לקום המדינה ועשרות שנים אחריה, הצרכנים הישראלים היו מזוהים עם צניעות וחסכנות, כאשר מרבית הצריכה הוקדשה למוצרי צריכה בסיסיים ומזון. באותם ימים, ערכי היסוד בהם התמקדה המדינה הם התיישבות, ביטחון וסוציאליזם וכך גם התנהלה הכלכלה. המזון היומיומי הפך לנושא אידיאולוגי שעמד במרכזו של השיח הלאומי בשנים הראשונות לקיום המדינה. עם הכרזת משטר הצנע לאחר הקמת המדינה, הפכה התזונה לנושא ציבורי עוד יותר ומנגנוני חלוקת תלושי המזון הקצינו עוד יותר את הרגלי הצריכה הסוציאליסטיים.

בימים אלה הקולקטיב היה חשוב מהאינדיבידואל. הגישה הזאת השתנתה עם השנים, כאשר העליות המאוחרות מאירופה החלו להגיע ארצה. העולים ממרכז אירופה, הטביעו את חותמם על חיי המסחר הקמעונאי, הן כסוחרים והן כצרכנים. הרגלי הצריכה שהביאו עמם עוררו תחילה התנגדות וביקורת, אך למרות זאת השפיעו על חיי המסחר ועל סגנון החיים העירוניים שאנחנו מכירים היום. בצד הקיוסקים הוותיקים ומטבחי-הפועלים החלו להופיע גם בתי-קפה, קונדיטוריות ומעדניות, יחד עם מנהגים של צריכה ותרבות-פנאי, שלא היו מוכרים בארץ קודם לכן.

באותן שנים קמו הצרכניות הראשונות שהציעו על מדפי עץ מבחר דל למדי של מוצרים, בעיקר קופסאות שימורים. לאספקת צריכת המזון התפתחו בארץ בשנות ה-40-30 מספר מוקדים ושווקים. כעשר שנים לאחר קום המדינה נפתח הסופר-מרקט הראשון בישראל ו"המשביר לצרכן", יחד עם רשת "השקם", יצרו מהפכת ענק בהיסטוריה של תרבות הצריכה בארץ, כאשר החלו את פעילותן של חנויות הכל-בו הראשונות. במקביל, קמו חברות ומפעלים שהחלו לבסס את המשק והכלכלה הישראלית כגון תנובה, אסם, שמן, דובק, קפה עלית ועוד.

חברות רבות שהוקמו באותן שנים מהוות גאווה של ייצור כחול-לבן עד היום, רק שבעבר התנהלו בעבודת כפיים ובהעסקת מאות פועלים וכיום, באמצעות חידושים טכנולוגיים, משלבים מכונות מתקדמות. כך לדוגמא, חברת סוגת מהמובילות בשיווק והפצה של מוצרי מזון, שהם חלק בלתי נפרד מכל מטבח בישראל מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. מאז הקמתה, המפעל של סוגת המשתרע על פני שטח בן 100 דונם באזור התעשיה של קריית גת, שימש כמפעל לייצור סוכר מסלק שגדל בשדות בדרום הארץ. בהמשך הוקם בו גם בית אריזה משוכלל, שהיה בית האריזה הראשון בישראל. כיום, באמצעות ציוד מתוחכם מהחדישים בעולם, החברה היא מהמובילות בישראל בשיווק מוצרי מזון והמגוון שלה התרחב באופן משמעותי וכולל, נוסף על סוכר, גם סוגים רבים של אורז, מגוון רחב של קטניות, קמח לשימושים מגוונים ועוד. לדברי יעל פודולסקי, מנהלת השיווק של סוגת: "סוגת התפתחה ביחד עם מדינת ישראל וגאה להעניק לצרכן הישראלי מוצרי מזון איכותיים, המתאימים לטעמם ולצרכים המשתנים, המיוצרים ונארזים בטכניקות מתקדמות כדי לוודא את האיכות והטעם של חומרי הגלם המשובחים ביותר לאורך כל הדרך - מהשדה ועד לצלחת".

מי בכלל חשב על קניונים? רחוב אלנבי בשנות ה-20(צילום: GettyImages)

צורכים הרבה מעבר לנדרש

יש חברות שהוקמו עוד לפני קום המדינה, כמו חברת "מלח הארץ" אשר נוסדה ב-1922 כמפעל חלוצי וציוני בעתלית. מאז הפכה החברה ליצרנית המלח המובילה בישראל, עם מגוון מוצרי מלח ייחודיים לתעשייה, לצרכנים, לשוק המקומי וליצוא. המלח של מלח הארץ מופק בתהליך הצור טבעי שהוא חלק בלתי נפרד מחזון החברה, אשר מאז הקמתה פועלת לשמירה על האיזון שבין התעשייה לסביבה. במשך עשרים שנותיו הראשונות התבסס הייצור במפעל על עבודת כפיים עם מיכון מינימאלי. ב-1957 הפך למפעל מודרני יותר: הוקמו בריכות חדשות, נסללו דרכי גישה לרכב בין הבריכות והוכנס ציוד מכני לאיסוף המלח שקיצר משמעותית את תקופת האיסוף. כיום, "מלח הארץ" הינה חברת המלח המובילה בישראל, הפועלת גם בשוק הבינלאומי עם יצוא ליותר מ-20 מדינות ומגוון מוצרים עשיר, איכותי ומתקדם. בין פיתוחיה החדשניים ניתן למצוא מוצרים קולינריים ובריאותיים דוגמת מלח מופחת נתרן, מלח מועשר ביוד ומטחנות מלח עם תבלינים.

אי שם בתחילת שנות ה־90, עם התחזקותם של הטלוויזיה המסחרית והמותגים העולמיים, הצרכנות המקומית החלה לאבד מהישראליות והחן המקומי שלה. הגלובליזציה הפרסומית הכניסה טעם בינלאומי ששינה את הצרכנות הישראלית למה שהיא היום, מיושרת עם יתר המדינות המודרניות בעולם. כיום החברה הישראלית מציבה את האדם במרכז ואנו צורכים הרבה מעבר למה שאנחנו צריכים ואף אוהבים מותגים. בפועל, הסיבות לרדיפה אחרי העונג הן עמוקות יותר וכנראה מתקשרות עוד להיסטוריה שלנו.

מסוסיתא לטסלה

הצרכן הישראלי מעריך חדשנות, אשר נתפסת בעיניו ביטוי לעדכניות, לחיבור ל"עולם הגדול" ולהצלחה אישית בהווה ובעתיד. דוגמה לכך אפשר לראות בענף הרכב, אשר עבר תמורות רבות מאז עלתה הסוסיתא על הכביש בסוף שנות ה-50. "היו אלה יצרניות אמריקאיות כפורד שהחלו להגיע ולאחריהן גם מספר אירופאיות וכמובן היפניות האמינות. בסוף שנות ה-90 הגיעו גם הקוריאניות המפגינות דומיננטיות גם בימים אלה. ניתן לומר שעם השנים הפכו הרכבים טכנולוגיים יותר, עמידים יותר ובטוחים יותר", מספר מאיר אוחיון מנכ"ל משותף ברשת אוטודיל, ומוסיף: "במהלך שנות ה-90 החלטנו, תומר דותן ואנוכי, לייבא לישראל את שיטת הטרייד-אין המוכרת מארצות הברית לישראל ותוך מספר שנים קניית רכב יד שנייה הפכה להיות מיינסטרים במולדתנו.

"אם בשנות ה-80 היינו קונים רק 'יד ראשונה מרופא' וקנייה מסוחרי רכב במגרשים הייתה נחשבת מהלך טיפשי או אמיץ במיוחד, היום רוב העסקאות בענף נעשות בדרך זו, ביחס שבו על כל מכונית חדשה יש 2-2.5 מכוניות משומשות והן כוללות מעטפת שלמה שנראית כמעט מובנת מאליה בעידן של היום - ממש כמו לקנות רכב חדש, רק בתקציב צנוע יותר. בשנים האחרונות מכוניות על כגון אסטון מרטין, פרארי, בנטלי ולמבורגיני הפכו לחלק מהנוף שרואים בכבישי ישראל, לצד רכבים חשמליים כגון טסלה שנחתו ממש לאחרונה, עדות נוספת לכך שהפכנו לחלק בלתי נפרד מתרבות רכב גלובאלית מתקדמת. בנוסף, ישראל מתגאה בתעשיית אוטו-טק מפוארת המפתחת טכנולוגיות לעולם כולו".

איזו התרגשות אחזה בנו כשהן הגיעו לארץ. מכוניות טסלה בנמל אשדוד(צילום: ש.י)

תכירו: מציאות מעורבת

תעשיית הקניונים החלה בארה"ב בשנות ה-20 וחדרה לראשונה לישראל בשנת 1985, אז נפתח קניון איילון ואחריו צמחו הקניונים כפטריות אחרי הגשם. "תרבות הקניונים הפכה בזמן קצר למאוד פופולארית ואהובה אצל הצרכן הישראלי, ואלו מהווים עבורם בילוי חברתי, כאשר אלמנט הקניות הפך למשני. בשנים האחרונות אנו רואים עלייה בתרבות צריכת האונליין, אך גם עכשיו, לאחר משבר הקורונה שהביא לצמיחה ברכישות בדיגיטל, אנו רואים כי הצרכן הישראלי לא מוכן לוותר על הקניונים ועל החוויה הממשית שאף מחשב לא יכול לספק" מסביר דרור יונה, מנכ"ל קניון רננים.

בעת התפתחות המסחר האלקטרוני בשנות ה-90, צמחה מגמת האיקומרס המאפשרת לבצע רכישות ללא צורך במפגש של המוכר עם הקונה, או להציג את המוצרים בחנות קיימת ובכך לחסוך את התנועה הנדרשת ממקום למקום כדי לבצע פעולת קנייה. מסוף שנות ה-90 גם הצרכן הישראלי גילה את עולמות האיקומרס ומאז השוק הזה פורח ומגלגל מיליארדי שקלים מדי שנה. כמדינה שנחשבת לסטארט אפ ניישן וחובבת שופינג, אין זה פלא שמעל ל-30 חברות בינלאומיות בתחום האיקומרס, בחרו לרכוש חברות ישראליות או להקים פה מרכז פיתוח של האיקומרס. לאורך השנים הצרכן הישראלי התאהב ברכישות באונליין והתחיל לרכוש ולהזמין כמעט הכל דרך האינטרנט, החל ממוצרי צריכה מהסופר מרקט ועד רהיטים, כאשר משפחה ישראלית ממוצעת מוציאה מאות שקלים מדי חודש במגוון אתרי איקומרס בארץ ובעולם.

"בעבר הייתה הפרדה ברורה בין העולם הפיזי והעולם הווירטואלי, כאשר העולם הפיזי סיפק לצרכנים חוויה אינטראקטיבית שכוללת מגע, שמיעה, ריח, ראייה וכיו"ב, והעולם הווירטואלי סיפק חוויה מצומצמת ומוגבלת. בשנים האחרונות אנו נחשפים לסוג חדש של טכנולוגיות המאפשרות שילובים שונים בין שני העולמות הנ"ל ויוצרות עולמות של מציאות מעורבת: העולם הווירטואלי נעשה מוחשי הרבה יותר, כולל בתוכו אוואטרים של המוכר והקונים, אפשרות להתבונן במוצרים בתלת-מימד, לנסות אותם ולגעת בהם. האינטראקציה בעולם הווירטואלי נותנת תחושה ריאליסטית שמצמצמת את הפער בין שני העולמות, הפיזי והווירטואלי, וגורמת לטשטוש ביניהם. לכן, ההבדל בין קניית מוצרים בחנות פיזית ולבין קנייתם בחנות וירטואלית כבר אינו משמעותי, דבר שגורם להעדפה של הנוחות והגמישות של קנייה בחנות וירטואלית", מסבירה ד"ר נירית גביש, ראש המרכז לחינוך הנדסי וליזמות וחוקרת בתחום ממשק אדם-מחשב במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.

גביש מדגימה: "לא מזמן הכריזה חברת מייקרוסופט על השקת Microsoft Mesh - פלטפורמת מציאות מעורבת המחברת באופן וירטואלי בין אנשים וחפצים ללא תלות במיקומם הפיזי. פלטפורמה זו הינה המשך ישר של "הולולנס" שבו מתאפשרת אינטראקציה עם הולוגרמות שנראות מוחשיות. אין ספק שאלו ניצנים ראשונים בתחום ובעתיד הקרוב מאוד נזכה לראות ולחוות טכנולוגיות נוספות, שיקרבו אותנו עוד יותר לדבר האמיתי".

בהתאם לביקוש העולה, קמו בארץ אלפי חברות איקומרס וגם חברות ותיקות ומוכרות החלו למכור באונליין. בשנת 2009 הושק אתר בינלאומי בשם גרופון, אשר אפשר לראשונה לצרכנים
לרכוש אינספור עסקאות למגוון עצום של פעילויות ומוצרים חדשים - בין אם בתפוצה ארצית או בתיירות לחו"ל, והכול במחירים משתלמים מתמיד בזכות כוח הקנייה הקבוצתית. בארץ נפתח אתר GROO, תחילה כ'גרופון ישראל' וייסד מהפכה צרכנית- שוברים המקנים הנחות גדולות לאלפי בתי עסק: מסעדות, מכוני כושר, אטרקציות, הופעות, נופש בחו"ל ובישראל, מחשבים, ריהוט, מתנות ועוד. "מאז שהקמנו את GROO הצענו לצרכנים הישראלים מאות אלפי עסקאות ולמדנו להכיר את אופיים הייחודי. הקהל בארץ אוהב לגלות מקומות בילוי ואטרקציות חדשות, להתנסות בחוויות, מחפש מוצרים מבוקשים במחירים אטרקטיביים ולא מתפשר על שירות טוב ופלטפורמות דיגיטליות נוחות" מספר תומי שנפלד, מנכ"ל GROO.

מדינת ישראל ידעה עד היום שמונה תקופות של משברים כלכליים חמורים וקשים. השנה האחרונה ומשבר מגפת הקורונה, שינו גם הם את התנהגות הצרכנים, כאשר תחום האיקומרס הגיע לשיאים חדשים. לדברי דורין פישר, סמנכ"לית השיווק של QUIK שירות סופר אונליין, השחקן השלישי בגודלו בתחום קניות הסופר באונליין בישראל, "מגבלות התנועה והריחוק החברתי הביאו קהלים חדשים להתנסות ברכישות באון-ליין והעצימו את הרגלי הקנייה הנ"ל. הקורונה למעשה שימשה כזרז למגמה שרק הלכה והתגברה באופן עקבי, במיוחד בשנים האחרונות. אם משווים את שנת 2020 לקודמתה, זיהינו עליה של כ-400% ברכישות סופר באון ליין. גם כאשר הסופרים פתוחים, ניתן לראות בבירור מגמה של העדפה ברכישה מקוונת. הצרכנים בארץ אוהבים לבלות ולנצל את הזמן שלהם בחוכמה, ונסיעה לסופר הפכה למטלה שניתן לבצעה בקלות, לחסוך זמן יקר וכסף, ולקבל מוצרים איכותיים ושירות מצוין עד הבית".

"אנחנו עדים לשינוי מהיר בהתנהגות הצרכנים שהאיצה המגיפה. שינוי שבא לידי ביטוי בהעדפות הרכישה ובביקוש למוצרים, המשתנים בהתאם לצרכים שמכתיבה השעה", מוסיף שנפלד, "הצרכנים בארץ התרגלו בתקופה האחרונה שפשוט יותר להיכנס לאתרי האיקומרס ולבצע הזמנות מבלי להתאמץ ולצאת לחנויות. בשנה האחרונה צפינו בשבירת הרגלי צרכנות של שנים כאשר אנשים החלו להקים חדרי כושר ביתיים, השקיעו בעיצוב הבית כבילוי וצורך רגשי לכל דבר ועוד. בנוסף, נחשפנו לקהל יחסית חדש שגילה את האיקומרס בשנים האחרונות- בני ה-65+, אשר יישרו קו עם מגמות הצרכנות הדיגיטלית של השנים האחרונות והגדילו את השימוש שלהם במדיה החברתית, באפליקציות ובמסחר הדיגיטלי. למרות שהם נחשבים למאמצים איטיים של מגמות, למרביתם פשוט לא נותרה ברירה והם נאלצו להתרגל לחידושים בתחום. כמות הרכישות של בני ה-65+ ב-GROO הוכפלה בחודשים האחרונים ואנחנו, בהתאם, דואגים להתאים לקהל זה את הדילים המתאימים לו לפי העדפות הרכישה ואופי הצרכנים".

לחיצה קלה - והמצרכים אצלכם בבית. הבעיה: אתם קונים הרבה מעבר למה שצריך(צילום: מנחם רייס)

הצרכן הישראלי, ממש כמו מדינת ישראל שצמחה במשך 73 שנים בלבד למעצמת הסטרטאפ, פתוח לאמץ חידושים, אוהב להיות נועז וחדשני. לכן, מגמות עדכניות של צרכנות ואיקומרס מתקבלות פה בברכה. קנייה בטוחה והיזהרו מחיקויים.

  • שופינג
  • טכנולוגיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully