לייק? לפחות שיביא צ'ק

לראש הממשלה בנימין נתניהו יש רומן מתמשך עם האינטרנט. קודם הפכה התמונה שלו עם גלעד שליט ל-meme (שכפול תוכן ושתילתו בקונטקסט משתנה) שרץ בפייסבוק. אחר כך היה זה "המשולש" ששירבט והעלה לדף שלו ברשת החברתית. השבוע הוא שוב הפך ללהיט ויראלי: מודעה שהועלתה על ידי צוות הדוברות שלו לפייסבוק איחלה למאורסים טריים "מזל טוב וזוגיות מוצלחת" - והציעה להם לעשות לייק לעמוד של נתניהו. המודעה הזו שוב זכתה לשלל חיקויים פרודיים.

מה שהפחיד ושיעשע כאחד את הגולשים בסיטואציה הזו היא חדירתו של אדם ציבורי כמו נתניהו אל אירוע שבכל מובן היא אישי ופרטי. או במלים אחרות - עוד קינה בדבר מותה של הפרטיות. כשכל פעולה שאנו עושים מתועדת, אנה אנו באים?

לגמרי במקרה, שבוע קודם לכן הודיעו כמה מהדגים הגדולים באוקיינוס האינטרנט - גוגל ומיקרוסופט - כי יסכימו להוסיף למוצריהם כפתור "אל תעקוב". לחיצה עליו תמנע מאתרי אינטרנט לאסוף מידע על המשתמשים בזמן הגלישה. הכפתור הזה ימנע איסוף של היסטוריית הגלישה, אבל עדיין לא ימנע מפייסבוק לדעת על מה עשיתם לייק והאם כבר התחתנתם. אבל, אומרים התומכים, זו התחלה טובה.

גוגל ומיקרוסופט חשובות במיוחד, מכיוון שהן מפעילות את דפדפני האינטרנט הפופולריים ביותר, כרום ואקספלורר. אבל הן לא החלוצות בתחום: כפתור כזה מופיע מזה כשנה בדפדפן הפופולרי השלישי - פיירפוקס. וכמה אנשים משתמשים בו? לפי נתוני פיירפוקס מהשבוע שעבר, 7% מגולשי המחשב ו-18% מגולשי הסלולר מעדיפים לגלוש בלי להשאיר עקבות.

האם זה מעט? האם זה הרבה? אם ניקח בחשבון את שאון הנהי והבכי על אובדן הפרטיות, הרי שמדובר בשיעור זעום. אם, לעומת זאת, נציץ במספר האנשים שמשתמשים בהנאה, על בסיס יומי, בשירותים המבוססים על פרטים אישיים עליהם, כמו מיקום, גיל או היסטוריית גלישה - למשל, כל גולשי גוגל ואמזון - הרי ש-18% הוא מספר עצום, ועוד היד נטויה.

האנושות מנהלת זה עשור יחסי אהבה-שנאה עם רעיון הפרטיות, בזמן שהיא גולשת באובססיביות באינטרנט. פרטיות יקרה לליבנו, אין ספק. עד כדי כך שאנחנו מוותרים עליה מייד כדי לקבל שירות חינם. לכן נהרנו בהמונינו לפייסבוק, גוגל ואמזון. כפתור "אל תעקוב" הוא עוד ניסיון לקבוע רגולציה בתחום. רגולציה היא כנראה הכרח, מכיוון שתמיד יש מי שינסה לנצל מידע, קל וחומר מידע אישי, בדרכים לא הוגנות. אבל דבר אחד צריך לזכור: המודל העסקי של חלקים עצומים מהעולם הדיגיטלי מבוסס על חדירה לפרטיות. פייסבוק, גוגל ואמזון הן הדוגמאות הידועות. לכן, אם נשנה את יחסינו לפרטיו - נשנה גם את הדרך שבה האינטרנט מתנהג ומתפתח.


עוד בנושא:

- מדיניות הפרטיות של גוגל נכנסה לתוקף - ממשלים בעולם מביעים דאגה