מחשבי האולטרהבוק בדרך: יש לאפל ממה לחשוש?

אם תגיעו למסיבת עיתונאים של חברת טכנולוגיה בחו"ל, או לחדר עיתונאים בתערוכה גדולה, תגלו כנראה כי למרבית האנשים בחדר יש מקבוק – מחשב נייד מבית אפל. אם תשאלו בכירים בחברות שאינן אפל למה זה קורה – למה בקרב העיתונאים נתח השוק של מק גבוה הרבה יותר מאשר בשאר השוק - תקבלו כנראה את התשובה אותה אנחנו קיבלנו לפני כמה חודשים מבכיר של Dell: מחשבי אפל מתאימים מאוד לאנשים שעוסקים ביצירה.

על פניו, התשובה הזו נשמעת הגיונית. אבל היא לא, לא באמת. כי מי בימינו לא עוסק ביצירה? נהג המשאית שכותב טוקבקים כל הלילה הוא יוצר, וגם התופרת שבזמנה החופשי מכינה אלבומי תמונות דיגיטליים כדי לשלוח לבני משפחתה. עובד הבניין המצ'וטט יוצר, וגם סוכן הנדל"ן שעורך את סרטוני הוידאו של הדירות אותן הוא מוכר. בשנת 2011, רובנו עוסקים ביצירה, ורובנו צריכים מחשב שמותאם לכך.

מי שהבינה זאת היא חברת אינטל. לאחר שהתברר כי טרנד הנטבוקים – מחשבים קטנים וזולים אך חלשים מאוד, לא הצליח לתפוס פשוט כי ביצועי המחשבים האלה בהרבה מאוד מקרים תסכלו את המשתמשים יותר מדי, החליטה אינטל לקחת את המושכות בידיה. למזלה, במקביל הבשילה גם טכנולוגיה חדשה של החברה, המאפשרת לייצר מעבדים זולים ויעילים יותר מבעבר. והתוצאה היא Ultrabook.

נבהיר מראש, אולטרהבוק הוא לא שם של מחשב, וגם לא שם של קטגוריה שנוצרה באופן טבעי. אינטל רשמה את המושג הזה כסימן מסחרי, וכל חברה שרוצה לתאר כך את המחשב שלה צריכה שהמחשב יתאים למפרט שאינטל הכתיבה. בשלב בראשון, כולל המפרט את החלקים הבאים:

עובי – פחות מ-20 מ"מ; משקל – נמוך מ-1.4 ק"ג; זמן חיי סוללה – 5-8 שעות; מחיר – כ-1,000$; ללא כונן אופטי; שימוש בשטח אחסון פלאש ולא כונן קשיח; מעבדי i5 או i7 החזקים מהדור השני של אינטל.

או, במלים אחרות, אמרה אינטל לחברות הטכנולוגיה שאינן אפל: ראיתם את המקבוק אייר? אז זה העתיד. צרו בבקשה כזה. וחברות הטכנולוגיה? הן שמחו לציית.

בתערוכת IFA, שהחלה בשבוע שעבר בברלין, הושקו שלושה אולטרהבוקים ראשונים מחברות שאינן אפל. היו אלה אייסר, טושיבה ולנובו שהכריזו על מחשבים שתואמים למפרט של אינטל. המחשב של טושיבה הוא הקל מביניהם – רק 1.11 קילוגרם משקלו (לגודל מסך 13 אינץ'); המחשב של אייסר הוא הדק ביותר, עם עובי של 12.95 מ"מ; והמחשב של לנובו כנראה יזכה לסוללה הכי חזקה, שאמורה לספק יותר מ-8 שעות על הטענה אחת.

אך חיצונית, שלושתם דומים מאוד. הן לשניים האחרים, והן למחשבי מקבוק אייר של אפל. ותסלחנה לי החברות, אך נדמה כי הם הם לא סתם דומים למקבוק, אלא דומים יותר מדי. נראה כאילו במאבק על הבכורה בהצגת אולטרהבוק משלהן, ויתרו שלוש החברות על ניסיון לבדל את מוצריהן באמת, הן מבחינת עיצוב והן מבחינת יכולות. וזה לא שאין בתעשייה הזו מקום לחדשנות, קשה להאמין שבאמת הגענו לצורה האופטימלית של המחשב, וכי אין מה לשפר בתחום הממשק. אבל פה, פה אפילו גימיקים נחמדים אך חסרי תכלית אין.

ניסיון העבר מלמד שאין באמת סיבה לדאגה – הבידול יגיע, אם לא בדור השני אז בדור השלישי. השוט של אינטל, שמאלץ את יצרניות המחשבים לנסות ולהשיג את אפל בתחום העיצוב והשימושיות, תוך קביעת מחיר המקסימום (אנחנו מסתכלים עלייך, סוני, עלייך ועל ה-Vaio Z שעולה 1,900 דולר לדגם הזול. וגם עלייך, סמסונג, עם סדרה 9 היקרה כל כך) יעשה בסופו של דבר לתעשייה הזו רק טוב.

בעוד שנתיים, אנחנו נתחיל לשכוח את הלפטופים העבים והכבדים, בעוד חמש שנים הם יבואו אלינו רק בסיוטים. כולנו עוסקים ביצירה, לכולנו מגיע אולטרהבוק.

גילוי נאות: הכתב היה אורח חברת סמסונג ב-IFA

עוד בנושא:

אינטל חושפת את ה-Ultrabook

סיכום IFA:

נמאס כבר מה-3D הזה

תערוכת IFA, מדריך למבקר