סדרה 9 של סמסונג היא ליין המחשבים הניידים היפה ביותר שיש כיום בשוק. זו לא טענה של מה בכך - אם עוד רק לפני ארבע-חמש שנים אנשים בעיקר בחרו את המחשב הנייד שלהם בעיקר על פי מפרט, וקיוו שלא יהיה מכוער מדי בדרך, כיום השוק מוצב בדגמים מעוצבים ואופנתיים. המטרה: שאנשים יבואו לחנות ויגידו "בא לי כזה" עוד לפני שהם בודקים איזה מעבד יש בו, אם בכלל יטרחו לבדוק.
בתחילת הדרך של השוק הזה, הוא היה שייך בעיקר לאפל. מקבוק אייר, כשהושק, אולי לא היווה בשורה טכנולוגית מדהימה (אם כי גם על כך ניתן להתווכח, היו בו טכנולוגיות עיצוביות שהקדימו את המתחרים בשנה וחצי), אך מבחינה עיצובית לא היה שני לו. עכשיו יש. בשנה-שנתיים האחרונות, מתחרותיה של אפל מנסות להדביק את הפער. כתוצאה, הגיעו לשוק מספר דגמים שמטרתם לגנוב לאפל והמקבוק אייר את הזרקור העיצובי, והם גם מצליחים. אינטל, יצרנית המעבדים הגדולה בעולם, השקיעה בשנה שעברה 300 מיליוני דולרים ביצירת קטגוריית ניידים ששמה "אולטרהבוקים" )שמה הפחות רשמי הוא "חיקויי מקבוק אייר"(. באינטל היו מתוסכלים מכך שרק אפל יכולה לייצר מחשב דק וקל כל כך, אז הם עזרו לשותפות האחרות גם לפתח מחשבים כאלה.
מצד אחד: עיצוב מעולה וחומרים איכותיים
מושא הביקורת הזו, דגם 2012 של מחשב סדרה 9 מבית סמסונג (שם פחות סקסי ממקבוק אייר. אנחנו מהמרים על מיתוג מחדש כגלקסי-טופ בשנה הבאה) הוא קודם כל מחשב ממש יפה. קשה לדמיין שבסמסונג לא הביטו כמה שעות טובות במקבוק אייר ואמרו "אנחנו רוצים כזה, אבל בלי שיתבעו אותנו על הפרת זכויות יוצרים, ואם אפשר אז שיהיה יפה יותר מהמקור".
קשה להסביר מה הופך אותו ליפהפה, אך כשעמיתינו בוואלה! אופנה צועקים לנו "כזה, כזה אנחנו רוצים", נראה שיש לכך סיבה. אבל אפשר לנסות: קודם כל, זה המבנה שלו. מעבר לכך שמדובר באחד המחשבים הדקים ביותר בשוק, העיצוב שלו, דמוי טיפה, פשוט נראה מעולה. וזה נכון גם לגבי החומרים מהם המחשב הזה מורכב - אלה מרגישים איכותיים, עם ציפוי מט כחול שהופך את המחשב לעוד יותר יפה.
וגם כשפותחים אותו, מגלים כי בסמסונג השקיעו. המקלדת גדולה ונוחה, עם מקשים שאמנם מרגישים מעט קשים מדי ללחיצה בהתחלה, אך לאחר כמה ימי שימוש מתרגלים אליהם. המסך עצמו אמנם לא מרהיב כמו ה-Retina Display של אפל, אך יש לו רזולוציה של 1600x900 ושחזור צבעים מעולה, שמשתווה לאפל ומתעלה על רבים מהמתחרים האחרים.
מצד שני: מתחמם, יקר ועם סוללה חלשה
וזה, בערך, כל הדברים החיוביים שאפשר להגיד על ה-Series 9 ללא הסתייגות. אל תראו בזה טוויסט בעלילה - זהו המשך הגיוני של העלילה הנוכחית, ושל פילוסופיית בניית לפטופים מבית סמסונג. כי המחשב הזה אולי הינו היפה ביותר בשוק, אך הוא לא הנוח ביותר בשוק. והסיבה העיקרית לכך היא התחממות שלו. ה-Series 9 מתחמם, ממש מתחמם, ואם אתם כן נוהגים להחזיק את הלפטופ על הברכיים, זה יהפוך לבלתי-נוח בעליל אחרי מעט מאוד זמן, במיוחד אם אתם משתמשים במשהו שצורך הרבה משאבי מערכת.
מעבר לכך, זמן הסוללה שלו לא תואם את הרוח של מחשבי פרימיום בני ימינו. 5 וחצי שעות של שימוש אינטנסיבי או 7 של שימוש סביר הם נתון שהיינו מצפים ממחשב ב-2009-2010, ואילו עכשיו יש מחשבים שעוברים את ה-10 שעות בקלות. בתמורה למחיר אותו מבקשים בסמסונג על המחשב הזה, מן הראוי היה אם היו משקיעים יותר בזמן הסוללה שלו.
האם החסרונות אמורים למנוע מכם לקנות את המחשב הזה? אלא אם החום או זמן הסוללה הם באמת קריטיים עבורכם, לא באמת, הייתרנות שלו עדיין משמעותיים. אך גם אם תרצו את ה-Series 9, תתקלו במכשול - המחיר. שתי גרסאות של המחשב נמכרות כרגע בישראל: האחת עם מעבד i5 והשניה עם מעבד i7. שתיהן עם כונן פלאש בנפח 256 גיגהבייט, ו-4 גיגהבייט זכרון. הגרסה הזולה עולה 7,584 ש"ח, והיקרה 9,552 ש"ח.
וכן, ניתן למצוא מחשבים עם מפרט דומה במחיר נמוך הרבה יותר. את הפרימיום כאן אתם משלמים על העיצוב, על הזכות להלהיב את הסובבים אתכם עם מחשב יפהפה שהם כנראה לא מכירים. כי בימינו, מחשב נייד הוא לא רק כלי עבודה, אלא באיזשהו מקום גם תכשיט.
עוד בנושא:
- סמסונג נגד מקבוק אייר